עת"מ 31920-10-14

עתירה לקבוע כי החלטת מועצת העיר ירושלים מיום 27.8.14 בה אושרה המלצת ועדת הכספים מיום 25.8.14 בטלה וחסרת תוקף.

רקע

1. העותר, בן 66, מפעיל קיוסק ברחוב המאירי בשכונת קריית משה בירושלים. המקרקעין הוקצו לשימושו של העותר/אביו בשנת 1970 על פי "הסכם רשות שימוש" עם העיריה אשר הוארך מעת לעת במשך השנים ובפעם האחרונה במאי 2004 עד מרץ 2006.

בשנת 2005 בעקבות דו"ח ביקורת מאת מבקרת העיריה בנושא תשלום דמי שימוש עבור גורמי חוץ, החליטה מועצת העירייה לאפשר במקרים מסויימים, לרבות בעניינו של העותר, רשות שימוש בפטור ממכרז אך לחייב בתשלום תמורה ריאלית.

עתירה שהגיש העותר בשנת 2006 לביטול דמי השכירות הריאליים ולחיוב העיריה למכור לו את הזכויות בקיוסק נדחתה (עת"מ 1156/06).

2. בשנת 2010 הגיש העותר עתירה נוספת בה עתר להורות לעיריית ירושלים להשיב את הקרקע הנדונה למינהל מקרקעי ישראל (עת"מ 43863-03-10). תכלית העתירה היתה לאפשר לעותר לכשתוחזר הקרקע לידי מנהל מקרקעי ישראל לרכשה בפטור ממכרז בהיותו מחזיק כדין במקרקעין למעלה מ-10 שנים. ביסוד העתירה תב"ע 3919 משנת 1989 בה שונה יעוד השטח מדרך ציבורית לשטח צבורי פתוח ולשטח מסחרי וכיוון שכך טען העותר כי על פי סעיף 154 לחוק המקרקעין אמור השטח לחזור לבעלות המדינה, כפי שהיה מלכתחילה.

עתירה זו נדחתה אף היא ביום 17.2.11 לאחר שנקבע כי בד בבד עם שנוי היעוד נקבע בתב"ע 3919 שהיא תכנית איחוד וחלוקה מחדש, כי המקרקעין יירשמו על שם עיריית ירושלים. מאחר והבעלות במקרקעין היא של עיריית ירושלים, נקבע כי אין היא מחוייבת להעביר את המקרקעין לבעלות מדינת ישראל אלא אם ייחתם הסכם בין העיריה למדינה לאחר אישור כדין של כל הגורמים המוסמכים הנוגעים בדבר.

3. ביום 27.10.11 החליטה מועצת עיריית ירושלים לאשר את המלצת ועדת הכספים ולפיה תוחזר הקרקע נשוא העתירה למינהל מקרקעי ישראל ותאושר תקופת רשות השימוש של העותר עד להחזרת המבנה למנהל.

בדבר ההסבר להמלצה נאמר כי:

"במסגרת שיקום של אגף הרווחה הועמדה בשנת 1970 קרקע עירונית שהופקעה מהמדינה ביום 16.7.61 שיעודה שצ"פ למר יוסף מגיד ז"ל.