עת"מ 26767-07-14 גורדון הוטל אנד לאונג,שותפות מוגבלת נ' עירית תל אביב יפו אגף רישוי עסקים ורשות הרישוי ואח'

1.עניינה של העתירה בעסק של בית מלון אותו מנהלת העותרת בנכס ברחוב הירקון 136 פינת רחוב י.ל. גורדון 2 בתל אביב (גוש 6968 חלקה 112, להלן: "המלון" ו"הנכס" בהתאמה).

העותרת עתרה כי בית המשפט יורה על ביטול החלטת המשיבה (להלן: "העירייה") מיום 23.6.2014, החלטה שעניינה בהפסקת הליך חידוש ההיתרים הזמניים ומתן רישיון עסק למלון. כן עתרה העותרת כי בית המשפט יורה על עיכוב הליכי הוצאה לפועל נגדה ועל עיכוב הליכי ביטול ההיתרים והרישיון לניהול העסק של המלון בנכס; כי בית המשפט יורה על הארכת ההיתר הזמני למלון; וכי בית המשפט יורה על מתן רישיון עסק קבוע או לפחות היתר זמני למלון.

2.העותרת היא חברת ניהול של בית מלון, המנהלת מלון בנכס. היא בקשה רישיון עסק וקיימה לטענתה את כל התנאים הנדרשים, למעט הדרישה לתשלום היטל השבחה. לעותרת ניתן היתר זמני. לטענתה, העירייה החליטה שלא להאריך את ההיתר הזמני כדי להפעיל עליה לחץ פסול , כדי שזו תגרום לבעל הנכס, מר יצחק חלבני (להלן: "חלבני"), לשלם את חובו כלפי העירייה בגין היטל השבחה.

3.העותרת נקטה הליכים משפטיים ובכלל זה הגישה ערר נגד ההחלטה לחייבה בהיטל השבחה בגין שימוש חורג. לגישתה, ועדת הערר קבעה כי היא אינה חייבת בהיטל ההשבחה על פי חוק.

העותרת הוסיפה וטענה כי נערך לה שימוע, בו הוחלט כי היא תוכל להמשיך לנהל את העסק עד לפתרון הסוגיה עם מר חלבני. בסופו של דבר לאחר תכתובת עם העירייה, הודיעה העירייה כי לא ניתן לתת רישיון לעסק שלא השלים את תשלום היטל ההשבחה שלו, בין אם באשמתו ובין אם לאו. העותרת בקשה ארכה נוספת של שנה כדי לסיים את ההליכים המשפטיים נגד מר חלבני (העותרת הגישה תביעה נגדו), ועד היום לא התקבלה תשובה לפנייתה.

4.העותרת טענה כי העירייה הפרה את חובת ההגינות שלה כלפיה, וכי החלטתה היא שרירותית, בלתי-סבירה ולא מידתית. עוד נטען להסתמכות של העותרת על הבטחה מנהלית, להפרת זכות הטיעון ולהפרת חובת ההנמקה.

5.העירייה בתשובתה כי העסק שאותו מנהלת העותרת לא עמד בדרישות הדין לקבלת רישיון, והודעה על כך נמסרה לבעל העסק מר מרקור עוד ביום 5.2.14. לגישת העירייה העתירה לוקה בשיהוי וחוסר ניקיון כפיים, ויש לדחות אותה.

העירייה ציינה כי חברת תעוזה מ. י. בע"מ (להלן: "תעוזה") מסרה בזמנו המחאות לתשלום היטל השבחה, ואולם היא ביטלה אותן. העירייה ציינה כי ביום 23.1.12 קבעה ועדת הערר כי תעוזה אינה חייבת בתשלום היטל ההשבחה, כי אינה הבעלים או החוכר לדורות של הבנין.

6.העירייה טענה כי מאחר שהיטל ההשבחה לא שולם ולא הוצא היתר לשימוש חורג, נמצא העסק מפר את הוראות חוק רישוי עסקים שכן הוא אינו מקיים את דיני התכנון והבנייה. טענת העירייה היא כי החובה לשלם היטל השבחה בגין התרת שימוש חורג כתנאי לקבלת היתר לשימוש חורג היא חובה בדין. במקרה דנן, בעלי העסק לא עשו כמיטב יכולתם לשלם את ההיטל, כאשר בתחילה התכוונו לשלם את ההיטל אך חזרו בהם תוך ביטול ההמחאות שהם מסרו לעירייה.