העותרת הגישה עתירה נגד המשיב, חברת הגיחון בע"מ – תאגיד ביוב והמים של ירושלים. במסגרתה ביקשה העותרת כי בית המשפט יושיט לה סעדים שונים כלפי המשיב, הנוגעים לחיובים של העותרת בגין צריכת מים; וכן נגד החלטת המשיב להתנות מתן שעון מים נייד חלופי לעותרת במקום שעון המים שנגנב ממנה בפירעון חיובים אלו.
בהחלטה מיום 20.12.2015 הוריתי לעותרת להודיע ולנמק מהו מקור הסמכות העניינית של בית משפט זה לדון בעתירה שבכותרת וכן לפרט מהי ההחלטה הנתקפת בעתירה. צוינו בהחלטה גם פגמים לכאוריים נוספים.
בתגובתה הבהירה העותרת כי עניינה של העתירה היא החלטת המשיב להתנות המצאת שעון מים נייד חלופי לעותרת, במקום שעון המים שנגנב ממנה, בפירעון החובות הנטענים, אשר העותרת חולקת עליהם. כן הבהירה העותרת בקשר לסמכות העניינית כי לעמדתה מדובר בעניין מינהלי, כיוון שמדובר בהחלטה שלא לספק מים לעותרת, ולכן ראוי שהעניין יידון בבית המשפט לעניינים מינהליים.
לאחר שנתתי את דעתי לטענות העותרת, מסקנתי היא שדין העתירה לסילוק על הסף בשל היעדר סמכות עניינית. התשובה לשאלת סמכותו של בית משפט זה לדון בעתירה מצויה בסעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000, שלפיו בית המשפט לעניינים מנהליים ידון ב"עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בעניין המנוי בתוספת הראשונה...". כלומר, נדרשת עמידה בשני תנאים: האחד, שמדובר בהחלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה. השני, שההחלטה היא בעניין המנוי בתוספת הראשונה.
בנסיבות העניין העותרת לא הצביעה על פרט בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים המקנה לבית משפט זה סמכות לדון בעתירות המופנות נגד החלטות של תאגידי מים וביוב. על פניו העניין היחיד שנמסר לסמכותם של בתי המשפט לעניינים מנהליים בקשר לתאגידי מים וביוב, מעוגן בפרט 46 לתוספת, המסמיך את בית המשפט לדון בעתירות נגד החלטה שניתנה על ידי רשות המים בעניין הבטחת זכויות נושיה של חברה מתמזגת, כאמור בסעיף 6ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, אך לא זה העניין שבפנינו. משאין פרט בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים המסמיך את בית המשפט זה לדון בהחלטות תאגידי מים וביוב, אין העניין נתון לסמכות בית המשפט, וזאת אף מבלי להידרש לשאלה האם מדובר ב"רשות", כהגדרתה בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים (ראו לעניין זה: עת"מ (י-ם) 46087-05-12 בית החולים הצרפתי סנט לואיס ואח' נ' חברת הגיחון בע"מ (19.9.2012) ועת"מ (י-ם) 16181-05-13 חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ נ' חברת הגיחון בע"מ (19.6.2013)). מסקנה זו תואמת את פסק הדין בבג"ץ 4439/11 מסעדת קדרים נ' מי כרמל בע"מ (9.1.2013). אמנם הסעד ההצהרתי שהתבקש בעתירה שבכותרת הינו שונה, אך אין בכך כדי לשנות מכך שפסק דין זה של בית המשפט העליון משמיע גם הוא את המסקנה שהסמכות לתקיפת החלטות של תאגידי מים וביוב אינה נתונה לבית משפט זה – בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.
התוצאה היא, שהעתירה מסולקת על הסף ומבלי להביע כל עמדה לעניין הטענות שבעתירה לגופן. בנסיבות העניין, משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.
ניתן היום, י"ב טבת תשע"ו, 24 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.