אינגלנד סקול בע"מ נ' מנכ"לית משרד החינוך ואח'

בפניי בקשה לצו ביניים.

1. מצד סיכויי ההליך, העתירה תוקפת צו סגירה שניתן לגן ילדים בניהולה של העותרת. הבסיס להוצאת הצו היא העדר רישיון כדין לניהול הגן. העותרת הגישה ערעור מנהלי על ההחלטה שלא ליתן לגן רישיון. החלטה בערר נתקבלה חודשים מספר לאחר שהוגש, זמן קצר לאחר הגשת העתירה. מעיון בטענות העותרת עולה כי לא ניתן לשלול קיומן של טענות ראויות לבירור. בהינתן האופי הפדגוגי של הסוגיות הנדונות, ניתן להעריך כי עוצמת הטענות אינה על הצד הגבוה.

2. בפי המשיבה טענה בדבר העדר ניקיון כפיים של העותרת, אשר עשתה דין לעצמה והחלה בניהול הגן, בלא שיש בידה רישיון. לטענה זו עוצמה לכאורית ניכרת. היא נחלשת במידת מה, נוכח פרק הזמן הניכר שחלף עד להחלטה בערר העותרת, אשר לכאורה הוגש במועד. מנגד, לשיטת העותרת עצמה, התקבל בידה צו הסגירה ביום 12.12.17. אין מחלוקת, כי על פי הוראות הדין, נכנס הצו לתוקף 30 ימים לאחר מסירתו. העתירה והבקשה לצו ביניים הוגשו ביום 10.1.18, היינו – סמוך לדקה ה – 90' ממש. לא ניתן הסבר ברור להתנהלות זו. במצב זה, קשה שלא לראותה כהיבט נוסף של ניסיונה של העותרת לקבוע עובדות בשטח.

3. מצד מאזן הנוחות, לא עולה מן הבקשה כי נעשה ניסיון של ממש למצוא לילדי הגן סידור חלופי. טענת העותרת איננה כי סידור כאמור אינו אפשרי, אלא כי פיזורם של הילדים בגנים שונים ברחבי העיר אינו סביר, ועלול להזיק להם. לטענה בדבר נזק כאמור לא הונחה תשתית של ממש, הגם שניתן להניח שמעבר למסגרת חינוכית אחרת בעיצומה של השנה עלול להיות כרוך בקשיים. כנגד קשיים אלה, עומדת התנהלות העותרת, אשר פתחה גן וניהלה אותו במשך חודשים, הכול ביודעה כי אין בידה רישיון לעשות כן. בנסיבות אלה, לא ניתן לייחס משקל מכריע לשיקול האמור. מנגד, מתן צו ביניים כמבוקש נוטה לפגוע באינטרס הציבורי שעניינו ניהולם של מוסדות חינוך בהתאם להוראות הדין בדבר פיקוח ורישוי.

4. מקבילית הכוחות המתקבלת מכל האמור מובילה למסקנה, כי אין הצדקה מספקת להיענות לבקשה. משכך, הבקשה נדחית. על מנת לאפשר מציאת סידור חלופי לילדי הגן, נקבע בזה כי הצו הארעי שניתן ביום 11.1.18, יתבטל ביום 1.3.18. להוצאות הבקשה אדרש לעת סיומו של ההליך.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ח, 06 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.