עת"מ 19485-10-15 לויה נ' מדינת ישראל- המשרד לבטחון פנים ואח'

1.עתירה זו מכוונת כנגד החלטת הממונה על כלי ירייה במשרד לביטחון פנים מיום 24.8.15, אשר דחה את עררו של העותר כנגד ההחלטה מיום 18.5.15 לבטל את רישיונו מלהחזיק נשק.

2.אין חולק, שהעותר מחזיק ברישיון להחזקת נשק מאז 1997, וכי בתאריך 18.5.15, על רקע תיק חקירה שנפתח נגדו בחשד לגידול סמים מסוג קנאביס - שני עציצים שנתפסו במרפסת ביתו - הוחלט לבטל את רישיונו הנ"ל בהמלצת משטרת ישראל. יצוין, כי לימים, לאחר הגשת העתירה, תיק חקירה זה הבשיל לכתב אישום, אשר כעת תלוי ועומד נגד העותר בבית המשפט השלום בת"א (ראה נספח 6 לכתב התשובה).

את טענות העותר ניתן לסכם בקצרה כך:

3.שגה פקיד הרישוי כאשר אימץ ללא שיקול דעת את עמדת משיב 2 על אף שמשיב 2 לא הצביע בתגובתו על מסוכנות כלשהי של העותר. זאת ועוד, פקיד הרישוי ציין מפורשות שפרט לסירוב המשטרה אין עילה נוספת לבטל את רישיונו של העותר.

3.1.לטענת העותר, הוא שיתף פעולה בחקירה, לקח אחריות מלאה על המקרה ומסר גרסה מלאה לפיה הצמחים היו אמורים לשמש את אביו שהינו חולה, נכה משרד הביטחון, שנזקק למשככי כאבים. לדבריו, הוא מעולם לא קנה סם ו/או השתמש בו, לא סחר בסם, הוא אינו קשור לגורמים עבריינים ואינו מהווה סכנה לציבור.

3.2העותר הסביר, כי כסוכן ביטוח אשר מגיע תדיר לשטחי איו"ש הוא נזקק לנשק לצורכי פרנסתו. שלילת רישיון הנשק מהווה גדיעת מטה לחמו . זאת ועוד, בני משפחתו הקרובה, ביניהם אמו, מתגוררים בשטחי איו"ש.

3.3לטענת העותר, בעידן הנוכחי ועל רקע הסיכון הביטחוני, יש דווקא מגמה להקל בהענקת רישיונות נשק לצורכי הגנה עצמית. נשיאת נשק על ידי מי שעבר הכשרה מתאימה לכך, גם תורמת לביטחון הציבור. מאחר שהוא נזקק לנשק לצורכי הגנה עצמית, ובהינתן שהוא נעדר עבר פלילי, אדם נורמטיבי שנושא אקדח מעל 20 שנה, אין זה מידתי בנסיבות העניין לשלול את רישיונו.

3.4עוד נטען, כי מבחינת שיקול הדעת של הרשות, יש להבחין בין מצב שבו מדובר על הענקת רישיון נשק חדש למי שעוד לא היה זכאי לכך, לבין שלילת רישיון נשק קיים. כאשר מדובר בשלילת זכות קיימת יש צורך בנימוקים כבדי משקל לשלילתה (ראה עת"מ5261-05-15 פסקה 13).

וכך השיבו בקצרה המשיבות:

4לטענת ב"כ המשיבות העתירה הוגשה בשיהוי שכן ההחלטה התקבלה בתאריך 24.8.15 ואילו העתירה הוגשה בתאריך 12.10.15 בחלוף 45 יום הקבועים בתקנה 3(ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים התשס"א-2000 (להלן: "התקנות").