עת"מ 13405-07-14 אגודת ישיבת חסידי גור נ' משרד הרווחה מדינת ישראל

לבית משפט זה הוגשה ביום 7.7.2014 העתירה שבכותרת. העתירה כוונה נגד החלטת המשיב, משרד הרווחה, מיום 12.6.2014, "לפסול" את הצעת העותרת במכרז. מדובר במכרז שעניינו הפעלת מסגרות חוץ ביתיות ישיבתיות לטיפול וחינוך בנוער חרדי מנותק בסיכון. בעתירה שורה של טענות נגד החלטת המשיב. העותרת טוענת שהיא עמדה בכל תנאי הסף והיא קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר בכל הפרמטרים. אלא שהצעתה נפסלה לפי הטענה בגלל הפרמטר של "ניסיון קודם עם המשיב". בפרמטר זה נוקדה הצעת העותרת בניקוד שלילי והיא נפסלה. העותרת טוענת שהניקוד השלילי האמור בא על יסוד מסמך אחד ויחיד שנכתב על ידי שני מפקחים. מדובר לפי הטענה במכתב סובייקטיבי לחלוטין המבוסס על התרשמות ובלא שנערך לעותרת שימוע. העותרת מציינת אמנם בעתירתה שלאחר שפנתה בנדון עוד בחודש פברואר 2014 למשיב נערכה לה "ביקורת פתע". אולם לטענתה שוב לא נערך לה שימוע כדין קודם לקבלת ההחלטה.

בעתירה עצמה צוין עוד, שאין צורך בצירוף צדדים נוספים לעתירה (סעיף 5). כך הדבר, שכן גם לאחר זכיית מציעים אחרים במכרז (ובלא העותרת) נותרו תקנים נוספים פנויים היות שלא היו מספיק זוכים כשירים. לפי התקנים הקיימים ניתן לקבל 14 מציעים כשירים כזוכים במכרז אולם בפועל מתוך כלל המציעים במכרז נמצאו רק עשרה כשירים (בהבהרה מאוחרת של העותרת היו המספרים כאלו שבמכרז יש 16 תקנים לזוכים ובפועל נמצאו רק 13 זוכים כשירים). צוין בעתירה עצמה (סעיף 5.2) שהמשיב הודיע על כוונתו לצאת למכרז נוסף על מנת לקבל הצעות לעוד ארבעה זוכים.

נוכח האמור לעיל בדבר המכרז הנוסף, העותרת התבקשה להבהיר אם אין שיהוי בהגשת העתירה או מעשה עשוי. היא חזרה בתגובתה על כך שלמשיב יש ממילא תקנים נוספים כאמור לעיל. קבלת העתירה תתאפשר אשר על כן (לפי טענתה) תוך הקצאת התקנים הפנויים (כולם או חלקם) לעותרת.

המשיבה לעומת זאת (בתגובה מיום 27.8.2014) טענה שדין העתירה להידחות על הסף בשל השיהוי בהגשתה. כך הדבר, שכן ביום 3.7.2014 פורסם מכרז משלים ליתרת המכסות ובהן המכסה מושא העתירה. הצעות למכרז זה אמורות להיות מוגשות עד ליום 28.2014. נטען לפיכך שהעתירה הוגשה בשיהוי בלתי מוסבר של כשלושה שבועות וכי בזמן שחלף נוצרה מציאות חדשה בשטח המצדיקה את דחיית העתירה ולו מטעם השיהוי.

לאחר שעיינתי בטענות ב"כ הצדדים ובכלל זה בתגובת העותרת לעמדת המשיבה בעניין השיהוי (מיום 1.9.2014), מסקנתי היא כי אכן דין העתירה דנן להיות מסולקת על הסף בשל השיהוי בהגשתה.