|
|
תאריך פרסום : 12/04/2015
|  גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
10615-11-14
10/02/2015
|
בפני השופט:
יגאל מרזל
|
| - נגד - |
עותרות:
1. עוריב עצפור
2. המוקד להגנת הפרט
עו"ד דניאל שנהר ואח'
|
משיב:
המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית
עו"ד ליאור סקברר
|
| החלטה |
-
לבית משפט זה הוגשה ביום 5.11.2014 העתירה שבכותרת, כאשר הסעד המרכזי שהתבקש בה היה לתת לעותרת היתר כניסה לישראל לצורך ביקור בעלה הכלוא בישראל. העותרות הגישו לבית המשפט ביום 30.12.2014 בקשה למחיקת העתירה בשל התייתרות הנדון וזאת לאחר שהגיע לידי העותרת היתר הכניסה (ביום 23.12.2014). העתירה נמחקה בפסק דין מיום 30.12.2014 תוך שהושבה גם האגרה בהתאם לתקנות. נותרה להכרעה בקשת העותרות לחיוב המשיב בהוצאות המשפט.
-
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב לה, מסקנתי היא שדין הבקשה להתקבל בחלקה. כפי שפורט בבקשה, קודם להגשת העתירה נהגה העותרת בהתאם לחובת מיצוי ההליכים. הבקשה שהוגשה למשרדי הצלב האדום הוגשה ביום 21.12.2013. בקשה זו לא זכתה למענה. לאחר פניית העותרת למוקד להגנת הפרט, נעשתה פנייה נוספת למשיב ביום 9.4.2014. פנייה זו נענתה ביום 20.5.2014 בכך שהעניין מטופל ("הועלה לאבחון") אך בלא שניתנה החלטה לגופו של עניין. זאת, גם לא עד להגשת העתירה שהייתה כאמור ביום 5.11.2014.
-
גם אם יש מקום לקבל עמדת המשיב בעניין מספר ההיתרים הגדול הנמצא בטיפולו מידי שנה (עשרות אלפים); וגם אם כמות המחלוקות בעניין היתרי כניסה המגיעה לבירור בערכאות היא קטנה בהרבה לעומת מספר ההיתרים עצמו; וגם אם הטיפול בבקשת ההיתר לאחר הגשת העתירה היה זריז ומהיר – עדיין אין בכל אלה כדי לתת מענה מספק לפרק הזמן המשמעותי שחלף בין הבקשה להיתר – המכתב שלאחריה – ועד להגשת העתירה עצמה. במובן זה, המשיב אינו מצביע על טעמים שיש בהם כדי לסתור את עמדת העותרות שלפיה הגשת העתירה נעשתה לאחר מיצוי הליכים ראוי ומדובר היה בעתירה מוצדקת במועד שבו היא הוגשה. ואוסיף, שהדברים שלעיל נותרים על כנם גם נוכח האמור בסעיף 5 לתגובה בעניין מבצע "צוק איתן" שיש בו כדי לספק הסבר אמנם לגבי חלק מן העיכוב אך לא לעיכוב כולו, כמו גם להגשת העתירה בחודש נובמבר לאחר סיום המבצע בחודש ספטמבר ובאין מענה של המשיב.
-
עם זאת, יש מקום לתת משקל לאמור בטיעוני המשיב בכל הקשור לפרק הזמן המהיר יחסית שבו העניין טופל לאחר הגשת העתירה. זאת – בלא צורך בהגשת כתבי טענות נוספים או בקיום דיון. מדובר גם בעתירה שאינה מורכבת ותוך שהסעד הסופי ניתן גם הוא כאמור תוך פרק זמן קצר יחסית. בהתחשב במכלול שיקולים אלה, מסקנתי היא שעל המשיב לשאת בשכר טרחת עורך דין של העותרות בסך כולל של 3,500 ₪ וכן בהשבת החלק היחסי של האגרה שלא הושב לעותרות (כהוצאות משפט) בסך של 498 ₪. סכומים אלה יישאו ריבית והצמדה מיום החלטה זו ועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ה, 10 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|