עת"א 62024-01-17 מעוז נ' שרות בתי הסוהר

1.העותר נדון למאסר עולם כפול (בלתי קצוב) בגין הרשעתו ברצח הוריו והשמדת ראיות.

נושא מאסרו מ-11.9.2011. מסווג כאסיר אלמ"ב.

2.מתחילת מאסרו הוגדר העותר כאסיר סג"ב ואלמ"ב.

ב-14.6.2016 החליטה סגנית הנשיא כב' השופטת מרוז להסיר הגדרתו כאסיר סג"ב (עת"א 57360-11-15), חרף זאת לא הוסרה כבילתו של העותר (בידיים וברגליים) בין כתלי בית הסוהר. העותר פנה בבקשה להפסיק כבילתו. בקשתו נדחתה ונאמר לו שהוא נאזק מתוקף היותו אסיר התראה.

3.מכאן העתירה שבפני שעניינה הסרת הגדרתו כאסיר התראה ויציאה לחינוך ולמפעלים. העותר טוען כי הוא מוגדר אסיר התראה מתוקף הידיעה המסתיימת בספרות 063 (להלן: "הידיעה"), אותה ידיעה שלא הצדיקה על פי החלטת השופטת מרוז להגדירו כאסיר סג"ב.

העותר טוען כי תפקודו בכלא תקין, הוא לוקח אחריות על מעשיו, שוהה באגף פתוח (אגף נ"ס) ומשתתף בקבוצות, לפיכך הגדרתו כאסיר התראה, עם כל ההגבלות הכרוכות בכך, הינה בלתי סבירה.

4.בכתב התשובה נאמר כי המשיב פועל על פי נוהל 01-1004 (להלן: "הנוהל") הדן באסירי התראה ומטרתו מתן התראה ליחידה טרם מסירתו לליווי וקביעת הנחיות הביטחון והפצת תזכורות טרם הוצאת אסיר התראה בליווי (ההדגשות של המשיב – ק.ר).

5.נטען בכתב התשובה כי על פי חוות דעת גורמי מודיעין, בעניינו של העותר קיים חמ"ן מצטבר לאורך מאסרו המצביע על התנהגת שלילית וכוונות שליליות. נטען כי החמ"ן מלמד על תחכום המצביע על הצורך בפיקוח מוגבר (ההדגשה של המשיב – ק.ר) שכן מדובר באסיר בעל מסוכנות ולשם כך נחוצה הגדרתו כאסיר התראה.

המשיב מציין כי הגדרתו של העותר כאסיר התראה אינה פוגעת בו, כי כבילתו הוסרה בתוך כתלי בית הסוהר והסעד שביקש בעתירה – יציאה לחינוך ולמפעלים בין כתלי בית הסוהר, ניתן לו בהיות העותר מועסק במפעל ציציות באגף.

6.לכתב התשובה צורפה חוות דעת גורמי מודיעין של שב"ס. עולה ממנה כי הגדרתו של העותר "התראה" נחוצה לאור כלל החומר הקיים ברשותם.

7.הדיון בעתירה נמשך על פני 3 ישיבות. אתייחס לעיקר הטיעונים שעלו במהלך הישיבות. אומר כבר בראשית דברי כי בית המשפט לא קיבל תשובות לשאלות שעלו במהלך הדיון ובתום הדיון, רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לאסירי התראה ולהגדרתו של העותר כאסיר התראה.