עת"א 58526-01-15 גנאים נ' הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש צפון ואח'

עתירה זו הינה, למעשה, המשך לעתירה קודמת שנדונה בפני בית משפט זה, עת"א 45900-11-14.

העותר מרצה עונש של מאסר לתקופה של שישה חודשים, כאשר הותר לו לרצותם בעבודות שירות החל מתאריך 23.4.14. העותר לא התייצב במועד לריצוי עבודות השירות, אלא באיחור של ארבעה ימים, ובהמשך נעדר מעבודתו פעמים רבות. ביום 27.4.14 נערכה לו שיחת אזהרה בכל הנוגע להתייצבותו באיחור, והובהר לו כי עליו להקפיד ולהתייצב. ביום 27.5.14 נערכה לו שיחת בירור ואזהרה נוספת לאור היעדרויותיו וחוסר תפקודו במקום העבודה. העותר התחייב לשנות את דרכיו. ביום 18.6.14 הוא זומן לבירור לאחר עזיבת מקום העבודה ללא אישור המעסיקים, והוזהר שוב. כך גם ביום 16.7.14, הוא זומן לשיחת התראה רביעית לאור היעדרויותיו הרבות.

לאחר שכל אלו לא הועילו, התקיים בעניינו, ביום 22.9.14, שימוע ראשון. בסיומו של השימוע החליט עורך השימוע להעניק לו הזדמנות נוספת, וזאת עקב גילו הצעיר. על אף ההזדמנות שניתנה לו באותו שימוע, ניתק העותר קשר עם המפקח והמשיך להיעדר מהעבודה. בנסיבות אלו נקבע מועד לשימוע נוסף ביום 27.10.14. העותר חתם על אישור לקבלת הזימון, ואולם לא התייצב. בנסיבות אלו התקבלה החלטה להפסיק את עבודות השירות.

כנגד ההחלטה הנ"ל הוגשה העתירה הקודמת אשר נדונה בפני, שמספרה צוין לעיל. באותה הזדמנות החליט בית המשפט לאפשר לעותר שימוע נוסף, זאת מאחר ועלתה אפשרות שעקב שגגה או תקלה לא היה העותר מודע לכל זכויותיו, לרבות הזכות לייצוג וחובה להתייצב לשימוע. בנסיבות אלו קבע בית המשפט כי החשש שמא נפל פגם באופן הזימון מצדיק עריכת שימוע, והעותר אכן זומן לשימוע.

ביום 5.1.15 התקיים שימוע שלישי בעניינו של העותר. לאחר שמיעת טענותיו של העותר, על רקע כל האמור לעיל, המליץ עורך השימוע להפסיק את עבודות השירות, ומפקד המחוז אימץ את ההמלצה.

לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהחלטת שב"ס, וודאי לא פגם של חוסר סבירות קיצוני המצדיק את התערבותו של בית משפט בהחלטה.

לעותר ניתנו הזדמנויות רבות להשתלב בעבודה ולבצעה כנדרש. העותר, מסיבות שונות השמורות עמו, בחר שלא לבצע את העבודות כנדרש. על אף שניתנו לו הזדמנויות רבות, הרבה מעבר למקובל ולנדרש, לא השכיל העותר לשנות את התנהגותו ולבצע את עבודות השירות.

בנסיבות אלו, החלטת מפקד המחוז הצפוני של שב"ס, אשר אימץ את המלצת עורך השימוע מטעם הממונה על עבודות השירות, היא לא רק החלטה סבירה אלא גם החלטה מחויבת המציאות. העותר לא הותיר, למעשה, כל אפשרות אלא להורות על הפסקת ריצוי עבודות השירות, וזאת לאחר שפעם אחר פעם הפר את ההוראות ונעדר מעבודתו. בנסיבות אלו אין מנוס אלא לקבל את ההחלטה כפי שהתקבלה, ואין כל עילה להתערבות שיפוטית בהחלטה זו.

אשר על כן, העתירה נדחית.