עת"א 55969-07-15 עבאדה נ' הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש צפון ואח'

עתירה המכוונת כנגד החלטתו של מפקד מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר ("שב"ס") מיום 25.6.15, על פי סמכותו לפי סעיף 51ט' לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, אשר אימץ את המלצתו של הממונה על עבודות השירות, והורה על הפסקת עבודות השירות של העותר וכי על העותר לרצות את יתרת ימי מאסרו כמאסר ממש במתקן כליאה ("ההחלטה").

כעולה מכתב התשובה ונספחיו, ההחלטה התקבלה על רקע התנהלות בעייתית של העותר, אשר במהלך ביצוע עבודות השירות נעדר ימים רבים ללא אישור המפקח והמעסיק, ולמרות ניסיונות ליצור עמו קשר, הוא ניתק קשר עם מערך עבודות השירות. יצוין כי ההיעדרויות המיוחסות לעותר הן למשך פרקי זמן ארוכים (חודשים רבים) וכן כי בחודשים נובמבר 2014 עד ינואר 2015 העותר עבד בסך הכל 19 ימים.

לטענת העותר, ההחלטה היא בלתי סבירה בהתחשב בין השאר בכך שלא ניתנה לעותר האפשרות להיות מיוצג בשימוע שנערך לו. נטען כי במהלך השימוע נשמעו טענותיו באופן טכני בלבד ולא ניתנה לעותר אפשרות להביא את דבריו במלואם. נטען גם כי לעותר חובות כספיים בסכומים גדולים, אשר היו אחד הגורמים לקשיים שבעטיים הוא נעדר מביצוע עבודות השירות.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 6.9.15, טען ב"כ העותר, בנוסף לנטען בנימוקי העתירה, שקודם לעריכת השימוע לא נערכה לעותר שיחת בירור והוא לא הוזהר בנוגע לתוצאות האפשריות של התנהלותו שבעטיה בסופו של דבר התקבלה ההחלטה.

בתשובת שב"ס נטען כי ההחלטה היא סבירה ואין להתערב בה, אולם נטען גם (בסעיף 5 של התשובה) כי העותר בחר שלא להתייצב לשיחות הבירור שאליהן זומן, ובמעמד השימוע שנערך לו לא סיפק הסבר סביר להיעדרותו מעבודות השירות.

יצוין כי בעת הדיון ביקשה ב"כ שב"ס להתעלם מן האמור בהתייחסות קצינת המיון של מחוז צפון, שצורפה כנספח לעתירה, שבה נאמר (בסעיף 6) שהתקיימו שלוש שיחות בירור עם העותר, שבמהלכן הוא הוזהר וניתנה לו הזדמנות לתקן את דרכיו. ב"כ שב"ס ביקשה להתעלם מדברים אלה, בנימוק שמדובר בטעות סופר וכי הדברים מתייחסים לעתירת אסיר אחרת שאינה רלוונטית לעתירה הנוכחית. על כל פנים, בעת הדיון הוצגו בפני אישורים של חברת דואר ישראל, שאחד מהם מתייחס לכאורה לזימון לשיחת בירור ביום 11.3.15 והאחר לשיחת בירור שנועדה ליום 29.3.15. מן האישור הראשון עולה כי הוא נמסר לידי העותר, ואילו מהאישור האחר עולה כי הוא לא נדרש. ב"כ שב"ס טענה כי בנסיבות אלה אין לקבל את טענת העותר בדבר אי-קיום שיחת בירור ואזהרה לעותר בדבר האפשרות שכתוצאה מהתנהלותו יוחלט על הפסקת עבודות השירות.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את העתירה.

בין אם אתעלם מן האמור בסעיף 6 של תגובת קצינת המיון שצורפה כנספח לתשובת שב"ס ובין שלא אעשה כך, אין בפי העותר הסבר לכך שכעולה מהנספחים שצורפו לעתירתו הוא זומן לשיחת בירור שנועדה ליום 11.3.15 וכעולה מאישור חברת דואר ישראל, הזימון נמסר לידיו. במצב דברים זה, כאשר אין בפי העותר הסבר לאי-התייצבותו לשיחת הבירור, אין הוא יכול להשתית על אי-קיום השיחה נימוק תקף כנגד ההחלטה.

אשר לאי-מתן אפשרות להיות מיוצג בעת השימוע, בכתב הזימון שנשלח לעותר ביום 5.5.15 לשימוע שנועד להתקיים ביום 15.6.15, נאמר בסעיף 5 במפורש שהעותר רשאי להיות מיוצג בידי עורך דין והוא יכול להביא עמו את כל המסמכים המבססים את טענותיו. לא מצאתי בטענות העותר טענה שכתב הזימון לא הומצא לו, ולמעשה אני מסופק אם ניתן היה לטעון כך על רקע טענות אחרות של העותר שעניינן הליך השימוע, שאם התקיים, אזי חזקה שהעותר קיבל את כתב הזימון שבו מדובר. זו אף זו, כתב הזימון צורף כאחד מנספחי העתירה, ובנסיבות אלה קשה להבין על מה מבוססת טענה זו של העותר.