עת"א 11847-04-15

בפני עתירה המופנית כנגד החלטת מפקד המחוז הצפוני של שב"ס, אשר אימץ את המלצת הממונה על עבודות השירות והורה כי העותר יחדל מריצוי עבודות שירות וירצה את יתרת מאסרו, 71 ימי מאסר בפועל, במתקן כליאה.

מעיון במסמכים שהציג שב"ס, עולה כי התנהלותו של העותר לאורך תקופה ממושכת לא הייתה תקינה. העותר הועבר בין מספר מקומות עבודה לאחר שהחל לעבוד שם, ועקב ליקוי בעבודתו סירבו מעסיקים להמשיך בהעסקתו. התנהלותו לאורך תקופת עבודות השירות הייתה רוויה היעדרויות (ככל הנראה עקב אילוצים אשר גרמו לו לעבוד לשם פרנסת משפחתו). בין לבין סבל גם העותר מבעיה רפואית.

לעותר נערכו מספר שיחות בירור והובהרה לו חומרת התנהלותו, אולם הוא לא השכיל לשנות את דפוסי התנהגותו.

נראה, לכאורה, שעל פניו המלצתו של עורך השימוע הייתה מבוססת כדבעי.

עם זאת, לא ניתן להתעלם במקרה זה מנתוני גילו של העותר, וכן מהגורמים שבעטיים נעדר מהעבודה. העותר היה, למעשה, קטין הן בעת ביצוע עבודות השירות והן בעת שזומן לשימוע. מדובר בקטין אשר נאלץ, מסיבות שאינן תלויות בו, לפרנס את אמו. לא ברור האם ניתן לנתונים אלו המשקל הראוי בטרם מתקבלת החלטה שעניינה, בפועל, כליאתו של צעיר, אשר זה עתה עבר את גיל 18, וזאת לראשונה בחייו.

מעבר לאמור, כאשר מדובר בקטין, היה על עורך השימוע להקפיד שבעתיים בכל הנוגע להסדרת ייצוגו של הקטין על ידי עורך דין לצורך השימוע. אמנם הקטין קיבל זימון לשימוע, שם נרשם במפורש כי הוא רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין, ולא דאג להסדיר את ייצוגו. עם זאת, כאשר מדובר בקטין, על רקע כל הנסיבות הנ"ל, היה על עורך השימוע לברר עמו בטרם תחילת השימוע, האם הוא מודע לזכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין, והאם פעל להסדיר עניין זה. דבר זה לא נעשה, עד כמה שעולה מפרוטוקול השימוע, וגם בכך נפל, לטעמי, פגם המצדיק בחינה חוזרת בעניינו של העותר.

אשר על כן, ומבלי שהדבר ייחשב כהבעת עמדה לגופו של עניין, אני מורה כדלקמן:

החלטתו של מפקד המחוז הצפוני של שב"ס, אשר הורה על הפקעת עבודות השירות, תבוטל.

עניינו של העותר יוחזר לשימוע, אשר ייקבע במועד בו יתייצב העותר, ביחד עם בא כוחו, בפני עורך השימוע. הסנגור ידאג להמציא לעורך השימוע את כל הנתונים הדרושים לעניין, לרבות כל האישורים על בסיסם טען בפני בית המשפט כי לעת הזו נמצא הפתרון הכלכלי למשפחת העותר, באופן שיוריד ממנו את המעמסה של פרנסת אמו.