אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עתירת עובדים זרים לביטול סעיף 3א(א) לחוק הכניסה לישראל- נדחתה

עתירת עובדים זרים לביטול סעיף 3א(א) לחוק הכניסה לישראל- נדחתה

תאריך פרסום : 19/12/2007 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
10273-07
12/12/2007
בפני השופט:
1. כבוד הנשיאה ד' ביניש
2. א' רובינשטיין
3. ח' מלצר


- נגד -
התובע:
מרסל טיוס ואח'
הנתבע:
1. משרד הפנים
2. משטרת ההגירה
3. משרד המשפטים
4. היועץ המשפטי לממשלה
5. משרד התמ"ת
6. הכנסת
7. משטרת ישראל

פסק-דין

השופט ח' מלצר:

1.        עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים, 65 במספר, כי יבוטל סעיף 3א(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, אשר ככלל מגביל את אורך הרישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. עוד מבקשים העותרים, אשר רובם ככולם הינם נתינים זרים הנמצאים בישראל, כי תבוטל מדיניותם הנוכחית של המשיבים בטיפול בבקשות למתן מעמד של עובדים זרים בישראל, אשר קשרו את גורלם עם ישראלי או ישראלית כבני זוג וכי יקבע הליך על פיו יקבל בן זוגו הזר של אזרח ישראל מעמד של תושב קבע בחלוף זמן קצוב של שלוש שנים. העותרים מבקשים עוד כי תיושם על ידי המשיבים מדיניות שלא תפלה לרעה עובדים זרים מסוימים, לעומת אחרים, המחזיקים באשרות לתקופה של למעלה מעשר שנים, לטענת העותרים. כן הם מבקשים כי תגובש עמדה אחת ויחידה של המשיבים ולפיה עובדים זרים הנמצאים בישראל יעבדו במשך תקופה ארוכה וממושכת, ובמקביל תעוכב הבאתם לישראל של עובדים זרים חדשים.

2.        דינה של העתירה להידחות על הסף, וזאת מכמה טעמים:

           ראשית, העתירה הינה כללית וחובקת כל, וכורכת נושאים שונים שאינם קשורים זה בזה. כך, למשל, קושרים העותרים בין משך התקופה שבה רשאי עובד זר לשהות בישראל ולעבוד בה בצורה חוקית, ובין דרישה למתן מעמד לעובד זר הנמצא בקשר עם אזרח ישראלי. זאת ועוד - הטענות החוקתיות המועלות בעתירה, על פני הדברים, אינן יכולות להועיל לחלק ניכר מהעותרים, ולכאורה מרביתן אף תלויות על בלימה, שכן בעיקרון אין לנתין זר הנכנס לישראל זכות מוקנית לישיבת ביקור בארץ (עם או בלי רישיון לעבודה). בהקשר זה נזכיר כי בית משפט זה כבר פסק בעבר כי כלליותה של עתירה תהווה עילה לדחיית העתירה על הסף (השוו: בר"ם 6125/05 Berhaunu Negash Adere נ' משרד הפנים (לא פורסם) (2005); בג"ץ 2608/06 המועצה המקומית מטה אשר נ' שר הפנים (לא פורסם) (2006)).

           שנית , בעתירה שלפנינו קיימים עותרים שונים, שעניינם הפרטני נפרד זה מזה. כך, למשל, עותרים כאן בצוותא חדא עובדים זרים ממדינות שונות, עובדים המצויים במשמורת המדינה וכאלה שאינם נמצאים במשמורת, עובדים העומדים בתנאי רישיון עבודתם וכאלה שהם בחזקת מפירים של רישיונותיהם, וכן הלאה. לעניין זה נאמר בבג"ץ 6432/01 חסאן נ' כרמון (לא פורסם) (2001):

"כבר נפסק בבית משפט זה כי מקום בו מצורפים עניינים נפרדים בעתירה אחת, דין העתירה להדחות על הסף מטעם זה. אפילו בקשות העותרים הן בעלות אופי דומה, כך הובהר בפסיקה, הרי משמדובר בעותרים שונים שעניינם נפרד, שומה על העותרים להגיש עתירות נפרדות (ראו: בג"צ 452/99 פרא נ' שר המשטרה (לא פורסם) (1998); בג"ץ 5866/01 עמאד נ' משרד הפנים (לא פורסם) (2001)). במקרה זה - גם עניינו של כל עותר שונה בנסיבותיו ממשנהו".

           שלישית, כעולה מן העתירה, רבים מן העותרים עשו דין לעצמם, ואף על פי שרישיון ביקורם ועבודתם בישראל פג, נשארו בישראל והם גם עובדים במדינה בניגוד לדין. בכך יש כדי לפגוע בניקיון כפיהם של אותם עותרים. נימוק זה מצדיק לעיתים דחיית העתירה, ולו מטעם זה בלבד. בהקשר זה ראוי להזכיר את שנפסק בבג"ץ 8898/04 ג'קסון נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (לא פורסם) (2004):

"הלכה מקדמת דנא היא, שבית-המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד לעושים דין לעצמם. חייב אדם להחליט בלבבו אם מבקש הוא סעד מבית-משפט או אם עושה הוא דין לעצמו. שני אלה בה-בעת לא יעשה אדם, דהיינו: בית-משפט לא יושיט סעד למי שבמקביל לפנייה לבית-המשפט עושה דין לעצמו ומבקש להעמיד את זולתו בפני עובדות מוגמרות. הלכה זו הילכת-יסוד היא במשפט והגיונה נלמד מעצמו. העותרים עברו על לאו שבהלכה, ומטעם זה אין אנו רואים הצדק להידרש לעתירתם".

3.        בשולי הדברים יוער עוד כי העתירה אינה מבססת תשתית עובדתית ראויה, וכי לא ברור מה היחס בין העתירות המנהליות התלויות ועומדות בבית המשפט לעניינים מנהליים, הנזכרות בעתירה, ובין העתירה שבפנינו. דבר זה מעיד גם על כך שלעותרים, במקרים המתאימים, עומד סעד חלופי, בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לסעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000.

4.        נוכח כל הטעמים המפורטים לעיל, העתירה נדחית על הסף. ממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים. עם זאת, למען הסר ספק מובהר בזאת כי אין בדחייה האמורה כדי לשלול את האפשרות של עותר פרטני כלשהו למצות זכויותיו וסעדיו על פי כל דין, היה ויש לו כאלה.

           ניתן היום, ג' בטבת התשס"ח (12.12.07).

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ