עתיד טכנולוגיה ומדע בע"מ נ' מועצה מקומית חורפיש ואח'

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפניי בקשה לביטול פסק דין.

עסקינן בתביעה כספית אשר הגישו המשיבות 1-2 (להלן:"המשיבות") נגד המבקשת ונתבעים נוספים. במקור הוגשה התובענה נגד המבקשת בלבד. במסגרת כתב התביעה המקורי טענו המשיבות, כי המבקשת הזמינה מהן שירותי חינוך והוראה ופרויקט נוסף ולא שילמה להן את מלוא שכרן המוסכם. ביום 9.2.09 הוגש כתב תביעה מתוקן. במסגרת כתב התביעה המתוקן התווספו לתביעה נתבעים נוספים.

ביום 27.1.10 נערכה ישיבת הוכחות בתובענה. המבקשת או מי מטעמה לא התייצבו לדיון. לאחר שמיעת עדותו של מנהל המשיבה אשר חתם על החוזה נשוא התובענה ועדותם של שני נתבעים נוספים ניתן פסק דין בתובענה לפיו התקבלה התובענה אשר הוגשה נגד המבקשת ונדחתה התובענה נגד הנתבעים 3-5. במסגרת הבקשה שלפניי עותרת המבקשת, כי בית המשפט יורה על ביטול פסק הדין האמור.

המבקשת טוענת, כי אי התייצבותה ו/או בא כוחה לדיון נבעה מטעות אנוש חד פעמית הנובעת מכך שביומנו של בא כוחה נרשם הדיון בתובענה ליום 28.1.09. לטענתה, ביום הדיון, בשעה 9:00 בערך, התקשר בא-כוח המשיבה לבא- כוחה והודיע לו אודות הדיון. לטענתה, בא כוחה והגזבר התארגנו ונסעו לבית המשפט אולם הגיעו בשעה מאוחרת ולאחר שהדיון הסתיים. לטענת המבקשת, אי התייצבותה לדיון לא נבעה מזלזול או אי אכפתיות.

עוד טוענת המבקשת, כי לא קיבלה את תצהירי העדות הראשית אשר הוגשו בתובענה ובנסיבות אלו ממילא לא ניתן היה לנהל דיון הוכחות במועד הרלוונטי.

בנוסף טוענת המבקשת, כי סיכויי הגנתה טובים. לטענתה, היא שילמה את חלקה בשכר המשיבה ואת היתרה אמורים לשלם יתר הנתבעים. לטענת המבקשת, היא הצביעה על סיכויי הגנה מבוססים איתנים ובטוחים. לבסוף טענה המבקשת באשר לזכותו של צד, כי יהיה לו יומו בבית המשפט וטענה, כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לה לנזק בלתי הפיך.

המבקשת ציינה, כי בא כוח המשיבות הביע הסכמתו לביטול פסק הדין ולטענתה, לא עלה בידי בא כוחה להשיג את עמדת בא כוחם של יתר הנתבעים.

המשיבות בתגובתן הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט וטענו, כי ככל שתתקבל הבקשה יש לחייב את המבקשת בהפקדת הסכום שנפסק במסגרת פסק הדין ושכר טרחה בגין ישיבת ההוכחות אשר במסגרתה ניתן פסק הדין האמור. המשיבות טוענות, כי המבקשת הוליכה אותן שולל והתחמקה מלשלם את חובה טרם נקיטת ההליך המשפטי ולאחר שהגיעו להסכמה במשא ומתן. המשיבות שוללות טענת המבקשת באשר לסיכויי הגנתה. כן ציינו המשיבות את התנהלות המבקשת במהלך ניהול התובענה כאשר הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה באיחור ניכר.

באשר לטענת המבקשת לפיה תצהירי העדות של העדים אשר העידו בדיון ההוכחות לא הומצאו לה טוענות המשיבות, כי עסקינן בטענה סתמית וכי המבקשת לא הגישה בקשה בנדון. כן ציינו המשיבות, כי משרדו של בא כוח המבקשת נמצא בנהריה, מרחק של כשעה וחצי נסיעה מהיכל המשפט בנצרת וכי בית המשפט המתין זמן רב טרם החל בדיון אולם המבקשת או מי מטעמה לא התייצבו. לטענתן, משהוגשה הבקשה לאחר שנשמעו כל העדויות הרי שראיותיהן וקווי תביעתן נחשפו ויש לקחת עובדה זו בחשבון.

דיון ומסקנות

לאחר עיון בבקשה ובמכלול החומר המוצג לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להדחות, כמפורט.

הבקשה שלפניי הוגשה ביום 2.3.10. פסק הדין בתובענה ניתן ביום 27.1.10. קרי, הבקשה הוגשה למעלה משלושים יום מהמועד בו ניתן פסק הדין. מהבקשה עולה, כי המבקשת ידעה ביום הדיון, כי נערך דיון בתובענה ולטענתה בא כוחה נכנס לאולם ושוחח עם הקלדנית. לפיכך, המבקשת ידעה או אמורה הייתה לדעת, כי ניתן פסק דין כבר באותו יום או לכל הפחות היה עליה לברר זאת משהתייצבה לדיון והוברר לה, כי התקיים דיון בהעדרה. הנה כי כן, הבקשה הוגשה בחלוף למעלה משלושים יום מהמועד בו המבקשת ידעה או אמורה הייתה לדעת, כי ניתן פסק דין בעניינה. מטעם זה כשלעצמו דין הבקשה להידחות, בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

בדיון שנערך ביום 10.5.09, בנוכחות בא כוח המבקשת, נקבעה ישיבת הוכחות בתובענה ליום 27.1.10. לפיכך, אין מחלוקת, כי מועד הדיון היה ידוע למבקשת וכי היא זומנה אליו כדין. לטענת המבקשת, בא כוחה לא הופיע לדיון בשל העובדה, כי עקב טעות משרדית נרשם ביומנו מועד דיון שגוי. אף אם תתקבל טענת המבקשת בעניין זה אין בכך כדי להצדיק היעתרות לבקשה. אף אם קיימים למבקשת טענות במישור יחסיה עם בא כוחה אין בכך בכדי להצדיק את ביטול פסק הדין.

מקום בו נתבע אינו מתייצב לדיון, על אף שהוזמן כדין, רשאי התובע להוכיח את תביעתו, עד כמה שנטל ההוכחה מוטל עליו ואז הוא זכאי לקבל פסק דין לטובתו (תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984).

כאמור, בענייננו אין מחלוקת, כי המבקשת ידעה אודות הדיון אשר נקבע במעמד בא כוחה. כן אין מחלוקת, כי המבקשת או מי מטעמה לא התייצבו לדיון ההוכחות אשר היה קבוע בתיק. בנסיבות אלו נשמעו העדויות וניתן פסק דין. הנה כי כן, פסק הדין ניתן בהתאם להוראה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי. לפיכך, מצאתי, כי לא נפל פגם במתן פסק הדין. בנסיבות אלו, איני מוצאת, כי קמה למבקשת עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

מצאתי, כי אף אין להיעתר לבקשה מחמת שיקול הדעת המסור לבית המשפט. המבקשת פעלה תוך זלזול בהוראות הדין והחלטות בית המשפט. כמו כן, לא שוכנעתי, כי קיימים למבקשת סיכויי הגנה טובים המצדיקים את ביטול פסק הדין.

ההלכה היא, כי אמנם הפרוצדורה איננה מיטת סדום אך היא גם איננה מיטת סתם. התעלמות מסדרי הדין היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה. (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה שמינית), עמ' 4). במהלך ניהול התובענה הפגינה המבקשת זלזול בהוראות החוק ובהחלטות בית המשפט הן באשר להגשת תצהירי עדות ראשית והן באשר להגשת כתב הגנה מטעמה, במועד, בתובענה אשר הוגשה בעניין זה בקריות.

הדיון בתובענה היה קבוע לשעה 10:00. עד לתום דיון ההוכחות, בשעה 11:33, לא התייצבו המבקשת או מי מטעמה לדיון. עובדה זו מחזקת התרשמותי באשר לזלזול אשר הפגינה המבקשת בנוגע להליכים בתובענה נשוא הבקשה.