אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 64504-10-13 יוספזון נ' נוימן

עש"א 64504-10-13 יוספזון נ' נוימן

תאריך פרסום : 11/12/2016 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום נצרת
64504-10-13
01/12/2016
בפני השופט:
יוסף סוהיל – סגן נשיא

- נגד -
המערער:
חיים יוספזון
עו"ד שמואל בורסי ואח'
המשיב:
אבי נוימן ת.ז.
עו"ד שלומי שדה ואח'
פסק דין
 

 

פתח דבר

 

1. לפניי ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, מירי ברטהולץ, מיום 14.10.13, בתיק הוצאה לפועל, המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת, שמספרו 10-06129-01-0 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), לפיה נדחתה טענת "פרעתי" שהגיש החייב בתיק – הוא המערער בהליך כאן. המערער העלה טענת פרעתי בפני כב' רשמת ההוצל"פ, נוכח הסכם פשרה אליו הגיע עם המשיב במסגרת הליך אחר (ת"א 2706/00 - מחוזי מרכז) ואשר ניתן לו תוקף של פסק דין.

 

2.בהמשך להחלטתי מיום 10.11.2014, לפיה הגעתי למסקנה, כי החלטת כב' רשמת ההוצל"פ ניתנה בחוסר סמכות, ודינה להתבטל, נותר בפניי להכריע בשאלה פרשנות הסכם הפשרה: האם הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין, יש בו להביא לסיום כל ההליכים בין הצדדים, לרבות תיק ההוצל"פ, אם לאו?

 

 

רקע עובדתי 

3.המערער, המתגורר בחו"ל, שימש "שותף מרחוק" בחברת אורפז מסננים בע"מ (להלן: "החברה").

החברה שכרה מאת המשיב דירה בתמורה לדמי שכירות חודשיים, וכביטחון לתשלומם הפקידה החברה בידי המשיב שטר חוב ע"ס 5,000$, מיום 19.5.97 (להלן: "שטר החוב").

לימים, הפך גם המשיב לשותף בחברה, וזו האחרונה הוסיפה לשכור ממנו את הדירה.

4.במהלך שנת 2000 נתגלע סכסוך בין השותפים בחברה, אשר בגינו נפתחו שני הליכים משפטיים – האחד, תביעה כספית בבית המשפט המחוזי מרכז בת"א 2706/00 (בפני כב' השופט מגן אלטוביה), שם היה המשיב אחד משני התובעים, והמבקש אחד מבין שלושת הנתבעים; השני, תיק הוצל"פ נשוא הערעור כאן, שנפתח ביום 20.12.01 על-ידי המשיב כנגד המערער וחייב נוסף - ליביצקי ישראל, לביצוע שטר החוב, (סכום החוב במועד פתיחת תיק ההוצל"פ היה 21,750 ₪. סכום החוב במועד מתן ההחלטה נשוא הערעור הינו 136,000 ₪).

 

5.בתאריך 4.4.2004 ניתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בבית-המשפט המחוזי במסגרת תיק 2706/00, בנוסח כפי שהוכתב על-ידי הצדדים לפרוטוקול בית-המשפט (להלן: "הסכם הפשרה").

 

6.לאור חשיבותו, אביא להלן את נוסח סעיף 5 להסכם הפשרה, (ת/2), ככתבו וכלשונו:

"5. הצדדים מוותרים בזה על כל תביעותיהם וטענותיהם זה כלפי זה, או כלפי חברת אורפז מסננים בע"מ.

הליכים שנפתחו בתיק הוצל"פ כנגד חיים יוספזון (המערער כאןס"י) בגין ערבותו לשכר דירה יבוטלו על ידי התובעים.

כל הליך באשר הוא של הצדדים זה כנגד זה, או כנגד החברה (חברת אורפזס"י) – יבוטלו לרבות עיקולים באשר הם".

 

בסעיף 1 להסכם הפשרה הוסכם, כי סך של 180,000 ₪ המצוי בחשבון הבנק של החברה, יועבר לתובעים שם, וכן, כי מעבר לסכום זה ישלמו שלושת הנתבעים שם, ביחד ולחוד, סך נוסף של 30,000 ₪ (10,000 ₪ על כל נתבע), כאשר סכום זה הינו "לסילוק מלא וסופי...", כלשון סעיף 2 להסכם הפשרה.

 

7.על אף פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה, ולמצער משנת 2006 ואילך, הוסיף המשיב לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המערער במסגרת תיק ההוצל"פ, ובכללם עיקולים על חשבונו, הגבלה בכרטיסי אשראי, ועיכוב יציאה מהארץ.

בחודש דצמבר 2010, עת הגיע המערער, המתגורר בחו"ל, לביקור בארץ, נודע לו כי עומד נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. בעקבות כך פנה למשיב בדרישה כי יפעל לסגירת תיק ההוצל"פ (מוצג ע/7 לתיק המוצגים מטעם המערער), ומשזה האחרון סרב, הגיש המערער ביום 13.11.11, בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ בטענת "פרעתי", כאשר לגרסתו, הסכם הפשרה מהווה גם סילוק של החוב נשוא תיק ההוצל"פ; מאידך, טען המשיב (הזוכה), כי הסכם הפשרה מתייחס לתיק אחר ומחלוקת אחרת, ואינו רלוונטי לחוב נשוא תיק ההוצל"פ.

8.בהחלטתה מ-14/10/2013, נשוא הערעור כאן, דחתה כב' רשמת ההוצל"פ, מירי ברטהולץ, בקשת החייב בטענת "פרעתי", וקבעה, לאחר שהעידו שני בעלי הדין, ולאחר שדנה ארוכות בפרשנות הסכם הפשרה, ובחנה נסיבות עריכתו, כי הסכם הפשרה אינו מתייחס לתיק ההוצל"פ, ואין בו משום סילוק של החוב בתיק ההוצל"פ.

כאמור בהחלטתי מיום 10.11.2014, קבעתי כי החלטת כב' הרשמת ניתנה בחוסר סמכות, ודינה בטלות.

טענות המערער

 

9.מטרתו של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין היא סיום כל ההליכים בין הצדדים. טענות המשיב לפיהן אין הוויתור בהסכם הפשרה כולל סגירת תיק ההוצל"פ, וויתור על חיובים חלוטים, אינה עולה בקנה אחד עם לשון הסכם הפשרה וכוונת הצדדים לסיים באופן מוחלט את כל מערכת הדרישות והתביעות ביניהם. תימוכין לכך, עדות כב' השופט אילן דפדי, שניתנה בכתב, אשר שימש בזמנו כבא כוחו של המערער וייצג אותו בהליך המשפט בפני כב' השופט אלטוביה.

 

10.השופט דפדי הצהיר בתשובותיו, כי הסכם הפשרה התייחס לתיק ההוצל"פ, וכי החובה לסגירת תיק ההוצל"פ היתה מוטלת על המשיב בהתאם להוראות הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין. המשיב ויתר על הפניית שאלות לכב' השופט דפדי ולא זימנו לחקירה, ולפיכך, עדותו לא נסתרה.

 

11.המערער שחי ומתגורר בחו"ל לא היה מודע לכך, כי תיק ההוצל"פ לא נסגר בסמוך לאחר עריכת הסכם הפשרה, והדבר נודע לו רק בחודש דצמבר 2010 עת הוטלה הגבלה חמורה על חשבונו.

 

12.הימנעות המשיב מהבאת עדים, לרבות, עוה"ד בכר/מונסוביץ, אשר ייצגו אותו בהליך בו הושג הסכם הפשרה, והימנעותו מהפניית שאלות לכב' השופט דפדי, והצגת מסמכים שהתבקש במהלך גילוי ועיון במסמכים (תשובות בא כוחו למכתביו של כב' השופט דפדי, בהם ביקש לקבל אישור על סגירת התיק), מובילים למסקנה, שאילו הובאו הראיות ועדים אלו, היה בהן כדי לחזק את גרסתו של המערער.

 

13.התנהלות המשיב לוקה בחוסר תום לב קיצוני, ופוגעת באומד דעתם של הצדדים לקיום הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין. עקב ההליכים שנוהלו על ידי המשיב נגרמו למערער הוצאות כבדות, כך למשל, הוא נאלץ לנסוע מספר פעמים מארה"ב לדיונים שהתקיימו בלשכת ההוצאה לפועל ובבית המשפט דכאן, שכר שירותי עורכי דין ובזבז זמן עבודה יקר.

 

טענות המשיב

14. המערער לא העלה טענת חוסר סמכות עניינית לא בהליך בפני כב' הרשמת ולא בהליך זה, ולכן היה מנוע מלטעון להיעדר סמכות כב' הרשמת. היה על המערער לפנות לכב' הרשמת בבקשה לעשות שימוש בסמכות המוקנית לה מכוח סעיף 12 לחוק ההוצל"פ ולבקש הבהרת פסק הדין, ומשלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו.

 

15.המערער יצר רושם בלתי אמין לעומת המשיב, לא הביא עדים מטעמו אף שיכול היה לעשות כן, ועובדה זו פועלת לחובתו.

 

16.ביטול הליכי הוצל"פ אין משמעותו סגירת תיק ההוצל"פ, והסכמה לוויתור על חוב או פסק דין חלוט צריכה שתהיה ברורה; אין ויתור כזה עולה מהסכם הפשרה. הפרשנות הנכונה למונח "ביטול הליכים" כמצוין בהסכם הפשרה היא חסימת דרכו של המשיב להגשת תביעות עתידיות נוספות, ולא לביטול תיק ההוצל"פ שהינו בגין פסק דין חלוט.

 

17.העובדה שהמשיב נקט כל השנים בהליכים במסגרת תיק ההוצל"פ, למצער משנת 2006, מבלי שהמערער נקט בצעד כלשהו לסגירתו בסמוך למועד החתימה על הסכם הפשרה, והשיהוי הבלתי סביר בהגשת הבקשה בטענת פרעתי, אומרים דרשני.

 

18.בתיק בו הושג הסכם הפשרה היו צדדים נוספים שאינם חלק מתיק ההוצל"פ, ולכן, אין ספק שלא היה בכוונת המשיב לסגור תיק ההוצל"פ, אלא לעכב או לבטל את ההליכים.

 

19.התנהלות המערער, פוגעת בעיקרון סופיות הדיון, שכן, הסכם הפשרה ופסק הדין שנותן לו תוקף ברורים ואין בהם כל זכר לסגירת תיק ההוצל"פ.

 

20.המסמך עליו חתם המערער במשרדי ב"כ המשיב (נספח ד' לבקשה בטענת פרעתי שהגיש המערער), לפיו, ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שניתן במסגרת תיק ההוצל"פ נעשה לפנים משורת הדין ומתוך מחוה טובה מצד המשיב, מבטל כל הסכמה קודמת ככל שהייתה.

21.המערער לא פרע את חובו ולא הוצגה כל קבלה שיש בה להעיד על העברת הכסף למשיב לפירעון החוב המצוין בהסכם הפשרה.

 

22.ב"כ המשיב נמנע מחקירתו של כב' השופט דפדי בכדי להימנע מהמבוכה הכרוכה בכך. בסיכומיו המשיב מעלה תהיות לתשובות כב' השופט דפדי, תוך העלאת מספר שאלות תמיהה להתנהלות כב' השופט דיפדי אשר ייצג את המערער בהליך הקודם.

 

23.אין להתנות על שכר טרחת ב"כ המשיב בתיק ההוצל"פ, ההסדר בין המערער לבין המשיב לתשלום החוב בתיק ההוצל"פ אינו מחייב את בא כוחו במה שנוגע לעניין שכר טרחתו.

 

דיון והכרעה

 

24.כאמור, בהחלטתי מ- 10.11.2014 קבעתי, כי דין החלטת כב' הרשמת להתבטל מחמת חוסר סמכות עניינית. כן, נדחתה גם טענת השיהוי. על-כן, אינני רואה להיזקק לשאלות אלו בשנית.

אין מחלוקת בין הצדדים לגבי תוקפו של הסכם הפשרה, ולא הועלתה על ידי מי מהצדדים כל עילה לביטולו (טעות, הטעייה עושק, וכיו"ב).

השאלה הטעונה הכרעה היא אפוא נקודתית וממוקדת בפרשנות הסכם הפשרה בלבד. לא תהיה כל התייחסות ליתר טענות הצדדים שהועלו בסיכומיהם, אשר אין להן רלוונטיות לגדר המחלוקת שהועמדה להכרעה בהתאם להחלטה מיום 10.11.2014.

 

25.לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה, כי הסכם הפשרה הביא לסיום כל ההליכים בין הצדדים, לרבות סילוק החוב בתיק ההוצל"פ.

 

26.ב- תא"ק (מחוזי מרכז) 2866-03-08 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ, (7.4.2009), חזר בית המשפט המחוזי והדגיש ההלכות בעניין חשיבות תכלית הסכם הפשרה, כהאי לישנא:

"פשרה הוגדרה בפסיקת בית המשפט העליון כ-"...הסכם ליישוב סכסוך בין שני הצדדים בתנאים אותם הצדדים רואים כהוגנים, אשר נעשו מתוך מודעות לאי וודאות עובדתית או משפטית, ואשר יש בו ויתורים הדדיים של כל אחד מן הצדדים על חלק מטענותיהם..." (ע"א 2495/95 הדס בן לולו נ' אליאס אטראש, פ"ד נא(1) 577, 591-590 (1997) (להלן:- "עניין בן לולו")). תכונה מרכזית בהסכמי פשרה, החשובה לענייננו, היא סופיות הדיון באופן המבטא את מימוש ציפיותיהם הלגיטימיות של הצדדים. נטילת אלמנט הסופיות מהסכם פשרה באופן המותיר פתח להתדיינויות משפטיות עתידיות, פוגעת בוודאות המשפטיות ושוללת את התמריץ העיקרי לעריכתם של הסכמים אלה (ע"א 226/87 אחמד זועבי נ' עבוד ניקולא, פ"ד מג(1) 714, 719 (1989); רע"א 7817/99 אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' קופת חולים מכבי, פ"ד נז(3) 49 (2003)). ויובהר – הטעמים העומדים מאחורי עיקרון סופיות הפשרה תקפים בין אם יאושר ההסכם בפסק-דין בין אם לאו (עניין בן לולו, עמ' 593-591)".

 

27.כללי הפרשנות החלים על הסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, כמוהם ככללים החלים על פרשנות החוזה, בהתאם לדיני החוזים.

כידוע, העיקרון המנחה בפרשנות חוזה נקבע בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 (להלן:"חוק החוזים"). במועד הרלבנטי להסכם הפשרה היה נוסח סעיף 25(א) כדלקמן:

"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו מתוך הנסיבות".

 

ביום 26.1.2011 תוקן סעיף 25(א) האמור לנוסח הבא:

"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".

 

תיקון זה לא ייבחן בהתייחס לענייננו, משהסכם הפשרה נחתם שנים לפני כניסתו לתוקף (הסכם הפשרה אושר ב- 4.4.2004).

 

28. ועוד, יפים לענייננו הדברים שנאמרו לאחרונה בבית המשפט העליון ב- רע"א 6565/11 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נ' EMI MUSIC PUBLISHING LTD, (22.7.2014):

"בפרשנות חוזה יש להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים ואחר "המטרות, היעדים, האינטרסים, והתכנית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים" (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ , פ"ד מט(2) 265, 311 (1995) (להלן: פרשת אפרופים)). לצורך כך על הפרשן להידרש בראש ובראשונה ללשון החוזה, המהווה נקודת מוצא לכל פרשנות וכן עליו להידרש לנסיבות החיצוניות האופפות את החוזה (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1, 30-27 (2006)). על המקום המרכזי השמור ללשון החוזה בתהליך הפרשני עמד בית משפט זה לא אחת (ראו רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ, [פורסם בנבו] פס' 15 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין (26.2.2012) (להלן: פרשת סהר); ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן, [פורסם בנבו] פס' 2 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין (23.2.2010) וכן ראו ע"א 2232/12 הפטריארכיה הלטינית בירושלים נ' פארוואג'י, [פורסם בנבו] פס' 14 (11.5.2014) (להלן: פרשת הפטריארכיה)).

 

עוד נקבע זה מכבר כי רק במקרה שאין כל אפשרות להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, רשאי בית המשפט לפנות לבחינת התכלית האובייקטיבית של החוזה, היינו "המטרות, האינטרסים, והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים" (פרשת אפרופים, בעמ' 313; פרשת ארגון מגדלי ירקות, עמ' 29-28; ע"א 8239/06 אברון נ' פלדה, [פורסם בנבו] פס' 2 לפסק דיני (21.12.2008)). גישה פרשנית זו נותרה על עומדה, כך נראה, גם לאחר שביום 26.1.2011 נכנס לתוקפו תיקון מספר 2 לחוק החוזים (חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מספר 2), התשע"א-2011, ס"ח 202)"

 

 

29.בשאלת הפרשנות אני מבכר את עמדת המערער על פני עמדת המשיב. אין חולק, כי "תיק ההוצל"פ" אשר בא זכרו בהסכם הפשרה, אינו אלא תיק ההוצל"פ נשוא הערעור כאן. מה גם, המשיב לא הביא ראיה כלשהיא כי הכוונה הייתה לתיק הוצל"פ אחר. כל שבפי המשיב, הוא למעשה, הטענה, שביטול "ההליכים שנפתחו" בתיק ההוצל"פ, אין משמעותו סגירת תיק ההוצל"פ. בעדותו המשיב אישר, כי אכן לא היה לו כל תיק הוצל"פ אחר כנגד המערער (ראה עמ' 31 ש' 5). קרי, הדעת נותנת כי הסכם הפשרה התייחס לתיק ההוצל"פ נשוא הערעור.

 

 

30.מה גם, מסקנה זו מתבקשת, מעדותו של המשיב אשר ממנה ניתן לדלות, משום הודאה כי הסכם הפשרה התייחס לתיק ההוצל"פ, היחידי שהיה לו כנגד המערער, אולם לגרסתו לא ידע ו/או לא התכוון לבטל את הליכי ההוצאה לפועל, אלא הוא הסכים רק לעכבם ותו לאו. וכך העיד:

"ש.שאלת בית המשפט, האם יש לך תיקי הוצל"פ נוספים כנגד המערער?

ת.כן, היו לי כנגד אריק שבח.

ש.נגד המערער היה?

ת.לא. אני הסכמתי לעכב את ההליכים בתיק הזה לא הסכמתי לבטל, אין שום סיבה הגיונית שאסכים לבטל כשיש לי שטר חוב. אני תבעתי, לא תבעו אותי. אין שום סיבה שאסכים לבטל כאשר יש לי שטר של 5,000 דולר ביד. זו תביעה שלי אישית כנגד המערער.

ש.מפנה אותך להסדר הפשרה, מה שאמרת הרגע אינו תואם את הסכם הפשרה עליו חתמת כתוב כך "ההליכים שנפתחו בתיק ההוצל"פ נגד... בגין ערבותו לשכר הדירה יבוטלו" לא כתוב יעוכבו?

ת.לא ראיתי ולא שמעתי.

ש.אבל היית מיוצג על ידי עו"ד?

ת.נכון.

ש.מה היתה כוונתך בהסדר הפשרה כאשרת אמרת "כל הליך באשר הוא"

ת.אני מתכוון לעתיד. כאשר אני לא אפתח עוד תביעה.

ש.כלומר, מה שאתה אומר לי כאן כי בעצם מה שכתוב בהסדר הפשרה לא התכוונת אליו?

ת.בסעיף הזה כנראה שלא הבנתי אותו" (עמ' 31 ש' 2-17).

לדעתי, די בעדות זו של המשיב שיש בה מעין הודאה שהסכם הפשרה מתייחס לתיק ההוצל"פ, ומטרתו לסלק גם המחלוקת הכספית נשוא תיק ההוצל"פ.

 

31.מלשון הסכם הפשרה ניתן ללמוד באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי כל ההליכים (בבית המשפט ובהוצאה לפועל), שהיו באותה תקופה תלויים בין הצדדים, סולקו במלואם ו/או על ידי וויתור ו/או על ידי ביטול. וכלשון ההסכם: " הצדדים מוותרים בזה על כל תביעותיהם וטענותיהם זה כלפי זה, או כלפי חברת אורפז מסננים בע"מ. הליכים שנפתחו בתיק הוצל"פ כנגד חיים יוספזון (המערער כאן – ס"י) בגין ערבותו לשכר דירה יבוטלו על ידי התובעים. כל הליך באשר הוא של הצדדים זה כנגד זה, או כנגד החברה (חברת אורפז – ס"י) – יבוטלו לרבות עיקולים באשר הם".

 

32.אין בידי לקבל טענות המשיב לפיהן הפרשנות הנכונה למונח "ביטול הליכים" כמצוין בהסכם הפשרה היא חסימת דרכו של המשיב מהגשת תביעות עתידיות נוספות, וכי לא הייתה בכוונת המשיב לסגור תיק ההוצל"פ, אלא אך לעכב או לבטל את ההליכים. זהו נסיון לקרוא לתוך הסכם הפשרה מה שאין בו. ככל שכוונת הסכם הפשרה הייתה לצפות פני תביעות ו/או הליכים עתידיים בלבד, היה ההסכם נוקט בלשון עתיד ולא הווה. ההסכם נוקט בלשון מפורשת – "לסילוק מלא וסופי...", ובהמשך, בסעיף 5 להסכם, התייחסו הצדדים לביטול ההליכים בתיק ההוצל"פ הספציפי. מדובר בהתנסחות ברורה וחד-משמעית, שאינה ניתנת לפרשנות אחרת, מלבד סגירת תיק ההוצל"פ.

 

33.לא זו אף זו, לא הוכח בפניי, כי בוצעה כל פעילות בתיק ההוצל"פ מאז הסכם הפשרה (בשנת 2004) ועד לשנת 2010. עובדה זו מחזקת את המסקנה, כי גם המשיב הבין כי הסכם הפשרה הביא לסיום וסגירת תיק ההוצל"פ. בחקירתו המשיב לא סיפק תשובות סבירות ומשכנעות בענין זה, וכלשונו:

"ש. משנת 04' עד 10' כשפנית לעו"ד שדה, מה עשית עם תיק ההוצל"פ?

ת.שאלתי את עו"ד שדה.

ש.מתי פנית אליו פעם ראשונה?

ת.פניתי אליו יחד מהתחלה עוד.

ש.מתי באיזה שנה?

ת.שנת 01'. לאור הערת בא כוחי, מתקן בשנת 01' פניתי לעו"ד חנא.

ש.האם דיברת עם עו"ד שדה לגבי תיק ההוצל"פ לפני הגשת הבקשה בטענת פרעתי?

ת.דיברתי עם עו"ד חנא, הם ישבו באותו משרד.

ש.מתי דיברת עם עו"ד חנא?

ת.במספר הזדמנויות בטלפון, לא זוכר את הזמנים.

ש.אני אומרת לך כי בין השנים 04' ל – 10' לא נעשה דבר בתיק ההוצל"פ?

ת.זה כך הולך לאט בתיקי ההוצל"פ ואם יש משהו משתנה עוה"ד מודיע לי זה לא הולך מהר לצערנו" (עמ' 32 ש' 8-24).

 

כאמור ובשים לב, כי מלשון הסכם הפשרה, החובה לסגירת תיק ההוצל"פ הייתה מוטלת על המשיב: ("הליכים שנפתחו בתיק הוצל"פ נגד חיים יוספזון בגין ערבותו לשכר דירה יבוטלו על ידי התובעים"). המערער אשר שהה בחו"ל, לא ידע על המשך הליכי ההוצל"פ נגדו, והדבר נודע לו בדיעבד.

 

34.מנגד, התרשמתי ממהימנות גירסת המערער. עדותו הייתה אמינה, עקבית ולא נסתרה. תשובותיו מספקות הסבר הגיוני לטענה כי הסכם הפשרה מיועד, בין היתר, לסילוק וסגירת תיק ההוצל"פ:

" שאלת בית המשפט- איך השטר, שבו אתה אישית חייב ואתה בלבד קשור לאותו סכסוך כך שלטענתך, אותו הסכם פשרה גם מסיים את הסכסוך כאן?

ת. נתתי את השטר, אבי נוימן כאשר עשה את חוזה שכ"ד לחברת אורפז ביקש שטר בטחון לשכר הדירה, הוא לקח עוד אחד, היו שניים, הוא לקח שני שטרות האחד ממני והשני מישראל לויצקי. הוא היה שותף ראשון שלנו" (עמ' 17 ש' 11-16).

 

בהמשך, השיב המערער לשאלת ב"כ המשיב, בחקירתו הנגדית:

 

"ש. אבל כן מתפקידך עכשיו לאשר לבית המשפט ואני אומר לך שצריך להגיד אמר ובית המשפט הזהיר אותך, כי עניין השטר לא היה חלק מהתביעה בת"א

ולא היה חלק מהפשרה בת"א?

ת.הוא חלק מהפשרה, כן. לסגור הכל" (עמ' 21 ש' 31-33).

 

 

העד המשיך בחקירתו והסביר באופן מפורט וכנה, כי:

 

" ת. אני לא ידעתי שאבי ינצל את זה לרעה במסגרת הסכסוך. אני הבנתי שזה כבר יצא מהתמונה באיזו צורה, היות ואני לא חי כאן במאה אחוז הביקורים שלי בזמנו היו מאוד קצרים, הייתי בא וחוזר, לא ראיתי את זה בצורה חוקית כמו שאתם רואים את זה. בשביל זה בפשרה כאשר הגענו להסכם פשרה, וידאתי כי ראיתי שעו"ד חנא בזמנו היה תוקף אותנו וכולנו היינו באותה צלחת של מלחמה על החברה, ביקשנו שאנו מגיעים להסכם הפשרה, לסגור את כל הפינות. אני לוקח את המכונות, אבי לוקח את ה- 30,000  פלוס מה שהיה בחשבון הבנק שזה היה בסביבות 200,000  ובזה נגמר. הוא לא היה נותן לי להוציא שם בורג אם היינו חייבים לו משהו" (עמ' 18 ש' 6-13).

 

עדותו זו של המערער לא נסתרה על ידי המשיב ולוּ באסמכתא אחת, אדרבא, היא קבלה תימוכין מעדותו של כב' השופט דפדי.

 

35.כאמור, בהתאם להחלטה מיום 2.7.2015, הותרה עדות כב' השופט דפדי על דרך הפניית שאלות ומתן תשובות, וצוין בסעיף 6 לאותה החלטה כי במידה והמשיב יראה לנחוץ לחקור את השופט בחקירה נגדית, יהא עליו להגיש בקשה מפורטת תוך 20 יום מיום קבלת תשובות כב' השופט.

בעוד שהמערער פנה לכב' השופט דפדי, וקבל תשובות אשר הוגשו ביום 30.9.2015, המשיב לא הפנה שאלות לכב' השופט דפדי ולא הגיש בקשה לחקור אותו בחקירה נגדית (ראו החלטתי מיום 18.1.2016 עמ' 24-25, במהלך שמיעת הראיות).

 

 

36.התשובות של כב' השופט דפדי, תומכות ומאמתות בנקודות מהותיות את גרסת המערער. כב' השופט דפדי הסביר בתשובותיו מדוע לא צויין מספר תיק ההוצל"פ בעת כריתת הסכם הפשרה, ואישר באופן חד משמעי כי כוונת הצדדים הייתה סגירת תיק ההוצל"פ, משימה שהוטלה על המשיב לסגור תיק ההוצל"פ:

"5. האם הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין במסגרת המרצת הפתיחה, התייחס גם לתיק הוצל"פ מספר 10-06129-01-0 (להלן: "תיק ההוצל"פ")?

כן. בהסכם לא צוין מספר התיק כי במועד הדיון לא היה מספר התיק, אך זה היה התיק היחידי.

6. האם הוסכם כי תיק זה ייסגר במסגרת הסדר הפשרה?

כן.

7. האם הייתה כוונה כלשהי במילים "יבוטלו ההליכים" להשאיר את תיק ההוצל"פ פתוח ולא לסגור אותו?

ממש לא. הכוונה הייתה לסגור את תיק ההוצל"פ.

8. מה הייתה הכוונה במילים המופיעות בפסק הדין "הצדדים מוותרים בזה על כל תביעותיהם וטענותיהם זה כלפי זה או כלפי חברת אורפז מסננים בע"מ"

כמו שכתוב, שלמי מהצדדים באופן הדדי, הן באופן אישי והן כלפי החברה אין עוד טענות. כל הסכסוכים הסתיימו וכל אחד הולך לדרכו.

9. מה הייתה הכוונה במילים המופיעות בפסק הדין "ההליכים שנפתחו בתיק הוצל"פ כנגד חיים יוספזון בגין ערבותו לשכר דירה יבוטלו על ידי התובעים"

הכוונה שנוימן לא יוכלו עוד לפעול נגד יוספזון בתיק ההוצאה לפועל ותיק ההוצאה לפועל ייסגר.

11.האם נכון כי בהתאם להוראות הסדר הפשרה, מר נוימן היה צריך לסגור את תיק ההוצל"פ?

כן.

12. האם פנית לאחר קבלת פסק הדין לעו"ד בכר בבקשה לסגור את תיק ההוצל"פ?

כן.

13. מה הייתה תשובתו של עו"ד בכר לפנייתך?

שהוא יבקש מנוימן לסגור את התיק כיוון שהוא עצמו לא מטפל בכך".

 

 

כאמור, המשיב נמנע מהפניית שאלות לכב' השופט דפדי, ואף לא ביקש לחקור אותו נגדית על תשובותיו, ועדותו זו לא נסתרה ונותרה בעינה. באשר למשמעות אי חקירת עד על עובדה מהותית בעדותו כמוה כאי העדת עד רלבנטי (ראו: י' קדמי, "על הראיות", מהדורה משולבת ומעודכנת (2003) חלק שלישי, 1649; ת"פ 00 /40216 מדינת ישראל נ' יצחק כהן, תק-מח 2002 (1) 5925).

 

37.המשיב טען, כי הוא נמנע מחקירת כב' השופט דפדי בכדי להימנע מהמבוכה הכרוכה בכך. אין בידי לקבל טענה זו. כאמור, בהחלטתי מיום 2.7.2015 ניתנה הזדמנות לצדדים לבקש רשות בית המשפט לחקור את כב' השופט דפדי, ולמצער, היה מצופה מהמשיב לשלוח שאלות לכב' השופט דפדי, גם בעקבות תשובותיו לשאלות שהופנו ע"י המערער.

ועוד, המשיב לא טרח להזמין עוה"ד עמית בכר, ו/או מונסביץ, אשר ייצג אותו בעת כריתת הסכם הפשרה (כעולה מהפרוטוקול ( ת/2), ואשר היה יכול להעיד אודות נסיבות עריכת הסכם הפשרה, וכוונת הצדדים. כידוע, הימנעות מהבאת עדים רלבנטיים ומהצגת תיעוד בעל חשיבות רלוונטית, מקימה נגדו חזקה לפיה היה בראיות אלו, אילו הוצגו, כדי לצדד דווקא בעמדת המערער.

 

38.יתרה מכך, אין בידי לקבל טענת המשיב לפיה המסמך עליו חתם המערער במשרדי ב"כ המשיב (נספח ד' לבקשה בטענת פרעתי שהגיש המערער), לפיו, ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שניתן במסגרת תיק ההוצל"פ נעשה לפנים משורת הדין ומתוך מחוה טובה מצד המשיב, מבטל כל הסכמה קודמת ככל שהייתה. המדובר בטענה שנזנחה ולא הועלתה בתצהיר המשיב, ומטעם זה בלבד דינה להידחות. למעלה מן הצורך אציין, כי אינני מוצא בנספח ד' ובחתימת המערער עליו בשנת 2011, הכוח בכדי לשנות ו/או לבטל הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין בשנת 2004. מקובלת עליי עמדת כב' הרשמת בענין זה, ואסתפק בהפניה אליה (ראו: פסקאות 47, 50 ו- 51 להחלטתה).

 

39. לסיכום, נסיבות המקרה וההתרחשויות כפי שתוארו באותה תקופה בה נחתם הסכם הפשרה, מלמדות על אומד דעתם של הצדדים לסיים את כל המחלוקות שביניהם, לרבות סגירת תיק ההוצל"פ נשוא הערעור.

 

40.בטרם אסיים, אבהיר כי בהמשך לתוצאה אליה הגעתי, אין ממש בטענות המשיב לפיה מגיע לו שכר טרחת עורך הדין בתיק ההוצל"פ, ושהצדדים אינם יכולים להתנות עליו דרך הסכם הפשרה. שכר טרחתו של בא-כוח בעל דין אינו מעניינו של בעל הדין שכנגד. משהגעתי למסקנה, כי כוונת הצדדים הייתה סגירת תיק ההוצל"פ, אין עוד מקום לטענה, שסגירת התיק אינה מסלקת את החוב בתיק ההוצל"פ שמקורו בשכ"ט ב"כ הזוכה. מה גם, הצדדים הגיעו להסכם פשרה המורה על סגירת תיק ההוצל"פ ללא כל התייחסות לשכר טרחת עו"ד.

 

סוף דבר

 

41.לאור המקובץ לעיל, הנני מקבל טענת "פרעתי" של המערער, ומורה על סגירת תיק ההוצל"פ המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת, שמספרו 10-06129-01-0, וביטול כל הליכי ההוצל"פ שננקטו במסגרתו.

 

בהתחשב בכך שהמערער מתגורר דרך קבע בארה"ב, ולצורך ניהול ההליך נאלץ להגיע ארצה, פעמיים לכל הפחות, ובהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, הנני מחייב את המשיב לשאת בהוצאות משפט בסך של 25,000 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ (כולל מע"מ).

הסכומים הנ"ל ישולמו למערער באמצעות בא כוחו תוך 30 ימים.

 

המזכירות תמציא לצדדים.

 

 

ניתן היום, א' כסלו תשע"ז, 01 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ