אלקריף אדם בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ.

לפני ערעור המערערת על הגבלת חשבונה מס' ******** (להלן: "החשבון") המתנהל אצל המשיב בסניף 422 בהתאם להוראות חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק") ובקשתה לגרוע את השיקים אשר סורבו ממנין השיקים המובילים להגבלת החשבון.

בחשבונה של המערערת סורבו 13 שיקים, כמפורט בסעיף 2 להודעתה ערעור, בין 12.5.17 ו-15.6.17 והיו הללו השיקים הראשונים אשר סורבו בחשבונה מאז פתיחתו.

בהקשר זה יוער כי מהודעת הערעור ומן התצהיר התומך בה (סעיף 16) ניתן להבין כי חשבון המערערת מתנהל אצל המשיב מזה 10 שנים, אולם בעדותו הבהיר מנהל המערערת כי החשבון נוהל במשך כשנה והיה לו, ככל הנראה באופן אישי, חשבון אחר שנוהל בסניף 422 של המשיב כ-10 שנים.

מוסכם על הצדדים כי למערערת לא היתה מסגרת אשראי בחשבון, כי השיקים חוללו עת היה החשבון ביתרת חובה ולעומת זאת כי במועד קיום הדיון היה החשבון ביתרת זכות בסך 287 ₪.

להלן עיקרי טענות המערערת בקצירת האומר –

• היה בין הצדדים הסכם מכללא על בסיס נוהג שהשתרש על פיו כיבד המשיב שיקים מהחשבון אף אם היה החשבון בחריגה, והשיקים אשר סורבו – סורבו בניגוד להסכם זה.

• היתה הסכמה מפורשת בין מנהל המערערת לנציגי המשיב כי תועמד למערערת מסגרת אשראי לבקשתה, בהתאם לצרכיה בכל עת שתחפוץ.

• כאשר החליט המשיב להפר את ההסכמות והנוהל בין הצדדים נהג כלפי המערערת ברשלנות, בניגוד לחובותיו על פי הדין ועל פי הצדק וההגינות ובחוסר תום לב, וכתוצאה מכך גרם לקריסה עסקית של המערערת.

• למערערת הובטחה על ידי פקידת המשיב מסגרת אשראי של 30,000 ₪ וכי המסמכים הנדרשים יחתמו לאחר שובה של מנהלת המחלקה מחו"ל, אך משזו שבה העלתה דרישת להעמדת בטחונות כנגד מסגרת האשראי ובהעדרם סרבה להעמידה תוך התנהגות מחפירה כלפי מנהל המערערת. המערערת טענה כי גישה זו עמדה בסתירה להבטחות שהבטיח מנהלה הקודם של המחלקה.

• לאור האמור היה למערערת יסוד סביר להניח כי המשיב היה חייב לכבד את השיקים נושא הערעור, ואם היה המשיב מקיים התחייבויותיו לא היתה המערערת מגיעה לכלל הגבלה.

• בדיון במעמד הצדדים הוסיפה המערערת וטענה כי מעבר לכל הטעות דלעיל מדובר בחברה שבבעלות בחור צעיר המבקש את עזרת בית המשפט ולו משיקולי הצדק, תוך הפניה לפסיקה המצביעה על גישה כזו.

  מנגד, טוען המשיב כי הבקשה אינה עומדת בהוראות תקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"א – 1981 בכך שלא צורף העתק מפניית המערערת אל הבנק ומתשובתו.