עש"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
37958-10-15
24/12/2015
|
בפני השופט:
משה סובל-שלום ת"א
|
- נגד - |
המערערים:
1. נסים דני זילברשלג 2. עטל זילברשלג
|
המשיב:
בנק הפועלים בע"מ
|
פסק דין |
1.המערערים, החייבים בתיק הוצל"פ 01-78154-11-2 (תיק מישכון דירת מגורים) מערערים על החלטתו מיום 21.9.15 של כב' רשם ההוצל"פ מר דניאל הורוביץ אשר דחה על הסף וללא צורך בתגובת המשיב את הבקשה שהוגשה בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל.
בהחלטתו מציין הרשם הנכבד כי הטענות בבקשה נטענו באופן סתמי וכללי ובמיוחד כאשר מועלית טענה בעילה של תרמית כנגד המשיב.
עוד קובע הרשם בהחלטתו כי טענת המערערים לפיה חישב המשיב את החוב בניגוד לצו הריבית נטענה באופן סתמי, ללא ראשית ראייה התומכת בטענה, ללא תחשיב או פרוט מה היה אמור להיות גובה החוב לשיטתם של המערערים ומתי חוב זה נפרע.
עוד מציין הרשם בהחלטתו כי בהתאם להסכם ההלוואה עליו חתמו המערערים הרי ספרי הבנק וחשבונותיו יהיו נאמנים וישמשו ראייה לכאורה לרשום בהם ועובדה זו מעבירה את הנטל למערערים להראות כי חישוביו של המשיב אינם נכונים, ונטל זה לא הרימו המערערים באשר לא הוגשה חוות דעת מומחה ואף לא תחשיב לעניין גובה החוב.
2.בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון טוענים המערערים כי לא היה להם כל צורך לצרף חוות דעת מומחה ואף לא תחשיב שכן הדברים ברורים באשר צו הריבית הקובע את שיעור הריבית המקסימלית המותר לגבייה הינו ידוע וניתן להשוותו לחישובי הריבית עליהם מבסס המשיב את החוב.
נטען כי סך כל סכומי ההלוואה שנלקחו בשנת 2006 מסתכמים בסך של 1,135,000 ₪ והתיק נפתח על סך של 1,481,170 ₪ או 1,011,161 ₪.
3.המשיב הגיש עיקרי טיעון וסיכום טענות מפורטים בצירוף נספחים אשר על בסיסם טוען כי לא נפלה כל טעות בהחלטת הרשם, הבקשה לא עמדה אפילו בתנאי הסף המינימליים ולכן בדין נדחתה ע"י הרשם הבקשה ודינו של הערעור להידחות אף הוא.
בעיקרי הטיעון מפנה המשיב לתדפיס הכולל את שיעורי ריבית הפיגורים המשתנים מפעם לפעם ואשר על פיהם בוצע חיוב הריבית בתיק ההוצל"פ והם זהים לשיעורי הריבית בטבלה שצרפו המערערים והכל בהתאם לצו הריבית המחייב.
בנוסף, מפנה המשיב לטענות חדשות הנטענות בערעור בבחינת שינוי מהותי בחזית הטיעון אשר דינם של טענות אלה להידחות, כמו גם הטענות בדבר תרמית וזיוף שנטענו ללא כל בסיס.
4. בהתאם לסעיף 19 והפסיקה שניתנה לגביו, על החייב מוטל נטל השכנוע להוכחת טענותיו ונטל זה איננו משתנה.
על בסיס נטל זה בחנתי את הבקשה שהייתה בפני רשם ההוצל"פ ואכן מצאתי בקשה כללית וסתמית שאין בה כדי להעביר את הנטל המשני לכתפי המשיב.
הפירוט הנוסף אשר הובא במסגרת הערעור אין בו כדי לרפא את הפגם הראשוני ואין בו כדי לתמוך בטענות המערערים. כך למשל אין תחשיב שיראה מה הם הסכומים ששולמו במהלך התקופה ואילו חיובים בדיוק או שיעורי ריבית אינם כדין.
ספק בעיניי אם טענה בדבר ריבית מופרזת או בלתי חוקית, נכללת בגדרה של טענת "פרעתי" ומצוייה בסמכותו של רשם ההוצל"פ אשר תפקידו מתמצה במימוש הנכס בלבד. דומני כי אם סבורים המערערים כי יש ממש בטענותיהם עליהם להביאם להכרעת בית המשפט המוסמך בצורה נכונה וראויה.