עש"א
בית משפט השלום ירושלים
|
27122-04-15
21/05/2015
|
בפני השופט:
גד ארנברג
|
| - נגד - |
מערער:
יוסה ירמיהו
|
משיבv:
אילנה מעלומי
|
| החלטה |
בפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ קורין יצחקי, אשר נתנה להסכמת הצדדים תוקף של החלטה וסגרה, בהסכמה, את תיק ההוצל"פ תוך קבלת הבקשה בטענת פרעתי.
המערער, עו"ד במקצועו , טוען כי הפרוטוקול של הדיון בהוצאה לפועל אינו משקף את שהיה באולם, הוא אינו משקף את האיומים שהושמעו כלפיו על ידי כב' הרשמת. לטענתו מדובר בהסכמה שהתקבלה בכפיה עקב איומים אילו כאשר למעשה היה צריך לאפשר לו לחקור את המשיבה ולהראות שהחוב בתיק לא נפרע ולהראות שהמשיבה מסרה תצהיר כוזב בעניין זה. לטענתו, בחינה מדוקדקת של התיק היתה מגלה שנותר חוב ולא היה מקום לקבל את הבקשה בטענת פרעתי.
המשיבה טוענת שמדובר בהחלטה שנתנה תוקף להסכמת הצדדים ולפיכך הדרך לביטולה אינו בהגשת ערעור אלא בהגשת תביעה נפרדת, אם יש עילה לכך. לטענתה, פסק דין שנותן תוקף להסכמה של צדדים מאגד בתוכו שני חלקים, האחד ההסכמי, והשני האישור שלו כפסק דין. המערער תוקף את החלק ההסכמי בטענה של כפיה ואולם מפרוטוקול הדיון עולה שלא היתה כל כפיה ובוודאי לא כפיה המחייבת את ביטול ההחלטה. לטענתה, חסד עשתה כב' הרשמת עם המערער שלא קיבלה את הבקשה בטענת פרעתי תוך חיובו בהוצאות כאשר היו בפניה ראיות שהתקבלו על ידי המערער תשלומים שלא דווחו לתיק ההוצל"פ.
הצדדים הסכימו שתינתן החלטה לפי כתבי הטענות וללא צורך בדיון.
לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה שיש לדחות את הערעור. כפי שטענה המשיבה, פסק דין שנותן תוקף של הסכמה מאגד בתוכו שני חלקים, חלק הסכמי וחלק של פסק הדין. טענות המערער הינם כי בחלק ההסכמי נפל פגם שמחייב את ביטול ההסכם וממילא ביטול פסק הדין. תוצאת טענה זו משמעותה שהמערער תוקף את החלק ההסכמי ולא את החלק שנתן תוקף של פסק דין להסכמה. על פי הפסיקה, תקיפת החלק ההסכמי צריכה להיעשות בדרך של הגשת תביעה נפרדת לביטול ההסכם. ככל שבית משפט יקבל את התביעה ויבטל את ההסכם, ממילא יתבטל גם פסק הדין. ביטול החלק ההסכמי, אינו עניין לערעור.
המערער טוען גם שהפרוטוקול אינו משקף את שהיה באולם ולא משתקפים ממנו האיומים שהופנו אליו על ידי כב' הרשמת. אף הדרך לתיקון פרוטוקול אינה דרך הערעור. צד שטוען שפרוטוקול בית המשפט או פרוטוקול של דיון בהוצל"פ אינו נכון צריך להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול ולא ערעור לבית המשפט.
התוצאה היא איפוא שיש לדחות את הערעור. אם המערער סבור שיש בידו להוכיח את טענת הכפיה שגרמה לו להגיע להסכמה, עליו להגיש תביעה נפרדת לביטול ההסכמה. אומר מראש שתביעה שכזו, כאשר מדובר לפי הטענה על כפיה של רשמת ההוצל"פ, הינה תביעה שקשה מאוד יהיה להוכיחה. הצעה של בית משפט או רשמת ההוצל"פ לצד כלשהו להגיע להסכמה שאם לא כן הוא עלול לשאת בהוצאות, בוודאי אינה מגיעה לדרגת כפיה המחייבת ביטול פסק דין, אם בכלל יש כפיה באמרה כזו.
הערעור נדחה ואני מחייב את המערער בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ שיגבו מתוך סכום הערובה שהפקיד המערער. יתרת סכום הערובה, תוחזר למערער.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
