לפני בקשה לפטור מאגרה בערעור, אשר הגיש המבקש על החלטת לשכת הסיוע המשפטי (להלן: "הסיוע המשפטי") מיום 20.5.15 (להלן: "ההחלטה") לדחות את בקשתו לקבלת סיוע משפטי בעניין הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה מיום 6.5.15 אשר דחה את בקשתו לביטול פסק דין מיום 30.10.13 (להלן: "החלטת בית המשפט").
בהחלטת הסיוע המשפטי צוין, כי הוחלט שלא להעניק למבקש את השירות המשפטי המבוקש מחמת "חוסר סיכוי משפטי".
במסגרת הבקשה לפטור מתשלום אגרה טוען המבקש, כי הוא גרוש משנת 2009 מתגורר בדירת עמידר וכי כיום מתגוררת עמו בתו שהיא חיילת משוחררת. לטענתו אין לו כל מקור לתמיכה כלכלית, רכושו מעוקל, וכן משכורתו, וחודשים ארוכים לא עבד בשל מצבו הנפשי והרגשי וכיום הוא נמצא בחרפת רעב.
הפרקליטות הגישה תגובתה ולפיה היא מתנגדת למתן פטור מאגרה. בתגובה נטען כי הבקשה לפטור מאגרה אינה עומדת בדרישות שנקבעו בדין ובפסיקה למתן פטור ואין בה כדי להרים את הנטל המוטל על המבקש. הפרקליטות מדגישה כי החלטת הסיוע המשפטי שלא להעניק סיוע משפטי היא נכונה בנסיבות אלה שכן המבקש לא הציג כל טעם המצדיק חריגה מעיקרון סופיות הדיון, כאשר ההחלטה הדוחה הבקשה לביטול פסק דין נעשתה לאחר שבית המשפט עיין במסמכים הרפואיים שצורפו על ידי המבקש ולא נמצא כי יש בהם טעם מיוחד מספיק לביטול פסק דין. עוד נטען כי גרושתו של המבקש כבר מימשה הכספים שעיקלה בהתאם לפסק דין חלוט. לעניין זה הוסיפה המשיבה כי בית המשפט אפשר למבקש לפנות לאקטואר, על מנת שיעדכן החישוב כך שיופחת מסכום התשלום הסך שהועבר לידי גרושתו של המבקש, משמע כי אף שנדחתה בקשתו של המבקש לביטול פסק דין איפשר בית המשפט תיקונו, ועל כן מן הראוי כי המבקש יפעל בהתאם להחלטתו של בית המשפט קמא וימצה ההליכים. עוד מצוין כי ההחלטה שלא להעניק סיוע משפטי היא החלטה שבתחום ההרשאה שבדין כאשר לסיוע המשפטי שיקול דעת נרחב בנושא בחינת הסיכוי המשפטי של הליך. עוד נטען כי המבקש לא פרש בפני בית המשפט תמונה מלאה באשר למצבו הכלכלי, בין היתר משום שלא צירף תדפיסי חשבון בנק ל- 6 החודשים שקדמו לבקשה.
המבקש הגיש תשובה לבקשה אליה צירף דפי חשבון החל מחודש דצמבר 2014 מהם עולה כי חשבונו של המבקש נמצא ביתרת חובה, כאשר נכון ליום 7/7/15 עמד חשבונו ביתרת חובה של 12,814 ₪, וכן כי לחשבונו מופקדת משכורת מעיריית נס ציונה בסכומים נמוכים המגיעים לעד 1,700 ₪ לחודש, וכן כי הוטל עיקול על משכורתו.
המסגרת הנורמטיבית
נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.
"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....
אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."
רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").
תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) ("ענין מעוז"); ענין מונדז).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.