עש"א 23766-06-15

1.המערערים, מערערים על החלטתה מיום 4.6.15 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' יעל טימנס בתיק הוצל"פ 50-4907-05-15 שדחתה בקשתם שהוגשה בטענת "פרעתי", ללא תגובת המשיב.

באי כוח הצדדים הגישו עיקרי טיעון וכן הוגשה מטעם המערערים בקשה למחיקת סעיפים ולהוצאת מסמכים מעיקרי הטיעון של המשיב והוגשה תגובתו של המשיב לבקשה ותשובתם של המערערים לתגובה.

2.עפ"י הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 30.12.14 התחייבו המערערים לתרום לביה"ח דנה, סך של 10,000 ₪ בהמחאה שתימסר תוך 7 ימים למשיב ומועד פרעונה יהיה 1.4.15 וכן ישיבו למשיב את האגרה בסך 1,756 ₪.

ביום 11.1.15 שילמו המערערים למשיב במשרדו את סכום האגרה וסוכם כי התרומה תועבר ישירות ע"י המערערים לבית החולים אך לא סוכם על שינוי מועד התשלום.

בתאריך 6.5.15 פתח המשיב את תיק ההוצל"פ בגין אי תשלום התרומה בסך 10,000 ₪.

3.מחומר הראיות שבתיק עולה בבירור כי הפרו המערערים את הסכם הפשרה ורשאי היה המשיב לפתוח את תיק ההוצל"פ עפ"י מה שנקבע בסעיף 3 להסכם.

כמו כן, ברור כי התשלום לבית החולים נעשתה בפועל ביום 25.5.15 גם אם נעשה בשיק שהמועד שנרשם היה 1.4.15.

התנהלותם של המערערים ראויה לגינוי. המערערים לא היו רשאים לבקש מבית החולים לדחות את התשלום לחודש אוקטובר ביודעם כי התחייבו מול המשיב לשלם ביום 1.4.15 ולא קיבלו הסכמתו של המשיב לדחייה. הסכמת בית החולים לא יכולה להועיל למערערים שכן מדובר במועד שנקבע בהסכמה ואושר בפסק דין.

טוב שהתעשתו המערערים והקדימו מועד התשלום לחודש מאי, איחור של כחודשיים מהמועד שנקבע.

הדעת נותנת כי המערערים נזכרו לבצע את התשלום רק אחרי שהתברר להם כי המשיב פתח תיק הוצל"פ.

4.למרות הפרת ההסכם וכאשר מתבקשת הפעלת הסנקציה בגין ההפרה, לביהמ"ש מוקנית הסמכות הטבועה שאושרה בפסיקה להתערב בסנקציה לבטלה או להפחית את סכומה, בהתחשב בכלל הנסיבות וכדי למנוע תוצאה קשה למפר שחוש הצדק אינו יכול להשלים עמה.

התנהלותם של המערערים הביאה לפתיחת תיק ההוצל"פ על סך כ-152,000 ₪, סכום בלתי פרופורציונלי לעומת סכום הפשרה ולכן מצאתי שיש להתערב בסכום ולהעמידו ע"ס 7,500 ₪.