עש"א 19808-12-14 מועצה מקומית קדימה צורן נ' הבנק הלאומי הראשון לישראל בע"מ -כונסת הנכסים עינת דיין ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 23.11.14 במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 01-87413-11-8, במסגרתה הורה הרשם על המבקשת למסור למשיבה 1 אישור לצורך העברת הזכויות ללשכת רישום המקרקעין.

הרקע הרלוונטי פורט בתגובת כונסת הנכסים לבקשת רשות הערעור כדלהלן:

בשנת 1996 רכשו ה"ה משה וגילה ימין (להלן: "ימין") נכס ברחוב גד 10 קדימה (להלן: "הנכס").

בחודש מרץ 2004 מכרו ימין את הנכס למשיב 2.

המכר הושלם רק ביום 21.9.11 עם תפיסת החזקה בו על ידי כונסת הנכסים, לאחר שבית המשפט הורה על אכיפתו של הסכם המכר (במסגרת תביעה שהגישו ימין לביטול ההסכם).

על פי ההסכם בין ימין למשיב 2 התחייבו ימין לשלם את "כל המסים, האגרות, הארנונות, ההיטלים מכל מין וסוג שהוא, בין ממשלתים ובין עירוניים ובין אחרים" החלים ו/או שיחולו על הנכס עבור התקופה שעד מסירת החזקה.

ביום 15.12.10 הגישו ימין יחד עם אחרים עתירה מינהלית נגד המבקשת לביטול היטל שנדרשו בעל פה לשלם בגין עבודות תיעול שביצוען החל בשנת 1998.

ביום 5.6.11 קיבל בית המשפט לעניינים מנהליים את העתירה (להלן: "פסק הדין").

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניניים מנהליים שהוגש לבית המשפט העליון נמחק בהסכמה וכך נאמר בפסק דינו של בית המשפט העליון:

"בשלב זה ובהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הקביעות והמסקנות שאליהן הגיע בית משפט קמא בפסק-דין מושא הערעור לעניין סמכות המועצה לחייב את המשיבים באגרה תיעול, לא יהוו מעשה בית-דין ולא יהווה הן לעצמן מחסום לכל חיוב בהיטל תיעול שעליו תחליט המועצה לעניין עבודות התיעול באזור האיסוך לרבות העבודות שנעשו על ידה בעבר.

בכפוף להסכמה זו הערעור נמחק בהסכמה וללא צו להוצאות"

להלן: "פסק הדין בערעור").