אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר על החלטת בימ"ש לעצור עד תום ההליכים מואשמים בחבלה בכוונה מחמירה-נדחה

ערר על החלטת בימ"ש לעצור עד תום ההליכים מואשמים בחבלה בכוונה מחמירה-נדחה

תאריך פרסום : 04/02/2008 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
648-08
29/01/2008
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
1. אמג'ד עלי
2. חלמי עלי

עו"ד א' שאמי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ז' אריאלי
החלטה

           זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן), אשר הורה על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים הפליליים נגדם.

1.              נגד העוררים, תושבי הכפר עראמשה בשנות ה-20 לחייהם, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין שלא כדין וקשר לביצוע פשע. על פי הנטען בכתב האישום, העוררים, יחד עם שני נאשמים נוספים - סאמי מזעל (להלן: סאמי) ואנואר עלי (להלן אנואר) - נגדם הוגש כתב אישום נפרד, קשרו קשר לדקור אדם בשם חסן סוידאן (להלן: חסן), על רקע סכסוך משפחות בכפר עראמשה במסגרתו פגע בנו של חסן בבן משפחתם (המעורבים יכונו יחד להלן: הנאשמים). על פי עובדות כתב האישום, ביום 12.8.07 הצטיידו הנאשמים בסכינים ויצאו סמוך לשעה 5:00 בבוקר בדרכם לעכו, במטרה לדקור את חסן בעת שיגיע לדיון בבית המשפט בעכו בהארכת מעצרו של בנו. הנאשמים לא הוציאו את תוכניתם אל הפועל לאחר שנודע להם כי אדם אחר ממשפחת סוידאן נורה בכפר ומת.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את העוררים עד תום ההליכים הפליליים נגדם. בית המשפט קמא קיבל את הבקשה בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה, ובפרט עדויותיהם של סאמי ואנואר, הקושרות את העוררים לאירועים המפורטים בכתב האישום. בית המשפט הוסיף כי הראיות לכאורה נגד העוררים מתחזקות גם לאור ספקות ותמיהות העולות מעדויותיהם, לפיהן לא ידעו על מטרת הנסיעה. לאור ראיות לכאוריות אלו, קבע בית המשפט כי נגד העוררים קמה עילת מעצר הנובעת מהמסוכנות לשלום הציבור המשתקפת מהמעשים המיוחסים להם - קשירת קשר לפגוע באדם, תוך עשיית דין עצמי, מתוך רצון לנקום בו על רקע סכסוך משפחתי. יצוין, כי בית המשפט קבע כי לאור הראיות לכאורה הקיימות נגד העוררים, אין הוא נדרש לדון בהתקיימות יסודות העבירה בהן הואשמו העוררים ובשאלה האם חל בעניינם סעיף 28 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק).

בית המשפט הדגיש כי בנסיבות העניין עולה גם חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט, המצמיח אף הוא עילה למעצרם של העוררים עד תום ההליכים. לעניין זה, הוסיף בית המשפט כי בחלופת המעצר שהוצעה על-ידי העוררים - שהיה במעצר בית מלא בבית הוריהם, אשר שכרו דירות מסתור מחוץ לכפר - אין כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן העוררים. ראשית, מצא בית המשפט כי גם אם יורחקו העוררים מן הכפר, עדיין יוכלו להיות מעורבים בתכנון מעשי נקם שונים, בפרט לאור העובדה כי הסכסוך בכפר טרם הסתיים. שנית, קבע בית המשפט כי הפיקוח המוצע על העוררים, בידי בני משפחותיהם, מצמיח כר רחב לשיבוש הליכי משפט. בנוסף, ציין בית המשפט כי חלופת המעצר המוצעת הינה במקום מסתור זמני, כאשר אין לדעת כמה זמן ישהו שם ולאן יעברו במידת הצורך. בית המשפט הוסיף וקבע כי מעשיהם של העוררים מלמדים גם כי לא ניתן לתת בהם אמון כי יקיימו תנאי חלופת מעצר כלשהי. על כן, הורה בית המשפט על מעצרם עד תום ההליכים. 

2.              בערר שלפניי טענו העוררים כי שגה בית המשפט קמא כאשר הורה על מעצרם עד תום ההליכים. ראשית, טענו העוררים כי בית המשפט קמא שגה כאשר קבע כי על אף הספיקות שעולים מגרסאות העוררים יש להורות על מעצרם, וטוענים כי ספקות אלו מצדיקים את שחרורם. לעניין זה, הוסיף בא-כוח העוררים בדיון בפניי כי הם אינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה, אלא על עוצמתן של ראיות אלו. שנית, טענו העוררים כי מעשיהם כלל לא עברו את שלב ההכנה לביצוע העבירה ועל כן לא קיימות ראיות לכאורה לעבירת הניסיון בה הם מואשמים. שלישית, לטענתם חל בעניינם סעיף 28 לחוק, לפיו אין להעמיד אדם לדין אם חדל מביצוע עבירה מתוך חרטה. לבסוף, טענו העוררים כי בית המשפט לא בחן בצורה מספקת את חלופות המעצר האפשריות, והציגו מספר טיעונים המטים לטענתם את הכף לטובת שחרורם לחלופה: העובדה כי בסופו של דבר לא פגעו באיש; העובדה כי נעצרו כחודש לאחר המקרה כאשר בכל אותה תקופה לא ביצעו כל עבירה; העובדה כי הינם אנשים צעירים, המנהלים אורח חיים נורמטיבי, ללא הרשעות קודמות; העובדה כי העורר 1 נרשם והתקבל ללימודים; והעובדה כי העורר 2 התנדב בעבר במשטרה ואף החזיק בנשק. בא-כוח העוררים הוסיף כי הם נמצאים במעצר במשך 5 חודשים, וכי במשך הזמן שחלף יש כדי לאיין כל מסוכנות הנשקפת מהם. על כן, טען בא-הכוח כי יש להורות על עריכת תסקיר שירות המבחן בעניינם של העוררים ועל שחרורם לחלופת מעצר.

3.              מנגד, טען בא-כוח המשיבה כי בנסיבות העניין אין לקבל את הערר, תוך שציין כי ערר שהוגש על ידי סאמי, נאשם אחר בפרשה שהיה אף הוא ברכב, נדחה בבית משפט זה (בש"פ 9010/07 מזעל נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 29.10.07, להלן: בש"פ 9010/07)). בא-כוח המדינה הוסיף כי אין לקבל את טענת העוררים לפיה חל בעניינם סעיף 28 לחוק, שכן לדבריהם הפסיקו את מעשיהם לא בשל כך שחשו חרטה, אלא משום שירי באדם ממשפחת סוידאן על ידי קבוצה אחרת מילא את רגשות הנקם שלהם. באשר לטענת העוררים כי מעשיהם אינם מהווים אלא הכנה, טען בא-כוח המדינה כי נסיעת העוררים ברכב מהווה התחלה של המעשים הגלויים העולים לכדי ניסיון. כמו כן, הוסיף בא-כוח המדינה לעניין זה כי קיימות ראיות ברורות לכך שאצל העוררים התגבשה כוונה לפגוע בחסן, וזאת על סמך עדותו של אנואר.

בנוסף, טען בא-כוח המדינה כי כפי שקבע בית המשפט קמא, גם אם יתקבלו טענותיהם של העוררים שהוצגו לעיל, עדיין קיימת עילה למעצרם. מעשי העוררים בוצעו על רקע סכסוך רב שנים אשר גבה קורבנות בנפש, כאשר בשלב זה לא ניתן לראות את סופו. לטענתו, שחרור העוררים לחלופת מעצר עלולה ללבות את הרוחות בכפר. בנוסף, טוען בא-כוח המדינה כי בחלופת המעצר המוצעת - פיקוח על ידי הורי העוררים - אין כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהם, וכן כי לאור אופי הסכסוך לא ניתן לתת אמון בפיקוח מסוג זה. לבסוף, טען בא-כוח המדינה כי בית המשפט קמא סבר כי אין חלופת מעצר אשר יכולה להפיג את החשש הנשקף מהעוררים בשלב זה ועל כן יש להורות על דחיית הערר.

4.               לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טענות הצדדים בפניי, מצאתי כי דין הערר להידחות. בענייננו אין חולק כי קיימות ראיות לכאורה למעורבותם של העוררים במעשים נשוא כתב האישום, גם אם אין הסכמה בין הצדדים באשר למסגרת הסטטוטורית לגדרה מתאימים מעשים אלו. העוררים אמנם טוענים כי לא היו שותפים לכוונה לפגוע בחסן, אך לעניין זה מקובלת עלי קביעת בית המשפט קמא, לפיה יש לראות בעדויותיהם של סאמי ואנואר ראיות לכאורה הקושרות את העוררים למעשים, ואני אף שותפה לספקות שהביע ביחס לגרסת העוררים שהוצגה בפניו. אוסיף, כי באי-כח הצדדים טענו בפניי טענות שונות באשר למסגרת הסטטוטורית המתאימה לעבירות בהן מואשמים העוררים. ואולם, לאור האמור לעיל בדבר קיומן של ראיות לכאורה, אין אני רואה להכריע בהן.

מעשים אלו - נסיעה במטרה לארוב לאדם ממשפחה אחרת, במטרה לפגוע בו על רקע סכסוך משפחתי - הינם מעשים חמורים אשר מלמדים, על פני הדברים, על מסוכנות לציבור הנשקפת מהעוררים. מעבר לכך, מעשה נקמה מסוג זה מהווה עשיית דין עצמי המלמדת על זלזול במרות החוק ועל חשש מובנה מפני שיבוש מהלכי חקירה והימלטות מן הדין (ראו לעניין המסוכנות הנשקפת ממעשים אלו את החלטתי בבש"פ 511/08 מזעל נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 23.1.08), אשר ניתנה אף היא על רקע סכסוך המשפחות בכפר. כמו כן ראו: בש"פ 9010/07).

5.              לאור האמור לעיל, מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט קמא לפיה בשלב זה אין חלופת מעצר שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעוררים. חלופת המעצר המוצעת, מעצר בית בדירות מסתור בפיקוח הורי העוררים, אינה יכולה לאיין את החשש כי העוררים ימשיכו להיות מעורבים בתכנון מעשי נקם שונים. חלופה זו אף מצמיחה חשש לשיבוש הליכי משפט לאור מעורבותם של בני המשפחות בסכסוך וכן חשש מהמילטות. יתר על כן, וכפי שציין אף בית המשפט קמא, אין לדעת עד מתי ישהו בני משפחות העוררים בדירות מסתור והאם יאלצו לעבור למקום אחר. לטעמי, עצם העובדה כי משפחות העוררים נאלצו להימלט לדירות מסתור, בהן הם שוהים גם בעת הזו, מלמדת כי טרם שככו הרוחות בכפר וכי הסכסוך אינו עומד כרגע בפני סיומו. במצב דברים זה, שחרורם של העוררים לחלופת מעצר עלול אף להוביל למעשי אלימות נוספים ולחדש את מעגל שפיכות הדמים. אכן, העוררים הינם אנשים צעירים, אשר לחובתם לא נזקף עבר פלילי מכביד, אך בנסיבות העניין איני סבורה כי יש בכך כדי להצדיק את שחרורם.

6.              אשר על כן, הערר נדחה. העוררים ישארו במעצר עד לתום ההליכים נגדם.

           ניתנה היום, כ"ב בשבט תשס"ח (29.1.08).

ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    הג

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ