אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר התביעה הצבאית על שחרורה של המשיב ממעצר בתנאים מגבילים-התקבל

ערר התביעה הצבאית על שחרורה של המשיב ממעצר בתנאים מגבילים-התקבל

תאריך פרסום : 11/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
3509-07
02/09/2007
בפני השופט:
הנשיא: אל"ם אהרון משניות

- נגד -
התובע:
התביעה צבאית
עו"ד סרן לימור בן-חמו
הנתבע:
נדא ג'מאל מחמד חסן ת"ז 970701389
עו"ד איליא תיאודורי
החלטה

א. כללי

כתב האישום שהוגש נגד המשיבה, מייחס לה עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, נשיאת משרה וכן ביצוע שירות עבור אותה התאחדות, והכול בשל פעילותה של המשיבה באגודת "אל הודא" (להלן: האגודה"), אשר הוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת ע"י מפקד כוחות צה"ל באזור, ביום 22 בפברואר 2005, והמשיבה שימשה כנשיאת הארגון, כעולה מפרט האישום השני. כתב האישום הוגש בתום חקירה שארכה כחודש ומחצה, והתביעה הצבאית עתרה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים. בימ"ש קמא דחה את בקשת התביעה, והחליט על שחרורה של המשיבה בתנאים מגבילים, ועל כך עוררת התביעה.

ב. ההחלטה של בימ"ש קמא וטיעוני הצדדים

השופט הנכבד קמא ציין בהחלטתו כי אף שההלכה היא כי חברות בהתאחדות בלתי מותרת מקימה חזקה של מסוכנות, מדובר בחזקה שניתנת לסתירה. לדבריו, לאחר בדיקת הראיות, לא נראה לו כי נשקפת סכנה מהמשיבה, ואין לו ספק "כי מטרת פעילותה לאגודת הצדקה הנ"ל הייתה לשם שמים ולרווחת הנזקקים לה. אין מדובר בהעברת כספים סיטונאית כמו במקרים אחרים של אגודות צדקה המשמשות כצינור חמצן לפעילות כנגד הביטחון. מדובר כאן ברכישת אדמה מוגדרת לצרכי הקמת גן ילדים ובריכת שחיה". השופט ציין עוד כי יש להתחשב בכך שמדובר באם לתשעה, אשר עצורה כבר 49 יום. בימ"ש קמא ציין בהחלטתו כי הוא מסתמך בין היתר על החלטה שניתנה בבימ"ש זה בע"מ/2678,2679/07, "שמאפשרת שחרור בערובה במקרים מסוימים" כלשונו של השופט קמא.

בהודעת הערר טוענת התובעת כי טעה בימ"ש קמא בהחלטתו וכי אין מקום לדרישה שתוכח פעילות של האגודה נגד הביטחון. לטענת התביעה די בהכרזת מפקד האזור על האגודה כהתאחדות בלתי מותרת, כדי שפעילות במסגרת האגודה תקים עילה של מסוכנות, וכפועל יוצא מכך עילה למעצר עד תום ההליכים. במיוחד אמורים הדברים כאשר מדובר במי שנשאה תפקיד בכיר באגודה, ואף פעלה למענה עד סמוך למעצרה.

לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא. לדברי הסנגור ההכרזה על האגודה לא פורסמה כראוי ולא הייתה ידועה למשיבה, ובכל מקרה לא נעשתה פעילות באגודה מאז שמשרדיה נסגרו פיזית באוקטובר 2006. הסנגור טוען עוד כי המשיבה הייתה חלק מקבוצת נשים שהכינו אוכל וסייעו לנזקקים, וכי פעילותה להשלמת העסקה של רכישת הקרקע, נועדה לבצע חוזה שנחתם קודם שהאגודה נסגרה. נוכח האמור, טוען הסנגור כי לא נשקפת מסוכנות מהמשיבה אשר יש בה כדי להצדיק את המשך מעצרה, ובהתחשב בכך שמדובר באם לתשעה ילדים קטנים, מבקש הסנגור כי הערר שהגישה התביעה יידחה, ושהמשיבה תשוחרר ממעצרה כהחלטת בימ"ש קמא.

ג. הראיות

אדון תחילה בראיות. באמרתה מיום 31.07.07 הודתה המשיבה כי שמשה כנשיאת האגודה במשך כשלוש שנים, עד אוקטובר 2006, כאשר משרדי האגודה נסגרו. באמרתה מיום 06.08.07 הודתה המשיבה למעשה כי הוסיפה לפעול במסגרת האגודה גם לאחר שנסגרו משרדיה, ואישרה כי היא השלימה רכישת קרקע עבור האגודה ביום 19.06.07, היינו עד זמן קצר קודם למעצרה.

אין מחלוקת שהאגודה אכן הוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת ע"י המפקד הצבאי ביום 22.02.05, וכי ההכרזה פורסמה בקמצ"ם סמוך לאחר מכן. לפי סעיף 1(39) לצו בדבר פרשנות (אזור יהודה והשומרון) (מספר 130), תשכ"ז-1967, ההכרזה האמורה הינה תחיקת ביטחון, ובאשר לדרך פרסום ההכרזה יפים לענייננו הדברים שנאמרו בהחלטה בעניין שוורץ (וע"ר 5/06) לאמור:

"מאחר שהצווים מוצאים מתוקף שליטתו של המפקד הצבאי באזור, לאחר שזה נתפס בסיום מלחמת ששת הימים כאמור, הרי שחובת הפרסום בתוך האזור הינה בהתאם לתנאים אותם קבע לעצמו המפקד הצבאי. בעניין זה נפנה, על כן, לסעיף 6 למנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט, תשכ"ז - 1967, הקובע: "מנשר, צו או הודעה מטעמי יפורסמו בכל דרך שתיראה בעיניי". אין חולק כי צווי המפקד הצבאי מתפרסמים ב"קובץ המנשרים, הצווים והמינויים של מפקדת כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון". פרסום זה, אין ספק כי ממלא אחר דרישת סעיף 6 דלעיל, ואף לפי דרישת הפרסום המקובלת במדינות נאורות".

לפיכך, פרסום ההכרזה בקמצ"ם, יש בו כדי להוות פרסום נאות, אשר חזקה כי הובא לידיעת הכול.

זאת ועוד, לפי סעיף 3 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה והשומרון) (מס' 225), תשכ"ח - 1968, " אי ידיעת דין או תחיקת ביטחון, אינה משמשת הצדקה לכל מעשה או מחדל, אשר באופן אחר היו מהווים עבירה, מלבד אם נאמר בפרוש שידיעת העבריין את הדין או את תחיקת הביטחון היא יסוד מיסודות העבירה". לכן, אפילו אם יש ממש בטענת הסנגור כי המשיבה לא הייתה מודעת להכרזה, ולא שוכנעתי שאכן כך, אין בכך כדי לפטור אותה מאחריות לעבירות שביצעה כאשר פעלה בהתאחדות שאינה מותרת.

יתרה מזו, לא יכולה להיות מחלוקת על כך שדבר הוצאת האגודה מחוץ לחוק הובא לידיעת כולי עלמא, כאשר משרדי האגודה נסגרו באוקטובר 2006, ואילו המשיבה הודתה בפה מלא כי גם לאחר מכן הוסיפה לפעול עבור האגודה בהשלמת רכישת הקרקע עבורה. לכן גם לפי גרסת הסנגור, אין מנוס מהמסקנה כי יש ראיות לכאורה לפעילותה של המשיבה באותה אגודה, ולעבירות המיוחסות לה בכתב האישום בעניין זה.

ד. עילות המעצר

אשר לעילות המעצר, משהוכרזה האגודה כהתאחדות בלתי מותרת, משמע שהמפקד הצבאי שוכנע כי פעילותה פוגעת בביטחון האזור ובסדר הציבורי, כפי שנכתב במפורש בהכרזה עצמה, ולכן פעילות משמעותית במסגרתה יש בה כדי לפגוע באינטרסים המוגנים הללו של ביטחון האזור והסדר הציבורי, ואף לבסס עילה של מסוכנות. לא למותר לציין כי בית משפט זה אינו דן בחוקיות ההכרזה או בסבירות שיקול הדעת של המפקד הצבאי שהוציא את ההכרזה, וההליך הנכון לבירור טענות מסוג זה, שהד להן ניתן היה לשמוע בטיעוני הסנגור, הוא בעתירה לבג"ץ, כדרך שנוהגים בכל מקרה של טענות כנגד פעילות של רשות מנהלית.

אכן על פני הדברים, מדובר בפעילות הומניטארית שנועדה לסייע לנזקקים, אולם כאשר פעילות זו נעשית במסגרת התאחדות אסורה, יש בה כדי לתרום להאדרת שמה ומעמדה של אותה התאחדות, להביא לביצור כוחה ולחיזוק השפעתה על האוכלוסייה, ובסופו של דבר לגרום לחיזוק התמיכה הציבורית בארגונים שמסכנים את ביטחון האזור ואת ביטחון המדינה.

על דרך פעולתם של הארגונים הללו דובר לא מעט בעבר, והערכאות השונות התייחסו לכוונה האמיתית המסתתרת מאחורי פעולות צדקה כביכול, כאשר הן נעשות ע"י ארגונים שמונעים באידיאולוגיה תומכת טרור. כך למשל נאמר בע"מ איו"ש 3469/05 בעניין סלאטנה:

"... לא בפעילות 'הומניטארית' אשר נועדה לרווחת האוכלוסייה האזרחית עניינינו, אלה בפעילות אשר בלעדיה היו מתקשים ארגוני הטרור להמשיך ולפעול. מכאן, ואף אם המשיב לא נטל חלק ישיר בביצוע פיגועים נגד מטרות ישראליות, הרי שפעילותו האזרחית למראה, לא נועדה אלא להאדיר את שמו ומעמדו של ארגון החמא"ס ולאפשר לפעיליו להמשיך ולפעול בידיעה כי יהיה מי שידאג למשפחותיהם ביום סגריר.

אשר על כן, לא רק פעילות בלתי חוקית יש כאן, אלא פעילות תומכת טרור אשר בחומרתה ובסכנתה המוחשית לביטחון האזור, קשה להפריז. אין זה מפתיע כי בשנים האחרונות הובן לכל, כי המבקשים לפעול נגד ארגוני הטרור חייבים לפעול אף נגד התשתית הכלכלית האדירה העומדת מאחורי ארגונים אלה, אשר בלעדיה היו אלה מתקשים להמשיך ולפעול...".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ