ערר הסנגוריה נגד החלטת בימ"ש להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים -נדחה

ערר זה של הסנגוריה מכוון נגד החלטתו של בימ"ש קמא, אשר הורה בתאריך 9.1.08 על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

התשתית העובדתית אשר התבררה בענייננו הינה פשוטה בתכלית. כעולה מכתב האישום, החזיק העורר בתחילת שנת 2006 ברוס"ר 16M ובשתי מחסניות. עוד מיוחס לעורר, כי בתקופה האמורה לעיל החזיק ברשותו אקדח מסוג ברטה ללא שהייתה בידו תעודת היתר כדין.

גם התשתית הראייתית אשר התגבשה בתיק זה איננה סבוכה כלל ועיקר. המדובר באמרותיו של מי אשר מסר כי העורר עלה על גג ביתו של אבו מוסא, על מנת להגן עליו מפני נקמת דם. באותה הזדמנות, כך נטען, היה איתו רובה 16M ושתי מחסניות. עוד מספר ראמי ג'אבר כי בהזדמנות נוספת היה בביתו של אבו מוסא יחד עם העורר, אשר נתן לו לשחק באקדח הברטה שלו.

העורר מכחיש מכל וכל את אשר מיוחס לו ואת מעורבותו בהחזקת האמל"ח. לדבריו, חושש הוא כי ראמי ג'אבר טופל עליו דבר שקר בשל סכסוך הקרקעות שביניהם, כמו גם ייתכן כי בשל היותו מוכר בכפר כמשת"פ, מנסים גורמים רלוונטיים להתנקם בו.

ביהמ"ש אשר בחן את התשתית הראייתית ואת הטענות לגופן, קבע בהחלטתו כי קיימת תשתית ראייתית בעלת פוטנציאל להוביל להרשעה . ביהמ"ש הדגישכי בא למסקנה זו חרף הכחשתו של העורר את המיוחס לו וחרף טענתו בדבר עלילה שמקורה בסכסוך קרקעות. משכך, קבע ביהמ"ש כי מדובר במסוכנות העולה כדי מעצר עד תום ההליכים.

לנוכח החלטתו של בימ"ש קמא, מבקשת הסנגוריה לטעון כי התשתית הראייתית אשר התגבשה בתיק זה לוקה בחסר, ולא יהיה בכוחהלהביא להרשעת העורר בעבירות המיוחסות לו. אולם, עם כל הכבוד, אין בידי לקבל טענות אלו. מן הצורך לשוב ולהדגיש כי בשלב זה של הדיון ביהמ"ש אינו מתייחס לאמינותם של עדים, ואין הוא יכול לדון בחומר הראיות אלא כפי שהוא מובא לפניו. אין כל ספק כי התשתית הראייתית תישמע במהלך הדיון גופו, וממילא גם תיערך חקירה נגדית אשר תעביר תשתית ראייתית זו למבחן הביקורת הצולבת. בשלב זה של הדיון ובהתייחס למה שבפניי בלבד, סבור אני כי אכן יש בתשתית הראייתית אשר לפניי, סיכוי סביר, כדי להוכיח את הטענה כי העורר החזיק שלא כדין, במועדים הרלוונטיים, רובה מסוג 16M ואקדח מסוג ברטה.

בנסיבות אלו, בחנתי כלום מתגבשת עילת מעצר של מסוכנות. הבאתי בחשבון כי מדובר בהחזקת אמל"ח שלא מהעת האחרונה, הבאתי בחשבון כי מדובר בהחזקת אמל"ח שלא על רקע בטחוני, הבאתי בחשבון כי ייתכן שמדובר בהחזקה קצרה יחסית, אולם, לא היה בכל אלה כדי  לפגוע בהתגבשותה של עילת המסוכנות, אשר יש לדעתי לייחס לעורר.

סבור אני כי בנסיבות הקיימות לא שגה ביהמ"ש בהחלטתו, הן בכל הנוגע למסגרת הראייתית, והן בכל הנוגע לעילות המעצר, ועל כן, אין לי אלא לדחות את הערר.

ניתנה היום, 23 בינואר 2008, ט"ז בשבט התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: שי