ערעור על חומרת העונש שנגזר בגין עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות

1.      המערערת, טוראי בת אל חגמה, הורשעה בבית הדין המחוזי, על פי הודאתה, בגין עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עניינה של ההרשעה בהיעדרותה ללא רשות מן היחידה משך 112 ימים, שהסתיימה בהתייצבותה. מספר ימים קודם לתחילת ההיעדרות נדונה המערערת בדין משמעתי בשל היעדרות קודמת. הוטלו עליה עשרה ימי ריתוק והופעל עונש מחבוש מותנה בן 21 ימים שהיה תלוי נגדה. המערערת החלה לרצות תחילה את עונש הריתוק ובמהלך ריצויו החלה בהיעדרות דנן.

2.      בית הדין קמא סקר את נסיבות החומרה מזה- העובדה כי לחובת המערערת  היעדרויות קודמות והעובדה כי ההיעדרות דנן החלה במהלך ריצויו של עונש ריתוק; ואת הנסיבות לקולא מזה- נסיבותיה האישיות של המערערת קשות. אין לה קשר עם אביה. אימה מוציאה את מעט הכנסותיה בהימורים והמערערת נאלצת מגיל צעיר לעבוד ולתמוך במשפחה. למשפחה חובות כבדים והיא עלולה להישאר ללא מקום מגורים. השופט הנכבד קמא ציין כי, בשים לב לנסיבותיה של המערערת, הוא מוצא להקל במידה משמעותית בעונש המאסר בפועל. בית הדין קמא הטיל על המערערת 55 ימי מאסר לריצוי בפועל. הוסיף בית הדין קמא וקבע כי אין הוא רואה להורות על ריצוי עונש המאסר המוטל במקביל לריצוי עונש המחבוש המותנה שהופעל. השופט הנכבד מציין כי הקלה כזו אינה הולמת את חומרת מעשיה של המערערת. נמצא כי על המערערת לרצות 76 ימי כליאה. עוד הוטל עליה מאסר מותנה.

3.      המערערת סבורה כי בית הדין קמא לא נתן, למעשה, משקל, בגזירת עונשה, לנסיבותיה האישיות הקשות. המערערת מבקשת, על כן, להקל במידת עונש המאסר שהוטל עליה וכן להורות כי ירוצה במקביל לריצוי עונש המחבוש המותנה שהופעל, במסגרת הדין המשמעתי.

4.      המדובר בהיעדרות ארוכה, שבאה לאחר רצף של היעדרויות ואשר החלה תוך כדי ריצוי עונש משמעתי ולפני ריצוי עונש מחבוש. נסיבותיה האישיות של המערערת אכן קשות, אולם מן המסמכים עלה כי המערערת זכתה להטבות ת"ש. גזר דינו של בית הדין המחוזי איזן, באופן ראוי, את השיקולים לחומרה ולקולא. העונשים שהוטלו על המערערת הביאו בחשבון גם את רקעה ומצוקות חייה, ואין בהם החמרה מיוחדת. בדין הורה בית הדין קמא כי עונש המאסר המוטל יימנה מן היום שבו תשלים המערערת לרצות את עונש המחבוש המותנה המופעל.

5.      ראינו עם זאת, לפנים משורת הדין, ובשים לב לכך כי מצויים אנו בפתחה של השנה החדשה, להקל במידת מה עם המערערת. אנו מורים, אפוא כי עשרה ימים מעונש המחבוש המותנה המופעל נשוא ת/4 יחפפו את עונש המאסר המוטל. יתר רכיבי גזר הדין ייוותרו בעינם. כך, שבסך הכול על המערערת לרצות 66 (שישים ושישה) ימי כליאה בפועל, שמניינם מיום מעצרה. 

ניתן והודע היום, כ"ח באלול התשס"ז‏, 11 בספטמבר 2007‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                 העתק נאמן למקור
                                                                                        רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                  ק' בית הדין