ערעור על החלטת בית משפט קמא לפסול עצמו מלהמשיך לדון בת"א

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב )כב' השופט נ' ישעיה( מיום 10.6.01,
לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בת.א. 891/94.

1. בשנת 1994 הגיש המערער תביעה נגד המשיב לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו בתאונה
שארעה במהלך עבודתו אצל המשיב. ביום 3.5.98 קבע בית המשפט )כב' השופטת ה' שטיין( כי
הדיון בתיק יפוצל לשאלת האחריות ולשאלת הנזק. מסיבות מינהליות, הועבר התיק לדיון
בפני כב' השופט נ' ישעיה. ביום 10.12.00 נשמעו עדי התביעה והתיק נקבע לשמיעת עדי
ההגנה מטעם המשיב ליום 22.4.01. בישיבה זו, נחקר המומחה מטעם המשיב על חוות דעתו.
עם סיום חקירת המומחה, דחה בית המשפט את המשך שמיעת עדי ההגנה בתיק ליום 11.9.01.
ב"כ המערער מחה על דחיית מועד הדיון, וביקש כי בית המשפט ימשיך בשמיעת העדים, אך
בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי סדר יומו אינו מאפשר להיענות לבקשה. בעקבות דחיית
מועד הדיון, פנה ב"כ המערער במכתב לנשיא בית המשפט המחוזי, בו הביא את מחאתו בעניין
זה. נשיא בית המשפט המחוזי השיב לב"כ המערער כי קיבל מהשופט הסבר מניח את הדעת,
ולפיכך החליט שלא לנקוט בשום צעד נוסף בנדון.

2. עקב השתלשלות העניינים המתוארת, זימן כב' השופט את באי כוח הצדדים ללשכתו ביום
10.6.01, והודיע להם כי נוכח הגשת התלונה על ידי בא כוח המערער, בכוונתו לפסול עצמו
מלהמשיך ולדון בתיק. ב"כ המערער ביקש מהשופט שלא לפסול עצמו, אך השופט הודיע כי
ייתן את החלטתו בעניין. בהחלטתו מיום 12.6.00, החליט בית המשפט לפסול עצמו מלדון
בתיק. בית המשפט קבע כי הוא סבור כי לא יוכל להמשיך ולדון בתיק, שכן כל תוצאה אליה