אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעורים על הרשעה בעבירות גניבה, תקיפה וסיוע לתקיפה-נדחו

ערעורים על הרשעה בעבירות גניבה, תקיפה וסיוע לתקיפה-נדחו

תאריך פרסום : 04/02/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
8315-07,8295-07
03/02/2008
בפני השופט:
1. א' א' לוי
2. א' חיות
3. ח' מלצר


- נגד -
התובע:
1. המערער בע"פ 8315/07: יוחנן מזרחי
2. המערער בע"פ 8295/07: אלירן מלכה

עו"ד דוד ברהום
עו"ד שחר חזרוני
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד מאיה חדד
פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.        בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת א' אפעל-גבאי) לפיו הורשעו המערער בע"פ 8295/07, אלירן מלכה (להלן: מלכה) והמערער בע"פ 8315/07 יוחנן מזרחי (להלן: מזרחי) (להלן ביחד: המערערים) על פי הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון. מלכה הורשע בעבירות של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1979 (להלן: חוק העונשין) תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק ושימוש לרעה בכוח המשטרה לפי סעיף 280 לחוק, ואילו מזרחי הורשע בעבירה של סיוע לתקיפה לשם גניבה לפי סעיף 381(א)(2) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין. העובדות כפי שפורטו בכתב האישום המתוקן הן אלה: ביום 26.11.2005 בשעה 4:50 לפנות בוקר, או בסמוך לכך, שהה מלכה, יחד עם מזרחי וחבר נוסף (להלן: האחר) בגן העצמאות בירושלים. מלכה שירת באותה תקופה כשוטר חובה במשמר הגבול, אך שהותו בגן במועד האמור לא היתה במסגרת תפקידו. השלושה פגשו את ראיד אשקאפי (להלן: המתלונן) אשר חצה באותה שעה את הגן. מלכה הזדהה בפניו כאיש משטרה, הציג תעודת שוטר ודרש ממנו להזדהות תוך שהוא מודיע לו על כוונתו לערוך עליו חיפוש. במהלך החיפוש נטל מלכה את ארנקו של המתלונן מידו ומזרחי והאחר הוציאו את תכולת כיס מכנסיו והשליכו אותה לקרקע, תוך שהאחר דוחף את המתלונן אל עבר גדר סמוכה. לאחר מכן נטל מלכה שטר של 100 ש"ח מארנקו של המתלונן, החביא אותו על גופו והשליך את הארנק לקרקע. כשדרש המתלונן ממלכה כי ישיב לו את כספו, הכחיש האחרון כי נטל אותו והחל להימלט מהמקום ביחד עם מזרחי והאחר. המתלונן רדף אחרי השלושה ובמהלך המרדף בעט מלכה במתלונן והכה בו באגרופיו.

2.        על יסוד הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן ונוכח כוונת המערערים למקד את טיעוניהם בשאלת ההרשעה קבע בית משפט קמא ביום 12.4.2007, כי המערערים ביצעו את העבירות שיוחסו להם והורה כי שירות המבחן יערוך תסקירים לגבי כל אחד מהם ויתייחס, בין היתר, לשאלת הרשעתם בדין. בפסק דינו מיום 9.9.2007 דחה בית המשפט את טענת המערערים לפיה עליו להימנע מהרשעתם בקובעו כי עניינם אינו בא בגדר המקרים המיוחדים ויוצאי הדופן בהם ראוי ליתן עדיפות מוחלטת לשיקולי השיקום ולהימנע מהרשעה. בית המשפט ציין בפסק דינו כי המערערים ביצעו עבירות רכוש ואלימות בחבורה, כלפי קורבן מזדמן, תוך שימוש לרעה בכוח משרתו של מלכה כשוטר חובה במשמר הגבול, כי מעשים אלו "מכוערים ומעוררי סלידה" וכי אין מדובר במעשים קלי ערך שניתן לפטור אותם ללא תגובה חברתית של הרשעה בדין. עוד קבע בית המשפט כי לא התרשם שהקשיים עימם יאלצו המערערים להתמודד בתחום התעסוקתי כתוצאה מהרשעתם חורגים מקשייו של כל צעיר בעל עבר פלילי המבקש לפלס לו דרך בשוק העבודה. בית המשפט הוסיף וציין כי חלקו של מזרחי בביצוע העבירות אכן קטן מזה של מלכה ויש לתת לכך משקל אך זאת רק באשר לגזירת העונש ואילו לעניין ההרשעה לא ראה להבדיל ביניהם. בעניין העונש קבע בית משפט קמא כי נוכח המעילה באמון שניתן במלכה כשוטר מג"ב וביזוי התפקיד באופן הפוגע בחברה הישראלית כולה יש לנקוט בתגובה עונשית "קשה וכואבת" בשים לב לשיקולי הגמול ולצורך בהרתעת הרבים. עוד ציין בית המשפט כי יש לזקוף לחובת המערערים את העובדה שככל הנראה הם היו נתונים להשפעת אלכוהול בעת ביצוע העבירות, משום שבכך הכניסו עצמם במודע ומרצון למצב אשר הביאם לביצוע המעשים. יחד עם זאת ציין בית המשפט כי לא ניתן להתעלם מכך שהמערערים הודו בביצוע העבירות, הביעו חרטה והיכו על חטא. כן ציין בית המשפט כי זו הרשעתם הראשונה של המערערים בדין וכי תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם חיוביים והומלץ בהם על נקיטת אמת מידה עונשית מקלה. לפיכך גזר בית המשפט המחוזי על מלכה חמישה חודשי מאסר ועל מזרחי שני חודשי מאסר אשר ירצו בעבודות שירות. כן גזר בית המשפט על המערערים שלושה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים וחייב אותם בתשלום פיצוי למתלונן (מלכה חוייב בסכום של 4,000 ש"ח ואילו מזרחי בסכום של 1,000 ש"ח).

3.        המערערים משיגים בפנינו נגד הרשעתם וכן נגד עונשי המאסר שהושתו עליהם. הערעורים נדונו בפנינו במאוחד. לטענת המערערים, אף שהמעשים שבוצעו על ידם חמורים מתקיימות במקרה דנן נסיבות חריגות ויוצאות דופן המטות את הכף לטובת אי הרשעתם. המערערים מציינים בהקשר זה את גילם הצעיר, את היותם אזרחים נורמטיבים נעדרי עבר פלילי ששרתו שירות צבאי מלא וכן הם מפנים אל תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם מהם עולה כי הם מודעים לחומרת העבירות שביצעו, לוקחים אחריות מלאה על התנהגותם ומביעים חרטה כנה. המערערים טוענים כי הרשעתם בדין תפגע פגיעה של ממש בסיכויי השיקום שלהם שכן יש בה למנוע את השתלבותם בשוק העבודה. מלכה מדגיש בטיעוניו כי המעשים שביצע אינם מצויים ברף העליון של עבירות הרכוש והאלימות וכי יש ליתן משקל לכך שלמתלונן לא נגרם נזק של ממש. מזרחי מצידו מדגיש בטיעוניו כי הרשעתו תפגע ברצף הטיפול הפסיכולוגי והשיקום אותו הוא עובר בעקבות תאונת דרכים קשה בה היה מעורב, כמפורט בתסקיר שירות המבחן. עוד טוען מזרחי כי העבירה אותה ביצע - סיוע לתקיפה לשם גניבה - אינה חמורה במידה המחייבת את הרשעתו וכי להבדיל ממלכה הוא לא ניצל את תפקידו או את מעמדו בכל דרך בעת האירוע. לטענתו הוא נגרר אחרי מלכה, שהיה "הרוח החיה" ויזם את ביצוע המעשים, ואילו חלקו היה משני בלבד.

4.        המשיבה סומכת ידיה על פסק דינו של בית משפט קמא. לטענתה, המעשים שהמערערים ביצעו חמורים ביותר והעובדה שמלכה הציג עצמו כשוטר גורמת לפגיעה באמון שהציבור רוחש לאנשי משטרה. עוד טוענת המשיבה כי מזרחי אמנם לא הציג עצמו כשוטר אך הוא חבר למלכה ופעל עימו לאורך כל האירוע. עוד נטען כי בית משפט קמא נתן ביטוי לשוני בין השניים בגזירת העונש ויש להסתפק בכך. לבסוף מדגישה המשיבה כי החומרה של העבירות נובעת מכך שמדובר במעשה גזעני, אשר בוצע כלפי בן מיעוטים תוך פגיעה בכבודו וכי העונש שנגזר על המערערים הולם וראוי ואין להתערב בו.

דיון

5.        לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין הגעתי למסקנה כי דין הערעורים להידחות.

הכלל הוא כי משמצא בית המשפט שהנאשם ביצע את העבירה שיוחסה לו עליו להרשיעו בדין ולגזור את עונשו ובכך להביא לידי מיצוי את ההליך הפלילי. סעיף 71א(ב) לחוק העונשין קובע עם זאת חריג לכלל ולפיו רשאי בית המשפט במקרים מתאימים להימנע מהרשעה גם אם מצא שנאשם ביצע את העבירה ויכול הוא להסתפק במתן צו שירות לתועלת הציבור, בנוסף למבחן או בלעדיו. בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פד"י נב(3) 337 (1997)) התווה בית משפט זה את אמות המידה לעניין הימנעות מהרשעה בקובעו כי ניתן להימנע מהרשעה "במקרים יוצאי דופן, שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה" (שם, 341; כן ראו: רע"פ 6137/06 זיס נ' מדינת ישראל (26.7.2006); ע"פ 9262/03, 10068/03 פלוני  נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 869, 876 (2004)). במקרה שבפנינו טוען כל אחד מן המערערים כי מתקיימות לגביו אותן נסיבות חריגות בהן ראוי היה כי בית המשפט ימנע מהרשעה. אכן, מן התסקירים שהגיש שירות המבחן לערכאה קמא ולערכאתנו מצטיירת תמונה של צעירים נורמטיביים אשר זו להם ההיתקלות הראשונה והיחידה עם רשויות החוק. השניים אף הביעו חרטה כנה על המעשים שביצעו ויש להניח כי אפקט ההרתעה, ככל שהדבר נוגע להם, הושג. יחד עם זאת אני סבורה כי אין זה המקרה החריג ויוצא הדופן המצדיק הימנעות מהרשעה. המעשים שביצעו המערערים מכוערים וחמורים. המערערים פגעו ללא כל סיבה נראית לעין בכבודו, בגופו וברכושו של בן מיעוטים שהלך לתומו בגן המצוי בטבורה של עיר. הנזק הכספי אותו גרמו המערערים למתלונן אכן אינו גדול, אך חומרת המעשים נעוצה בהשפלתו של המתלונן וברמיסת כבודו. העובדה שהמעשים נעשו תוך ניצול מרותו של מלכה כשוטר מג"ב, פוגעת באמון שהציבור רוחש לאנשי רשויות החוק והדבר מוסיף למעשים נופך של חומרה. בצדק ציין בית משפט קמא בהקשר זה כי המעשים "מעידים על ליקוי מאורות ערכי של עושיהם" וכי "ביצוע העבירות בנסיבות אלה מהווה מעילה באמון וביזוי התפקיד, ופוגע לא רק במתלונן אלא בחברה הישראלית כולה". בנסיבות אלו אני סבורה כי מסר הגמול והרתעת הרבים חייב להיות ברור והוא גובר על השיקולים לקולא שהעלו המערערים. אשר לטענתו של מזרחי כי חלקו במעשים היה קטן יותר. אכן היה זה מלכה שפנה למתלונן והורה לו להזדהות תוך שימוש בתעודת השוטר. אולם, מזרחי היה לצידו של מלכה בעשותו כן. הוא לא מחה ולא עזב את המקום. אדרבא, מזרחי הצטרף אל חבריו ונטל חלק פעיל בהשפלתו של המתלונן כאשר רוקן את תכולת כיסיו. לפיכך החומרה היתרה שדבקה במעשים מונחת גם לפתחו של מזרחי. בנסיבות אלו צדק בית משפט קמא בקובעו כי אין להבחין בין השניים לעניין ההרשעה אלא לעניין חומרת העונש בלבד. העובדה כי שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה במקרה הנדון (לגבי שני המערערים) יש לה אמנם משקל אך אין היא מכריעה את הכף ואין בית המשפט מחוייב לקבלה (ראו רע"פ 2112/07 פורטגנג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.4.2007)). לבסוף אציין כי העונש אותו גזר בית משפט קמא על המערערים מתון ומבטא באופן הולם את מכלול השיקולים הצריכים לעניין. לפיכך אף הוא אינו מצדיק התערבות.

           אשר על כן, הערעורים נדחים.

           הממונה על עבודות שירות יגיש חוות דעת מעודכנות בעניינם של המערערים תוך 21 ימים מהיום ולאחר קבלתן נורה על ביצוע העבודות בלא צורך בזימון נוסף של הצדדים.

           ניתן היום, כ"ז שבט, תשס"ח (03.02.2008).

ש ו פ ט                                      ש ו פ ט ת                                     ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    מא

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ