מסיעי שדרות-כהן ובניו בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה

השופטת נטע רות

רקע כללי

לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (ס"ק 27709-03-14; השופט משה טוינה ונציגי הציבור גב' פסה מרקוביץ ומר מאיר סהר) (להלן: פסק הדין), שבו חויבה המערערת והמשיבה שכנגד - מסיעי שדרות כהן ובניו בע"מ (להלן: החברה) בתשלום פיצוי כספי למשיבה ולמערערת שכנגד - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: ההסתדרות) בסך של 75,000 ₪, לפי סעיף 33יא' לחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז – 1957 (להלן: חוק הסכמים קיבוציים או החוק) בגין הפרה של סעיף 33י' לחוק זה האוסר על "...פגיעה בעובד לעניין חברות או פעילות... בארגון עובדים". זאת תוך דחיית תביעתה של ההסתדרות לחייב בפיצוי כספי בגין הפגיעה כאמור גם את שלושת המנהלים בפועל של החברה, בניו של מייסד החברה, בשל חלקם בפגיעה. ערעורה של החברה הופנה כנגד הקביעות העובדתיות והמשפטיות שבפסק הדין, הנוגעות לפגיעה פסולה בהתארגנות וכנגד שיעור הפיצוי הכספי שבו חויבה. הערעור שכנגד נוגע בעיקרו לדחיית התביעה לחייב בתשלום פיצוי כספי, ללא הוכחת נזק, גם את מנהלי החברה וכן לשיעור הפיצוי שבו חויבה החברה. פיצוי אשר לטענת ההסתדרות אין בו די כדי לייצר הרתעה מספקת.

התשתית העובדתית כעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי

1. החברה עוסקת במתן שירותי הסעה לגופים ציבוריים ובכלל אלה: משרד הביטחון, משרד החינוך, עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות, וכן גופים פרטיים בענף התיירות. לצורך כך מעסיקה החברה כ- 100 נהגים.

2. מנהלי החברה בפועל הם מר יהודה כהן, מר דורון כהן ומר יניב כהן שהם כאמור בניו של מייסד החברה (מר אהרון כהן). מר יהודה כהן משמש מנכ"ל בפועל של החברה; מר דורון כהן משמש סדרן ומר יניב כהן הוא המנהל הלוגיסטי.

3. ההסתדרות היא ארגון עובדים אשר קידם בתקופה הרלוונטית להליך התארגנות של עובדי החברה במסגרתו, במטרה להסדיר את זכויות העובדים בה בהסכם קיבוצי.

4. לקראת תום חודש ינואר 2014 פנה עובד החברה, מר מיכאל ליבוביץ (להלן: מיכאל או מיכאל ליבוביץ) להסתדרות במטרה לקדם מהלך שיוביל להתארגנות העובדים בחברה במסגרת ההסתדרות. בעקבות כך, התגבש ועד פעולה (להלן – ועד הפעולה או הוועד) אשר כלל את מיכאל ליבוביץ וארבעה עובדים נוספים: מר קלוד קקון (להלן:קלוד), מר אלי אביטן (להלן:אלי), מר ארקדי ישראלוב (להלן: ארקדי) וגב' לירז כהן (להלן: לירז). ועד הפעולה החל לקדם את הליך ההתארגנות בקרב עובדי החברה ועסק לשם כך בהשגת חתימות של עובדים על טפסי הצטרפות להסתדרות.

5. ביום 20.2.14 זומנה לירז (חברת הוועד) לשיחה עם מנכ"ל החברה בפועל מר יהודה כהן (להלן: המנכ"ל או יהודה כהן). לשיחה האמורה לא קדמו התראה או זימון לשימוע. השיחה סבה בעיקרה על סידור העבודה של לירז וליתר דיוק, על העסקה בימי ו' בשבוע. עם סיום השיחה הודיע המנכ"ל ללירז על השעייתה המידית מהעבודה. הטעם שניתן להשעיה היה נעוץ בסירובה של לירז לחתום לאלתר על מסמך המודיע על סירובה לעבוד בימי ו'. זאת, בהמשך לטענתה שלפיה היא לא נדרשה ולא עבדה בעבר ביום זה. במכתב ששלחה החברה במועד מאוחר יותר, שנשא תאריך 25.2.2014, ונמסר לידי לירז ביום 10.3.2014, הוגדרה השיחה כ-"שיחת שימוע". במכתב האמור אף צוין כי לירז "עזבה את העבודה ללא הודעה מוקדמת בתום השימוע".