עמאש נ' גרבאן

פסק דין

התובע טוען כי בדצמבר 1987 ביקש ממנו הנתבע הלוואה בסך 300 ₪, והוא התובע מסר לנתבע שיק שאת צילומו צירף לכתב התביעה, על הסכום האמור.

הנתבע התחייב לשלם לתובע את סכום השיק תוך שבועיים, עוד בטרם יגיע מועד פירעונו.

לטענת התובע השתמש הנתבע בשיק לרכישת קרמיקה, בחנות חומרי בניין השייכת לימין ניסים בחדרה.

הנתבע לא החזיר את השיק, אשר חזר בשל העדר כיסוי, ובינואר 1988 ננקטו נגד התובע הליכי הוצל"פ שהסתיימו בכך שהוא שילם לימין סה"כ 2200 ₪, ביולי 2009., זאת אף שהחוב בתיק ההוצל"פ לטענתו עמד על קרוב ל- 8500 ₪.

התובע הגיש תביעה זו במרץ 2010 והוא תובע 2200 ₪ ששילם לימין, 900 ₪ ששילם לעו"ד ו- 3000 ₪ עוגמת נפש.

הנתבע הכחיש את כל טענות התובע, וטען כי מעולם לא קיבל ממנו שיק, ולא שום הלוואה בדרך אחרת, וכן לא שילם לו 200 ₪ על חשבון החוב, כפי שטען התובע.

כמו כן, טוען הנתבע להתיישנות, טענה נכונה, שיש לקבלה, שהרי עילת התביעה נוצרה בראשית ינואר 1988, כטענת התובע עצמו, כלומר לפני 22 שנה.

הנני דוחה את התביעה גם מטעמי התיישנות, ולגופו של עניין, לא הוכיח התובע שום קשר בין השיק לבין הנתבע, שהרי השיק רשום לפקודתו של ימין ניסים.

ניתן היום, ז' ניסן תש"ע, 22 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: