עטר נ' ריבינסקי

פסק דין

תובענה לפיצוי בטענה להוצאת לשון הרע בשלושה אירועים שונים, וזאת בכוונה לפגוע .

כללי:

בעלי הדין ומערכת היחסים בין הצדדים:

1.התובע ניהל במשך שנים את תחנת המוניות המצויה במבנה שברחוב אילת 36 בחולון הידועה בשם "תחנת מוניות שרת נאות רחל" (להלן- "תחנת המוניות").

2.הנתבע הוא חבר בתחנת המוניות, בה עבד התובע.

3.במשך שנים, עבדו יחדיו התובע והנתבע בתחנת המוניות ואף טיפחו מערכת יחסים חברית. ביום 3.8.09 הודח התובע מתפקידו כמנהל תחנת המוניות ומתחנת המוניות, ובין הצדדים התגלע סכסוך עסקי, במסגרתו הוגשו תביעות הדדיות בין גורמים שונים מתחנת המוניות לבין התובע.

טענות הצדדים:

4.בכתב התביעה טוען התובע כי במשך 28 שנים שררו בינו לבין הנתבע יחסי חברות טובה, אולם, מסיבה שאינה ברורה לו, ביום 3.8.09 מערכת היחסים ביניהם קיבלה תפנית שלילית, עת הנתבע חבר אל מספר חברים אחרים בתחנת המוניות ויחדיו סילקוהו בכוח מתחנת המוניות והשתלטו על ניהולה, עסקיה, לקוחותיה והכנסותיה ואף הקימו חברה חדשה באמצעותה ניהלו את תחנת המוניות.

ממשיך וטוען התובע כי על הנתבע לפצותו בסכום של 300,000 ₪ מכוח סעיף 7 א(ג) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 (להלן- "החוק") ולהתנצל בפניו, וזאת בשל שלושה אירועים בהם הנתבע גידף אותו בזדון בכוונה לפגוע בו;

האירוע הראשון התרחש ביום 3.8.09. באירוע זה צרח הנתבע על התובע בנוכחות עשרות נהגי מוניות אחרים, לקוחות, דיירים המתגוררים בסמוך לתחנת המוניות ואף שוטרים שהגיעו למקום "גנב"; "נוכל"; "רמאי"; "התעשרת על חשבוני"; "גנבת לנו את כל הכסף בתחנה"; "שאלוהים יקח אותך, למה לא לקח אותך בניתוח" וזאת במשך חצי שעה ועד אשר פונה מהמקום על ידי השוטרים;

האירוע השני התרחש בתום אחד הדיונים שהתקיימו בבית משפט המחוזי מרכז, בפתח תקווה במסגרת הסכסוך העסקי בין התובע לאנשי תחנת המוניות. לאחר שהשופט יצא מהאולם, התפרץ הנתבע על התובע והתנפל עליו בקריאות וצעקות היסטריות "גנב"; "נבלה"; "רמאי"; "נשתה לך את הדם"; וזאת בנוכחות עדים רבים, עורכי הדין, כל המעורבים בסכסוך ורק בשל התערבות הנוכחים נמנע הנתבע מלפגוע פגיעה פיסית בתובע;

האירוע השלישי ארע במהלך חודש נובמבר 2010. באירוע זה הופיע הנתבע בפתח משרדו של התובע, בקומה א' ברחוב אילת 36 בחולון (להלן- "המשרד" או "החנות"), יחד עם מספר אנשים נוספים. הם דפקו בחוזקה על דלתות הזכוכית של המשרד, התפרצו פנימה והנתבע החל לצעוק ולהשתלח בתובע בביטויים "גנב"; "נוכל"; "רמאי"; "הלוואי שתמות" וזאת בנוכחות עובדי התובע ועוברי אורח. שוטרים שהוזעקו למקום הוציאו משם את הנתבע ופיזרו את ההמולה. כעבור זמן מה, סגר התובע את משרדו ויצא החוצה, אך הנתבע רדף אחריו אחוז אמוק וקרא לתובע "גנב"; "רמאי"; "מנוול"; "מלוכלך", וזאת בפני בעלי החנויות והעסקים שבסביבה ועוברי אורח רבים.

5.בכתב ההגנה טוען הנתבע שיש לדחות את תביעת התובע, מהסיבות כדלקמן:

התובע הינו חסר תום לב, ומשתמש בתביעה כאמצעי להפעלת לחץ ואיום על הנתבע, בשל הדחתו מתחנת המוניות, אשר בוצעה באופן חוקי ומסודר ועל פי החלטת בית המשפט המחוזי;

הנתבע מעולם לא אמר את הדברים המיוחסים לו;

ככל שנאמרו דברים מסוימים הם חוסים תחת הגנת סעיף סעיפים 15(2), 15(3), 15(5), 15(7)- 15(11) לחוק וכן תחת הגנת "אמת דיברתי"- סעיף 14 לחוק;

האירוע במשרדי תחנת המוניות אירע בשעות הקטנות של הלילה, ואם נאמרו דברים אלו, נאמרו בעת שהופעלה אלימות על ידי התובע וחבורתו. במלים אחרות, מדובר עם דברים שנאמרו, אם נאמרו, בעידנא דריתחא. ראה לעניין זה סעיף 5.8 לכתב ההגנה.

העדויות:

6.מטעם התובע העידו העדים כדלקמן: