עטאללה נ' משרד החינוך מדינת ישראל תיכון מקיף אחוו ואח'

החלטה

בתביעה בגין נזקי גוף מבקשות הנתבעות מס' 1 ו-2 להגיש תצהיר עדות של חוקר פרטי מטעמן רק לאחר תום שמיעת עדי התביעה. לטענתן, יש בתצהיר החוקר כדי לסתור את טענות התובע בנוגע לנסיבות פציעתו נשוא התביעה, ולפיכך בגילויו בשלב מוקדם יותר יהא כדי לפגוע בהגנתן. טענת התובע, לעומת זאת, הינה כי לנוכח העובדה שכבר הוגש מטעמו תצהיר עדות ראשית, הרי שאם יתברר לאחר עיון בתצהיר החוקר כי התובע מסר גרסה שאינה תואמת את האמור בתצהירו, ממילא תיפגע מהימנותו, ולפיכך אין לדחות את מועד גילוי התצהיר.

בדיון שהתקיים ביום 23.12.2009 החלטתי, כי בשלב זה יוגש תצהיר החוקר לעיוני ולאחר מכן תינתן החלטה בעניין זה.

פסק הדין המנחה בסוגייה בה עסקינן הינו רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999). בהלכה זו נקבע, כי בית-המשפט רשאי לסטות מן הכלל בדבר גילוי כללי של מסמכים ועיון בהם "אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת... בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות... במקרה מתאים רשאי בית-המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב התביעה לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת" (שם, בעמ' 527). ראו גם רע"א 9807/06 גסלר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (4.3.2007), פסקה ה).

במקרה דנן, חלוקים הצדדים גם בשאלת האחריות לנזקים הנטענים בתביעה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתצהיר החוקר, אני מורה כי התצהיר האמור יומצא לתובע לאחר תום שמיעת עדי התביעה.

מזכירות בית-המשפט תשגר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח טבת תש"ע, 14 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: