עזריאל נ' קוטיין ואח'

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בנזקי רכוש שאירעו בתאונת דרכים ביום 20.6.12.

על פי האמור בתביעה, התאונה אירעה לפני צומת רמת – ישי, עת נסעה התובעת בנתיב הימני שהינו מפרצון, כלשונה, וביקשה להיכנס לתחום היישוב.

לטענת התובעת, לקראת סוף המפרצון, הגיחה הנתבעת בפתאומיות מהנתיב השמאלי, חתכה את נתיב נסיעת התובעת וגרמה לתאונה.

התובעת ביקשה לבלום, אולם הדבר לא עלה בידה, והיא פגעה בחלק האחורי של רכב הנתבעת ורכבה שלה נפגע.

לתביעתה צירפה התובעת חוו"ד שמאית אשר אמדה את הנזק בסך של 5,398.95 ₪ ונזק זה היא עותרת לפסוק לה. כן עתרה לפסוק לה את שכ"ט השמאי בו נשאה בסך של 820 ₪.

בסה"כ העמידה התובעת תביעתה על סך של 6,400 ₪.

מנגד, מבקשים הנתבעים לדחות את התביעה. לשיטתם, הייתה זו דווקא התובעת אשר ברשלנותה פגעה ברכב הנתבעת.

לטענת הנתבעת 1, במועד התאונה היה עומס תנועה כבד בצומת והתנועה זרמה לאיטה. בעוד היא מאטה את רכבה, פגע בה מאחור הרכב הנהוג בידי התובעת שלא שמרה מרחק ולא התאימה נסיעתה לתנאי הכביש ועומס התנועה.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים, אני מעדיפה את גרסת הנתבעת בדבר אופן התרחשות התאונה על פני זו של התובעת.

ראשית, מדובר בתאונה במהלכה פגעה התובעת בחלקו האחורי של רכב הנתבעת. עובדה זו כשלעצמה מתיישבת עם גרסת הנתבעת כי הנתבעת לא הקפידה על שמירת מרחק.

גרסה זו אף מתיישבת עם תמונות מקום התאונה שהגישה הנתבעת מהן עולה כי עסקינן בכביש דו נתיבי בחלק שלפני הצומת ובטרם אותה פנייה ליישוב.

התובעת ביקשה לטעון כי מדובר בסטייה פתאומית לתוך נתיב נסיעתה אשר גרמה לתאונה וכי לא הבחינה ברכב הנתבעת עד לרגע הפגיעה.

טענה זו אין בידי לקבל, שכן אין היא מתיישבת עם מוקדי הנזק בכלי הרכב. נראה כי לו היה ממש בגרסה, הפגיעה ברכב הנתבעת צריכה הייתה להיות בצדו הקדמי הימני של הרכב ולא בחלק האחורי כפי שארע.

וגם זאת, נתתי אמון בדברי הנתבעת לפיהם לא היה בדעתה כלל לפנות לרמת ישי, הנתבעת צירפה לכתב הגנתה הזמנה מאותו מועד המעידה כי בדעתה היה לנסוע לעפולה ולא לפנות לרמת ישי.

מכל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

אני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪.

ניתן היום, ד' סיון תשע"ג, 13 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: