עובדיה נ' מגדל חברה לביטוח בעמ ואח'

פסק דין

1.העובדה היחידה שאינה שנויה במחלוקת בין הצדדים היא – העובדה ששני הרכבים שהיו נהוגים על ידי כל אחד מהצדדים נפגע בתאונה זו אך מכאן ואילך, נפרדות דרכי הצדדים כאשר כל אחד מהם, מעלה גרסה אחרת ושונה מזולתה.

2.כל אחד מהמעורבים בתאונה סבור שהוא נכנס באור ירוק לצומת, אך כמובן שדבר זה לא יתכן כשם שלא יתכן ששני המעורבים בתאונה נכנסו באור אדום אלא אם היה מוכח שהרמזורים בצומת זו, אינם תקינים.

לכן, השאלה היא – האם הוכיח כל אחד מהצדדים את האור שהיה ברמזור בעת כניסתו לצומת.

3.התובע טוען כי בהגיעו לצומת, הראה הרמזור אור אדום ולכן עצר הוא את רכבו, ולאחר שהרמזור התחלף לירוק, החל את נסיעתו על מנת לפנות שמאלה.

מטעם התובע גם העיד עד שהיה באותו מקום, ולטענתו הוא עמד ברמזור האדום אחרי רכבו של התובע, ולאחר שהתחלף הרמזור לירוק וראה שהתובע איננו ממשיך בדרכו, צפצף העד לתובע להתחיל לנסוע ותוך כדי כך ולאחר מכן – אכן נסע התובע בהיות אור ירוק ברמזור.

4.הנתבעת מציינת כי כאשר היא הגיעה לצומת, היה אור ירוק ברמזור ולכן לא היתה צריכה לעצור אלא שהמשיכה בנסיעה באור ירוק וכאשר היא הגיעה קרוב לרכב התובע, היא הבחינה ברכב התובע וכתוצאה מכך היא ניסתה להסיט את רכבה, אך בכל זאת, לא עלה הדבר בידה ובסופו של יום – ארעה ההתנגשות בין שני הרכבים.

5.שמעתי את הצדדים בעניין קרות התאונה ,וגם עיינתי בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים וכן במסמכים שצירף התובע לכתב התביעה, ולאחר ששקלתי את כל הראיות שבתיק זה, ולאחר שקבעתי שלא הוכח שהרמזור לא היה תקין, הרי שבמקרה זה כאשר אין ספק שהתאונה ארעה בתוך הצומת (ראה גם את התרשים שהגיש התובע לבית המשפט) ולאחר שהנתבעת הצהירה בבית המשפט שהיא ראתה את רכב התובע ולא הספיקה לעצור את רכבה – אך מאידך טען התובע שהוא לא הבחין ברכב התובעת, הרי שבכניסתו של התובע לצומת מבלי להבחין ברכב התובעת שממש באה מולו – תרם התובע לקרות התאונה כשם שבמקרה זה בקרות התאונה בצומת תרמה גם הנתבעת בקרות התאונה.

6.לאחר שמיעת הצדדים, אני קובע כי במקרה זה, אחראי כל אחד מהמעורבים בתאונה ב- 50 אחוז בקרות התאונה, שכן כפי שעולה מהעדויות עצמן שני המעורבים בתאונה לא נכנסו לצומת בצורה זהירה, ואילו התובע גם לא שם לב לרכב התובעת, שאילו אם שני המעורבים בתאונה היו נכנסים לצומת בזהירות ובתשומת לב מספקת ואם כל אחד מהם היה מבחין מבעוד מועד ברכב זולתו, היתה התאונה נמנעת.

כפי שעלה מהתרשים שהגיש התובע, הוא הספיק לעבור על פני רכבה של הנתבעת, אם כי טרם הספיק לבצע את הפנייה שמאלה, שכן הפגיעה ברכבו היתה בטרם השלים התובע את הפנייה שמאלה.

בנסיבות אלה, לא נהגו שני הצדדים בזהירות הדרושה ולכן קבעתי את האחריות לכל אחד מהצדדים לקרות התאונה בשיעור של 50 אחוז.

7.לאור הקביעה הנ"ל, ומאחר והתובע הוכיח את נזקיו על פי חוות דעת שמאי, ושכר טרחת שמאי, ומאחר והתובע הוכיח נזקים בסך 8,466 ₪, והיות וקבעתי האחריות כאמור לעיל – אני מחייב את הנתבעות, שתיהן ו/או כל אחת מהן בנפרד, לשלם לתובע סך של 4,233 ₪ (50 אחוז מגובה הנזק) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 14.12.09 ועד התשלום בפועל.

בהתחשב ברשלנות התורמת, אני מחייב את הנתבעות באופן סולידרי לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תש"ע, 28/03/2010 במעמד הנוכחים.

געון ברק, שופט

הוקלד על ידי: אורלי כהן