מ' ח' נגד המוסד לביטוח לאומי

נציגת ציבור (עובדים) גברת חיה שחר, נציג ציבור (מעסיקים) מר עצמון ליפשיץ

פסק דין

 השופט אילן סופר

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי נצרת (השופטת לובנא תלחמי סוידאן ונציגי הציבור מר עזמי תחאוח'ו ומר אלישע שחם; ב"ל 20692-09-19) במסגרתו נדחתה תביעת המערערת להכיר בתאונה מיום 12.7.2018 כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן - החוק).

   הרקע לערעור

2. המערערת, ילידת 1958, תושבת טירת כרמל, עובדת כמרכזת במזכירות בית הדין האזורי לעבודה בחיפה. המערערת עובדת 5 ימים בשבוע, מיום א' עד יום ה', כל יום 8.5 שעות, מלבד בימי חמישי בהם היא עובדת 8 שעות. במועד הרלוונטי לתביעה, המערערת היתה זכאית לקבל מכשיר טלפון סלולרי ממעסיקתה – הנהלת בתי המשפט, באמצעות חברת פלאפון אשר סיפקה באותו המועד את מכשירי הטלפון הסלולריים לעובדים.

3. על עובד בהנהלת בתי המשפט, הזכאי לקבל מכשיר סלולרי כאמור, לקבוע בעצמו פגישה באחד ממרכזי חברת פלאפון לצורך קבלת המכשיר לידיו. המכשיר מחולק באמצעות מספר מרכזים של חברת פלאפון, כאשר כל עובד בוחר באיזה מרכז הוא מבקש לקבל את המכשיר. לצורך קבלת טלפון כאמור, העובד זכאי לשעתיים על חשבון שעות העבודה, אשר מוגדרות כ- "יציאה בתפקיד" בזמן שעות העבודה. מדובר ביציאה בתפקיד שהוגדרה מראש לשעתיים בלבד, ולכל היותר עד השעה 16:00 ביום עבודה. העובד רשאי גם לקבוע פגישה כאמור ולקבל את הטלפון לידיו שלא במסגרת שעות העבודה.

4. לצורך קבלת מכשיר טלפון סלולרי, המערערת קבעה פגישה במרכז חברת פלאפון בקניון חיפה, שסמוך לביתה בטירת כרמל, ביום 12.7.2018 בשעה 16:00 . ביום ה', 12.7.2018, הגיעה המערערת לעבודה בשעה 07:48 . בשעה 13:29, המערערת יצאה מעבודתה תוך שהחתימה "יציאה בתפקיד", זאת לאחר שהודיעה לסגנית המזכיר הראשי על יציאה בתפקיד לצורך קבלת המכשיר הסלולרי. המערערת נסעה מהעבודה לביתה שבטירת הכרמל, שם שהתה עד סביבות השעה 15:40-15:45. בסביבות השעה 15:40-15:45, יצאה המערערת מביתה על מנת לנסוע לפגישה שנקבעה לשעה 16:00 במרכז חברת פלאפון בקניון חיפה. זמן הנסיעה בין ביתה של המערערת לקניון הוא כ- 10 דקות. המערערת יצאה מביתה לכיוון רכבה. תוך כדי הליכת המערערת לכיוון רכבה, אשר חנה ברחוב סמוך לביתה, היא עלתה על מדרכה, נתקלה בשקע שהיה בשפת המדרכה, נפלה וכתוצאה מכך נפגעה (להלן- התאונה).

5. המערערת הגישה תביעה למשיב לתשלום דמי פגיעה, פקיד התביעות דחה את התביעה בטענה שלמערערת לא אירע אירוע תאונתי כלשהוא תוך כדי ועקב עבודתה. על החלטת פקיד התביעות הגישה המערערת תביעה לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי דחה את התביעה. נדחתה טענת המערערת כי התאונה התרחשה בעת שהייתה בדרכה לבצע משימה שהוטלה עליה על ידי מעסיקתה. המעסיקה כלל לא הייתה מעורבת בקבלת הטלפון. על פי נהלי המעסיקה באותה עת העובד יכול היה לבחור לקבל את מכשיר הטלפון על חשבון העבודה והוקצו לו שעתיים של יציאה בתפקיד לצורך זאת. העובד גם יכול היה לאסוף את הטלפון בזמנו החופשי. אף שיציאה מהעבודה לצורך איסוף הטלפון הוגדרה על ידי המעסיקה כיציאה בתפקיד, אין להרחיב הגדרה זו אל מעבר לאותן שעתיים שאושרו. משעה המערערת הייתה רשאית לאסוף את הטלפון במועד שתבחר בו אין המדובר במשימה שהוטלה עליה על ידי המעסיק, וכן אין חולק כי הקניון אינו מקום עבודתה של המערערת. לפיכך אין לקבוע כי נסיעתה של המערערת היא נסיעה לעבודה כמשמעה בסעיף 80(1) לחוק. בית הדין אף קבע כי התאונה לא בוצעה עקב עבודתה של המערערת לפי סעיף 79 לחוק שכן הטלפון היה בגדר הטבה, והמערערת לא הייתה מחוייבת לממשה.

6. בדיון קדם שנערך ביום 19.1.2022 הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן על סמך כל החומר המצוי בתיק. בהתאם להחלטה מיום 20.1.2022 ניתנה למשיב הזכות להגיש השלמת טיעון.

   טענות הצדדים