אבי לוי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

האם עובד זכאי לתגמול בגין עבודה בשעות נוספות אשר בוצעה ללא אישורו המפורש של המעסיק? זאת השאלה העיקרית העולה מהתביעה המונחת לפניי אשר הוגשה על-ידי מר אבי לוי (להלן: "התובע") כנגד מעסיקתו לשעבר, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת").

העובדות שאינן במחלוקת

התובע, בעל תואר ראשון במנהל עסקים, החל לעבוד בחברת איילון פנסיה וגמל בע"מ (להלן: "איילון פנסיה") ביום 27.7.14 בתפקיד של אנאליסט. שכרו השעתי של התובע בחודשים האחרונים עמד על 51.63 ₪ ובמהלך רוב התקופה שקדמה להם הערך השעתי עמד על 43.48 ₪, כעולה מהתלושים שהוגשו בחקירה הנגדית (נ/5).

על רקע רכישתה של איילון פנסיה על-ידי מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ (להלן: "מיטב דש"), ניתנה לעובדי איילון פנסיה האפשרות לעבור למיטב דש או לסיים את העסקתם ולקבל את זכויותיהם. התובע בחר תחילה להמשיך העסקתו. בתקופת המעבר מאיילון פנסיה למיטב דש, קיבל תלושים מהנתבעת.

בהמשך, שינה התובע את דעתו ובתיאום עם הנתבעת, מסר הודעה מוקדמת כדין ביום 28.12.16 (הוגש וסומן נ/7). בהתאם לסיכום בין הצדדים, הנתבעת שילמה לתובע פיצויי פיטורין וכן סכום נוסף בסך 8,000 ₪ אשר לטענת התובע שולם לכל עובדי מחלקתו אשר עזבו את איילון פנסיה עם המעבר למיטב דש כחלק מחבילת הטבות. במעמד ביצוע גמר החשבון עם הנתבעת, חתם התובע על "שטר פיטורין והסכם סופי ומוחלט" הממוען לנתבעת (להלן: "כתב ויתור"). במסגרת מסמך זה אשר העתק הימנו צורף לכתב ההגנה הצהיר התובע, כי הוא מוותר על תביעות וטענות כנגד הנתבעת, בין השאר ביחס לתשלום בגין שעות נוספות כעולה מסעיף 2 בכתב הוויתור.

טענות הצדדים

לטענת התובע, הנתבעת נותרה חייבת כלפיו בגין שעות נוספות אשר ביצע עת שכרו שולם על-ידי איילון פנסיה. לביסוס טענתו מפנה התובע לחוזה העסקתו אשר נחתם ביום 17.7.14 (להלן: "חוזה ההעסקה") בו צוין בסעיף 3.1 כדלקמן:

"העבודה תהיה במשרה מלאה שלא תפחת מ – 9 שעות עבודה ליום 5 ימים בשבוע".

לשיטת התובע, המדובר בחיוב לבצע 45 שעות שבועיות על אף שבאותה תקופה שבוע עבודה מלא הוגדר כבעל 43 שעות. התובע לא התעלם מהאמור בסעיף 3.3 לחוזה ההעסקה לפיו –

"במידה והעובד יבצע שעות נוספות או עודפות הוא יצטרך לקבל אישור מראש ובכתב מהממונה עליו."