ס"ע 32561-04-15, סיגל אילון נ' לידחן בע"מ

1.התובעת טענה בכתב התביעה, כי הועסקה על ידי הנתבעת בחלוקת עיתונים מחודש אוגוסט 2013 ועד ליום 18.10.2014.

2.לטענת התובעת לא נכרת בין הצדדים בכתב אלא רק הסכם בעל פה (ר' סעיף 5 לכתב התביעה). התביעה נסובה סביב נסיבות סיום עבודתה של התובעת אשר תוארו על ידה כדלהלן: "ביום 18.10.2014 בשעות הערב נודע לתובעת כי אביה אושפז בבית החולים במצב קריטי...התובעת העבירה הודעת SMS... לאחראי, ועדכנה אותו כי היא נאלצת להעדר מהעבודה" (ר' סעיף 8 לכתב התביעה).

3.נוסח תכתובת המסרונים בין הצדדים צורף לכתב התביעה (ר' נספח "ג") וממנו עולה, כי לכאורה, הלך הדברים היה כדלהלן:

"התובעת: אבא שלי גוסס בביח, אני עובדת מחר?

איתי: את ממש קטנונית, אין לי כח למשחקים, את לא רוצה לעבוד, לא צריך.

התובעת: מה זו התשובה הזו????

תכין לי מכתב פיטורין אני מגיעה מחר בבוקר לקחת אותו תודה

איתי: אין בעיה."

4.נקדים ונציין, כי איתי הוגדר על ידי התובעת כ"מנהל/אחראי עובד העונה לשם איתי" (ר' סעיף 7 לכתב התביעה).

5.התובעת טענה בכתב התביעה, כי תשובתו של האחראי, איתי, היתה פוגעת ומתנשאת ועל כן "ניסתה לעורר בו מעט חמלה וביקשה שיוכן לה מכתב פיטורין מתוך מגמה שהאחראי עליה יתעשת מאמירותיו הפוגעות והלא מתחשבות שראוי היה כי לא היו נאמרות" (ר' סעיף 10 לכתב התביעה). מיד לאחר מכן היא מבהירה, כי לדידה "האחראי עליה למעשה פיטר אותה באמצעות מסרון" (ר' סעיף 11 לכתב התביעה).

6.עוד טענה התובעת בכתב התביעה, כי איתי הוא שלוח של הנתבעת (ר' סעיף 12 לכתב התביעה) ועל כן יש לקבוע, כי פוטרה על אתר, ללא הודעה מוקדמת וללא שניתן לה מכתב פיטורים.