ס"ע 11700-07-10

לפתחנו עומדות להכרעה שלוש סוגיות עיקריות: האחת- נוגעת לשאלת נסיבות סיום העסקת התובעת והנובע מכך: פיצוי לפי חוק עבודת נשים התשי"ג-1953 (להלן: חוק עבודת נשים), לפי חוק שווין הזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988(להלן: חוק שויון הזדמנויות), ובשל העדר שימוע; השניה -נוגעת לתחשיב זכויותיה הסוציאליות השונות של התובעת (חופשה, פנסיה, הבראה ,דמי כלכלה ופיצויי פיטורין), ובקשר לכך – נדרשים אנו להכריע גם בשאלה מהי המשכורת הקובעת של התובעת; השלישית- נוגעת לטענת התובעת כי היא זכאית למתן חשבונות ביחס לרכיב עמלות הסוכן שקיבלה בשכרה, ואשר לטעמה שולם שלא בהתאמה לתנאי ההסכם עמה (קרי, לא בגין כלל המכירות שבצעה וכמתחייב מכך).

סוגיות אלה ידונו להלן על פי הסדר האמור.

רקע נדרש

התובעת, ילידת שנת 1961, היא אחות מוסמכת.

הנתבעת (להלן גם: כמיטק) היא חברה העוסקת ביבוא שווק והפצה של מוצרים רפואיים ובכלל זה בתחום חבישת פצעים וטיפול בהם. כחלק מפעילותה מפעילה מערכי שווק, הפצה והדרכה לבעלי מקצועות הרפואה בכל רחבי הארץ ומשווקת מוצרים למוסדות רפואיים (בתי חולים וקופות חולים).

הנתבעת פועלת באמצעות נציגי מכירות אשר מיועדים לפעול באזורים שונים שחולקו על ידה.

התובעת עבדה אצל הנתבעת כנציגת מכירות ואחות טיפולית באזור ירושלים והשפלה, החל מראשית שנת 2005 (מועד מדויק לכאורה שנוי במחלוקת- בכתב התביעה צוין התאריך 3.3.05, בכתב ההגנה -5.2.05 ואילו בתצהיר התובעת 5.2.05, באישור ההעסקה שהוצא לתובעת עם פיטוריה נרשם 27.2.05 ולטעמנו זהו התאריך המדויק) התובעת עבדה אצל הנתבעת עד ליום 6.4.2010 עת פוטרה מעבודתה.

ההתקשרות בין הצדדים באה לביטוי עלי כתב במסמך הצעת עבודה מיום 5.2.2005 שכתב מנכ"ל הנתבעת דאז , מר יוסף לוין ז"ל- נספח א' לכתב התביעה (להלן: ההסכם). על פי ההסכם: שכר התובעת הועמד על 7,000 ₪ לחודש ועוד 500 ₪ בגין שנ"ג וכן 38 ₪ ליום כדמי כלכלה. כמו כן סוכם כי התובעת תקבל עמלות בגין מכירותיה.

שכרה של התובעת עלה בחודש 12/2007 ב 700 ₪ ובחודש מרץ 2009- ב1,500 ₪ נוספים.

מנכ"ל כמיטק בזמנים הרלבנטיים היה כאמור מר לוין ז"ל. הממונה הישיר על התובעת היה מר איתמר הניג ז"ל (להלן מר הניג).