ס' ר נ' ס' י

החלטה

ביום י"ב שבט תשס"ג )15.1.03( פסק בית הדין, שמצוה על הבעל ליתן גט לאשתו. באשר
למחלוקת הרכושית, צויין בנימוקי אחד הדיינים, שנכתבו בנפרד מפסק הדין, כי "אין בית
הדין יכול להכריע משום שהמחלוקת נוגעת לפירוש הסכם גירושין, והסכם הגירושין אושר
בבית המשפט, על כן בית הדין מנוע מלפסוק בענין". הכוונה היתה להסכם ממון שאושר ביום
27.6.96 בבית המשפט לעניני משפחה ברמלה.

בדיון שהתקיים ביום ט"ז אדר א' תשס"ג )18.2.03(, טען ב"כ הבעל כי בית המשפט לעניני
משפחה לא דן בנושא הרכוש, אלא רק אישר בזמנו הסכם, ממילא אין מניעה חוקית שבית הדין
ידון בעניני הרכוש. לכן עומד הוא על תביעתו הכספית. בבקשה בכתב מאותו יום, ביקש ב"כ
הבעל להביא לדיון בבית הדין בטרם הגט את הנושא הרכושי, וכן את נושא המזונות. בית
הדין החליט כי תוגש בקשה מפורטת, ולאחריה יחליט בית הדין בדבר המשך הטיפול בענין
פסק הדין שקבע שמצוה על הבעל לתת גט לאשתו. הבעל אכן הגיש כתב תביעה מפורט בעניני
הרכוש, והאשה הגישה כתב הגנה, בו היא מעלה, בין היתר, טענת חוסר סמכות. לטענתה, על
הבעל להגיש את תביעתו הרכושית לבית המשפט לעניני משפחה, מכח כלל "הסמכות הנמשכת".