סרן רון ארביב נ' התובע הצבאי הראשי

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי חיל האוויר שניתן בתיק ח"א (תעבורה) 105/16 (סא"ל דב פולוק – שופט) ביום 19.1.2017. הערעור (קולת העונש) התקבל.

1. סרן רון ארביב, המשיב, נתן את הדין לפני בית הדין הצבאי לתעבורה, בגין עבֵרה שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר, לפי תקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. המשיב הורשע, על-פי הודאתו, בכך שנהג בדרך בין עירונית, שבה המהירות המותרת היא 90 קמ"ש, במהירות של 129 קמ"ש, כלומר במהירות העולה ב-39 קמ"ש על המותר.
2. בית הדין קמא הנכבד השית על המשיב חודשיים פסילה על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 300 ש"ח.
3. התביעה לא השלימה עם מידת העונש ועתרה להחמיר בעונשו ולהוסיף לו רכיב של פסילה בפועל.

גזר-דינו של בית הדין קמא

4. בית הדין קמא הנכבד סקר את נסיבות המקרה ופירט את שיקוליו בעת קביעת עונשו של המשיב, כדלקמן –

"במסגרת השיקולים שנלקחו בחשבון בעת גזרת דינו של הנאשם נלקחו הודאתו באשמה, חסכון בזמן שיפוטי, עברו התעבורתי הנקי ונסיבות ביצוע העבירה".

ערעור התביעה על קולת העונש

5. התביעה הצבאית עתרה להחמיר בעונשו של המשיב בדרך של הוספת רכיב של פסילה בפועל וזאת על מנת להלום את הסיכון הנגרם ממעשה העבירה. נטען, כי בית הדין קמא שגה עת סטה מרמת הענישה המקובלת בעבירות ממין זה, תוך שהתעלם מהסיכון הממשי הניבט ממנה. עוד הוטעם, כי שגתה הערכאה קמא עת נתנה משקל של בכורה לסיבת ביצוע העבירה, דהיינו העובדה כי המשיב מיהר לטקס הענקת דרגות. התובע המלומד תמך טיעוניו בפסיקה של בית-דין זה.

עמדת ההגנה

6. מנגד, עתרה ההגנה להימנע מלהתערב בעונש שהוטל על המשיב. נטען, כי בנסיבות המקרה, שחרורו משירות צבאי, ולאור עברו הנקי של המשיב וההתליה הממושכת של רישיון הנהיגה הצבאי, בת 15 ימים, שהוטלה עליו בסמוך לאחר ביצוע העבירה – אין מקום להכביד עמו הכבדה נוספת. הסנגור הפנה אף הוא לפסקי-דין, אשר במסגרתם, עקב נסיבות מיוחדות, לא הוטלו עונשי פסילה בפועל (ראו למשל: ע"ת/30/13 התובע הצבאי הראשי נ' סרן עמר (2013), ע"ת/71/04 התובע הצבאי הראשי נ' רס"ל צפרירי (2004)).

דיון והכרעה