סרחאן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטות קצין משטרה בדבר פסילת רשיון נהיגה ואיסור שימוש ברכב.

ההחלטות ניתנו לאחר שביום 16.9.10 נרשם למבקש דוח בגין נהיגה בשכרות וזאת לאחר שבבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצא כי ריכוז האלכוהול אצלו מגיע ל – 665 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף.

המבקש העלה בבקשתו טענות רבות כנגד הדוח, ובעיקר טענות כנגד הזמנים שנרשמו בו. כך המבקש טען כי יצא ממקום העבודה רק בשעה 23:23, כך שמועד רישום הדוח 23:04, אינו אפשרי. עוד טען המבקש כי השוטר לא טרח לוודא כי לא אכל ולא שתה 15 דקות לפני הבדיקה.

לאחר שעיינתי בחומר שהוגש, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה.

המבקש מפרט בתצהיר את הליקויים בדוח, אך אינו מוסר כל גרסה פוזיטיבית משלו. המבקש אינו מכחיש כי שתה, ואינו מעלה כל טענה עובדתית לביסוס הטענה המשפטית כי תוצאת בדיקת הינשוף אינה משקפת את מצבו.

כך למשל, אם טוען המבקש כי הבדיקה לא נערכה בחלוף 15 דקות מרגע ששתה או אכל, יתכבד ויפרט מתי שתה ואכל לפני הבדיקה ולא יסתמך על טענה כי השוטר לא ווידא כיאות עובדה זו.

אכן המבקש מצביע על טעות אפשרית בשעת רישום הדוח, אך אינו מראה כי מדובר בטעות מהותית שיש בה כדי לשמוט את הבסיס תחת הדוח, וזאת במיוחד בהתחשב בחוסר הגרסה מצד המבקש עצמו.

אשר על כן, סבורני כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש, כנדרש בשלב זה של דיון בפסילה המנהלית, שלב בו אין צורך בראיות שמעל לספק סביר, כנדרש במשפט עצמו.

משנמצא כי קיימות ראיות לכאורה, אין מקום להתערבות בהחלטת הקצין, וזאת לאור חומרת העבירה המיוחסת למבקש, המקימה חזקת מסוכנות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"א, 03 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.