סרוג'י ואח' נ' גרייב ואח'

פסק דין

בפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכבם של התובעים בגין תאונת דרכים מיום 14.1.2011 אשר אירעה בנצרת עילית.

לטענת התובעים, בשעה שהתובעת 1 נהגה בנתיב הנסיעה הימני מתוך שני נתיבי נסיעה, סטתה הנתבעת 1 מן הנתיב השמאלי אל תוך נתיב נסיעת רכב התובעת 1, תוך שהיא הודפת אותו לכיוון המדרכה. התובעים צרפו לכתב התביעה חוות דעת ערוכה בידי השמאי.

הנתבעת 1 טענת כי היא נסעה בנתיב הנסיעה השמאלי מתוך שניים, כאשר התובעת 1 עקפה אותה מימין, אולם לאור תנאי הדרך הקשים מאחר שבמקום יש עיקול חד ימינה בעליה ומזג האוויר היה חורפי, התקשתה התובעת 1 להשלים את העקיפה ובשל כך פגעה היא בנתבעת 1. הנתבעת פנתה אל הנתבעת 2 היא חברת הביטוח בה מבוטח רכבה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות השונות אשר הוגשו לעיוני ושמעתי את עדויותיהן של שתי הנהגות, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת 1.

שתי גרסאות מנוגדות לפניי, אך גרסת התובעת נתמכת בראיות ומתיישבת עם ההגיון, זאת על פני גרסת הנתבעת, כפי שיובהר להלן.

ראשית, לרכב התובעת נגרם נזק לא רק במקום בו נפגע מרכב הנתבעת, בצידו השמאלי, אלא גם בצידו הימני, זאת לאחר שהוטח לכיוון המדרכה. עצם קיומו של נזק זה מצביע, לטעמי, על כך שרכב התובעת צריך היה לספוג מכה עזה בצידו השמאלי, על מנת שיגיע אל המדרכה שבצד ימין. לו היה רכב התובעת פוגע ברכב הנתבעת, ניתן היה לצפות כי רכב הנתבעת יוטח שמאלה ולא כך קרה.

שנית, מן העדויות עולה כי שתי הנהגות נסעו במעלה הכביש והתאונה אירעה בתוך עיקול לימין וגם בכך יש כדי להטות את כף הסבירות לעבר גרסת התובעת.

שלישית, הנתבעת הודתה כי התכוונה לפנות ימינה, כמו גם התובעת, מיד בסיום העיקול. גם בכך יש כדי לתמוך בגרסת התובעת כי הנתבעת סטתה לימין, מבלי לוודא כי הנתיב פנוי עבורה.

לאמור יש להוסיף את התרשמותי הישירה מעדויות שתי הנהגות בבית המשפט. התרשמתי כי עדות התובעת עקבית, ברורה, שקולה ובטוחה ומנגד, עדות הנתבעת הותירה רושם מתחמק ודומה היה כי מנסה היא להרחיק את עצמה מכל אחריות לאירוע.

התובעת הגישה דו"ח שמאי לתמיכה בגובה הנזק הנטען. עם זאת, התברר כי הרכב לא תוקן בהתאם לדו"ח השמאי אלא הוגשו חשבוניות על רכישת חלפים מסוימים בלבד ועוד התברר כי לתובע מוסך. נטען, אמנם כי טרם שולם עבור התיקון, אבל החשבוניות אשר צורפו מלמדות על כך שבפועל, התיקון בוצע ולא הוצגה כל חשבונית נוספת אשר נדרשו התובעים לשלם בגין תיקון הרכב.

לפיכך, לאחר שעיינתי במסמכים, אני מוצאת כי נזקי התובעים בפועל, כפי שמשתקפים בחשבוניות התשלום עבור החלפים השונים, מסתכמים בסכום כולל של 15,000 ש"ח. לפיכך, למרות שסכום זה הינו נמוך מגובה הנזק אשר נקבע על ידי השמאי, אני מוצאת כי זהו הסכום שבו יש לפצות את התובעים.

לסכום זה יש להוסיף את שכר טרחת השמאי 1,500 ₪ וכן את ירידת הערך שנקבעה על ידי השמאי 1,264 ₪.

סה"כ, ישלמו הנתבעות, ביחד לחוד, לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 18,500 ₪, סכום הכולל גם את הוצאות ההליך ואגרת בית המשפט. סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

זכות בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום, מקבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"א אדר תשע"ג, 21 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.