סרדץ' ואח' נ' א.צ.ברנוביץ ובניו בע"מ ואח'

החלטה

זוהי תביעת לפיצויים בגין נזק גוף שנגרם לתובע אשר עבד בארץ כפועל זר במהלך עבודתו באתר בניה. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 22.11.01 במהלך עבודתו של התובע באתר בנייה בפרויקט "נווה כלנית" באשדוד, תוך כדי נשיאת חבילות קרמיקה בירידה במדרגות, מעד ונחבל בעיקר ברגלו השמאלית. נתבעת 1 הינה הקבלן שביצע את הפרויקט ונתבעת 2 הינה המבטחת, נתבעות 3-4 הינן היזמות ובעלות הזכויות בקרקע, נתבעת 5 הינה חברת כוח אדם ומעסיקתו של התובע.

התקיימו מספר קדמי משפט, הצדדים הגיעו להסכמות דיוניות שונות על סמך ראיות שהוגשו בכתב, התקיימה ישיבת הוכחות וביום 12.4.11 הכריז התובע "אלו עדי" והצדדים התבקשו להגיש סיכומיהם. כעת התובע מבקש להתיר הגשת תצהיר משלים מטעמו בדבר נסיבות התאונה מיום 22.11.01 ולדחות את מועד הגשת הסיכומים בהתאם. לטענתו, לאחר הדיון מיום 22.4.11 נתברר כי יש צורך בהבאת עדות נוספת מטעמו להבהרת נסיבות אירוע התאונה תוך פירוט הגורמים שהביאו לנפילתו במדרגות.

בתצהיר עדותו הראשית העיד התובע כי ביום 22.11.01 שעה שעבד בעבודות ריצוף עבור הנתבעים בבנין בפרויקט "נווה כלנית" באשדוד, תוך כדי נשיאת חבילות קרמיקה בירידה במדרגות, הוא נפל, סובב את קרסולו ונחבל בעיקר ברגלו השמאלית. בתצהירו המשלים מבקש התובע להעיד על משקל חבילות הקרמיקה שהרים, על כך ששדה ראייתו הוגבל ע"י החבילה ועל כך שמקום העבודה לא היה מואר מאחר וטרם חובר החשמל לבניין. בבקשה מצוין עוד כי במועד התאונה לא היה מותקן מעקה מדרגות בבנין אך עובדה שלא נזכרת בתצהיר המשלים. התובע מודה כי שגה כאשר לא ציין עובדות אלו בתצהיר העדות הראשית מטעמו אולם הוא סבור שהדבר נחוץ לשם גילוי האמת ובכדי לפרוס בפני ביהמ"ש תמונה מלאה של נסיבות התאונה.

הנתבעות מתנגדות לבקשה וטוענות כי התובע לא הצביע על טעמים סבירים אשר יצדיקו סטייה מסדר הבאת הראיות לפיו יש להגיש את הראיות במקשה אחת. לטענתן, כל העובדות שהתובע מבקש להוסיף בתצהיר המשלים היו ידועות לו זה מכבר והוא יכול היה לפעול להבאתן במסגרת תצהיר עדותו הראשית כחלק מפרשת התביעה ולא הוצג כל נימוק ראוי אשר יצדיק את הבאתן המאוחרת. היעתרות לבקשה עלולה לגרום להתמשכות וסרבול ההליך ויתכן שאף תעורר את הצורך בהבאת עדים נוספים ושמיעת עדים פעם נוספת. נתבעות 1-2 מציינות כי קיום נכון ומוקפד של סדר הדין וההוראות הדיונות היא ערך מרכזי בניהול ההליך שאין להמעיט בחשיבותו. לשיטתן, הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח השלב בו מצויה התביעה, לאחר שתם שלב שמיעת הראיות בתיק וניתנה הוראה על הגשת סיכומים. עוד נטען כי נפקותה של היעתרות לבקשה הינה מתן יתרון לתובע על פני הנתבעים באופן שיותר לו לבצע "מקצה שיפורים" לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. נתבעות 3-4 מוסיפות כי משהכריז התובע כי "אלו עדיי" נסתיימה פרשת התביעה והיעתרות לבקשה תגרום לסרבול דיוני כבד, לפגיעה בזכויות הנתבעים ולכרסום בעיקרון סופיות הדיון.

נתבעת 5 מותירה את ההחלטה לשיקול דעת ביהמ"ש.

הכלל הוא כי ראיות תוגשנה לביהמ"ש ב"חבילה אחת" ורק במקרים יוצאים מן הכלל יסטה ביהמ"ש מכלל זה. ככל שהבקשה להבאת ראיות נוספות מוגשת בשלב מאוחר יותר של המשפט, כך יטה ביהמ"ש שלא לקבלה. חלק חשוב מניהול ההליך המשפטי הוא העמדתו בלוח זמנים צפוי וידוע ובסדר דין קבוע. סטייה מאלו אפשרית לצורך גילוי האמת במקרים חריגים.

בסעיף 4 לתצהיר עדותו הראשית פירט התובע את גרסתו לנסיבות האירוע. לדבריו "...תוך כדי ירידה במדרגות כשבידי נמצאת חבילת קרמיקה, מעדתי ונפלתי ונפגעתי ברגל כשהחבילה אותה החזקתי פגעה בי..." כעת מבקש התובע להוסיף פרטים נוספים בתצהיר המשלים בדבר משקל חבילת הקרמיקה , גודלה והשפעתה על שדה ראייתו, טיב התאורה במקום האירוע והיעדר מעקה. לדבריו " במקום העבודה לא היה מספיק אור וחשמל טרם היה מחובר", עוד נטען כי "... מעדתי ונפלתי עקב כך ששדה הראיה שלי הוגבל ע"י החבילה ". התובע מבקש להביא פרטים בנוגע לקרמיקות שנשא בעת התאונה. בתצהיר המשלים נכתב "הקרמיקות איתן עבדתי היו בגודל 25 ס"מ. בתוך כל חבילה היו 20 יחידות. כל יחידה שקלה כ- 3/4 ק"ג, כך שמשקל החבילה היה 15 ק"ג".

בהתאם לפסיקה הנוהגת, יש לבחון בטרם הכרעה בבקשה להוספת ראיות את השלב אליו הגיע הדיון, "פשטותה" של הראיה הנוספת והאם המבקש היה ער לקיום הראיה במועד מוקדם יותר.

לא נטען כי מדובר בעובדות שנתגלו לאחר הגשת התצהיר או שהיו בידיעתו של צד שלישי ונודע עליהן בשלב מאוחר של הדיון. התובע טען שלאחר הדיון האחרון נתברר שיש צורך בהבאת עדות נוספת מטעמו אולם לא צוין כל טעם ממשי מדוע לא פורטו נסיבות התאונה בכתב התביעה או למצער בתצהיר העדות הראשית, למרות שהיו בידיעתו או שהיה עליו לדעת על קיומן מכיוון שנכח באתר הבניה בעת האירוע. בנסיבות המקרה ברור שמדובר בראיות שהתובע היה ער לקיומן זה מכבר והוא יכול היה לפעול להבאתן כחלק מפרשת התביעה.

הראיה שמבקש התובע להגיש כעת אינה טכנית, אלא מהותית מאוד. בעצם זוהי בקשה להצגת גרסה חדשה באשר לנסיבות פגיעתו הנטענת של התובע, שיש בה גם משום הרחבת חזית המחלוקת בין הצדדים. התובע מבקש, בין היתר, להוסיף ראיות בדבר משקל חבילת הקרמיקה, גודלה והשפעתה על שדה ראייתו, טיב התאורה במקום האירוע והיעדר חשמל. היעתרות לבקשה תביא תעמיד את הנתבעים בפני צורך להשיג ולהציג ראיות הגנה בענינים אלה, שלוש שנים לאחר הגשת התביעה ועשר שנים לאחר התרחשות התאונה (משמע, הרבה מעבר למועד ההתיישנות).

השלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה הוא מאוחר מאוד. למעשה, צפויה לקבלת הבקשה תוצאה דיונית מרחיקת לכת: הדיון ישוב לראשית שלב ההוכחות, הנתבעות יעמדו מן הסתם על חקירה נגדית של התובע ועל זכותן לשוב ולהגיש ראיות הגנה (בשעתו כלכלו את צעדיהן לאור ראיות התביעה, כפי שהיו). למעשה, קבלת הבקשה תחייב את שמיעת המשפט מתחילתו. קבלת הבקשה, תביא לכך שההליך יעוות לגמרי, לטובת התובע ותוך פגיעה בזכויות מוקנות של הנתבעים.

לפיכך, הבקשה נדחית. הצדדים יגישו את סיכומיהם כדלקמן: התובע עד ליום 11.9.11, הנתבעי0 עד ליום 10.10.11. ת"פ 11.10.11.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.