סק"כ 59681-02-15 מרכז השלטון המקומי בישראל ואח' נגד ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות ואח'

לפנינו בקשה שהוגשה על ידי המבקשים והמשיבה 2 להבהרת החלטתנו מיום 1.3.15 (להלן - ההחלטה), בבקשת הצד הדחופה בסכסוך הקיבוצי שבכותרת.

בהחלטה נעתרנו לבקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני, כפי שהתבקש על ידם, והורינו כי:

"ארגון המורים יורה עוד הערב, למורים החברים בו, המועסקים על ידי המבקשים, להימנע מלנקוט בעיצומים עליהם הודיע יו"ר הנהלת ארגון המורים ..."

ביום 2.3.15, יום לאחר מתן ההחלטה, הפיץ ארגון המורים, המשיב 1 לבקשת הצד, הודעה לכלל המורים, בה נרשם כי הצו הזמני אשר ניתן בהחלטה חל על חברי הארגון המועסקים על ידי המבקשים 1-4 שעתרו לבית הדין הארצי וכי הצו אינו חל על המורים המועסקים על ידי משרד החינוך והבעלויות שונות, דוגמת אורט, עמל, אמי"ת, טומשין ועוד. עוד נכתב כי באותם בתי ספר בהם הצו לא חל, כאמור, העיצומים נמשכים.

על רקע האמור הגישו המבקשים והמשיבה 2, מדינת ישראל, בקשה למתן הבהרה, בה התבקש בית הדין להבהיר כי ההחלטה חלה על כלל המורים המיוצגים על ידי ארגון המורים.

לאחר שבחנו הבקשה ותגובות המשיבים, באנו לכלל מסקנה כי נוסח ההחלטה ברור ואינו דורש הבהרה נוספת, ונבאר טעמינו: המבקשים בבקשת הצד הדחופה בסכסוך הקיבוצי שבכותרת, מיום 25.2.15 (להלן - בקשת הצד), הם - מרכז השלטון המקומי, שלוש העיריות הגדולות וארגון ההורים הארצי למערכת החינוך בישראל. בבקשת הצד התבקש בית הדין "ליתן צו מניעה זמני ... המורה לו להורות למורים החברים בו ומועסקים על ידי המבקשים שלא לנקוט בעיצומים...". ארגון ההורים, שהצטרף לבקשה כמבקש 5, היה בגדר צד מעונין ולא בגדר צד המייצג את המעסיקים, ואף מנוסח הבקשה עולה, כאמור, כי ההתייחסות הייתה למועסקים אצל המבקשים1-4 בלבד. משאלו הם פני הדברים, הורינו בהחלטה, לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, על מתן צו מניעה זמני כמבוקש. משהבעלויות האחרות לא היו צד לבקשת הצד, לא נדרשנו להתייחס למורים המועסקים על ידן.

יחד עם זאת, בשים לב לכך שההחלטה חלה על מרבית המורים המועסקים בחטיבות העליונות החברים בארגון המורים, מצופה מן הארגון, להפעיל שיקול דעתו, ולהחיל את האמור בהחלטה, בתום לב, אף מעבר לאמור בה, על כלל המורים החברים בארגון המועסקים בחטיבות העליונות.