פסק דין
תביעה כספית, לחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך של 24,000 ₪, שהינו ההפרש בין מחיר המחירון של הרכב נשוא התביעה( להלן – "הרכב" ), לבין המחיר שהנתבעת 1 הסכימה לשלם עבור רכישת הרכב מהתובע, בעסקת טרייד אין, וכן סך של 6,000 ₪ בגין ההוצאות ששילם התובע עבור טיפולי רכב, וסך של 10,000 ₪ בשל עוגמת נפש שנגרמה לתובע, לטענתו, עקב הפרת ההסכם ע"י הנתבעות.
פסק הדין ניתן ביום 18/2/08, במסגרתו נדחתה התביעה הנ"ל, לאחר ששוכנעתי כי התובע לא הוכיח את טענתו, לפיה, הנתבעת 4 היא שרשמה את המילים " טרייד אין מחיר מחירון" ( להלן – "הרישום שבמחלוקת" ), בחלקו התחתון של המסמך נשוא המחלוקת, ולא הוכיח את תביעתו ליתר הנזקים וההוצאות המתוארים מעלה.
כב' בית המשפט המחוזי, בפסק דינו מיום 8/6/09, בע"א 414/08, קיבל את ערעורו של התובע, והורה על החזרת הדיון לבית משפט זה, על מנת לאפשר לתובע להגיש את ראיותיו לעניין הרישום שבמחלוקת, לרבות חוות דעת מומחה, וכן לאפשר לנתבעות להגיש חוות דעת נגדית לעניין זה.
כב' בית המשפט המחוזי, בפסק דינו הנ"ל, קבע כי, היה על בית משפט זה להיעתר לבקשת התובע לקבל לידיו את ההעתק המקורי של המסמך שבמחלוקת, על מנת לאפשר לו להגיש חוות דעת גרפולוגית ולהוכיח את טענתו בדבר זהות עורך הרישום שבמחלוקת. עוד צויין כי, לאחר מתן פסק הדין של בית משפט קמא, ולפני שנשמע ערעורו של התובע בפני בית המשפט המחוזי, הסתיימה חקירת המשטרה בתלונת הנתבעות לזיוף חתימתה של הנתבעת 4 על המסמך שבמחלוקת, ובתלונת התובע לזיוף חתימתו על מסמך הוויתור מיום 27/2/05, וכי במסגרת חוות הדעת מיום 8/7/07, מטעם גב' קרן ניסן, מומחית לכתבי יד במחלקה לזיהוי פלילי, נקבע כי קיימת התאמה בין כתב ידה של הנתבעת 4, בדוגמת כתיבה, לבין הרישום שבמחלוקת, וכי קיימת אפשרות כי רישום זה נכתב על ידה.
ההעתק המקורי של המסמך שבמחלוקת, שהינו מיום 23/2/05, ושעל גביו, בחלקו הימני התחתון, נמצא הרישום שבמחלוקת, הוגש בישיבת 3/3/10 וסומן מ/3. ( מסמך זה ייקרא להלן - "המסמך" ).
בחוות הדעת מיום 8/7/07, שהוגשה וסומנה מ/1, קובעת גב' קרן ניסן, מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, כי היא קיבלה לידיה, לשם בדיקה, את המסמך וכן דוגמאות כתב יד של התובע ושל הנתבעת 4, וכי לאחר בדיקה היא לא מצאה התאמה בתכונות הכתיבה בין הרישום שבמחלוקת לבין דוגמאות כתב ידו של התובע, בעוד שכן מצאה התאמה בין תכונות הכתיבה של הרישום שבמחלוקת לבין דוגמאות הכתיבה של הנתבעת 4, וכי קיימת אפשרות שרישום זה נכתב על ידה. באשר לחתימה שמתחת לרישום שעל גבי המסמך הנ"ל, מציינת המומחית הנ"ל כי לא היה באפשרותה לחוות דעה לגביה, בהיותה מצומצמת בכמותה ובאיכות תכונות כתיבתה.
בעדותה בפניי ציינה גב' ניסן כי, היא הוסמכה, לפני כ- 5 שנים, כמומחית לכתב יד, והסבירה כי המקצוע של השוואת כתבי יד נלמד במהלך העבודה בשורות המשטרה, וכי היא אינה גרפולוגית. גב' ניסן ציינה כי השוואת כתבי יד נועדה לזהות כתב רישום שבמחלוקת, בעוד שמקצוע הגרפולוגיה נועד לבנות פרופיל ותכונות אופי של רושם טקסט ( עמוד 6 שורות 32-34 לפרוטוקול ישיבת יום 3/3/10 ). לעניין המקרה הספציפי, העידה גב' ניסן כי:
" אתה מפנה אותי לסעיף 2 לחוות הדעת, ושואל מה משמעות המילים "בטיעון", אני משיבה שהרישומים שבטיעון הם הרישומים שנתבקשתי לבדוק שהם במחלוקת, שהם:"טריד אין מחיר מחירון" והחתימה שמתחתיהן. אני התייחסתי בחוות הדעת רק למילים אלו ולחתימה. השוויתי אותם עם דוגמאות של שני חותמים אחד בשם התובע ודוגמאות כתב יד של נתבעת 4 ".
( עמוד 7 שורות 18-21 לפרוטוקול ).
גב' ניסן הוסיפה כי, היא השוותה את הרישום שבמחלוקת, אל מול הטקסטים האחרים הרשומים במסמך, מ/3, שלגביהם אין חולק כי נרשמו ע"י הנתבעת 4, שהודתה ברישומם ( עמוד 7 שורות 25-30 לפרוטוקול ). עיון בדוגמאות כתב היד של הנתבעת 4, בהן נעזרה גב' ניסן, ואשר הוגשו לבית המשפט, מגלה כי אכן נעשה שימוש בחלק מהטקסט שבמסמך, אשר אינו הרישום שבמחלוקת ( ראה דוגמאות כתיבה של: " בפקס לידי ", " טיפול ", " הכשרת " ). גב' ניסן הוסיפה, כי היא לא פירטה בחוות דעתה את ההתאמות שמצאה בין הרישום שבמחלוקת לבין דוגמאות כתב היד של הנתבעת 4, או בטקסט האחר במסמך המקורי, וכי אלה מתועדים בתיק המעבדה, אם כי הצטיידה, לצורך הדיון, בטבלאות בהן נעזרה לביצוע הבדיקה אשר הוגשו וסומנו מ/2. כן העידה:
" אתה מפנה אותי לסעיף 2, שם רשמתי שיש אפשרות שהנתבעת 4 רשמה את המילים "טרייד אין מחיר מחירון " ושואל האם יש אפשרות אחרת שהיא לא רשמה את המילים, אני משיבה שכן "
( עמוד 8 שורות 12-13 לפרוטוקול ).
אומנם, מהעדות הנ"ל של גב' ניסן ניתן ללמוד על אפשרות אחרת, לפיה, לא הנתבעת 4 היא שכתבה את הרישום שבמחלוקת. יחד עם זאת, חוות דעתה ועדותה של גב' ניסן מצטרפות לחוות דעתה ולעדותה של המומחית, גב' שני ברכה, שתתואר בהמשך, ומחזקות אותן, ומכל מקום, גב' ניסן, שבדקה את המסמך במהלך חקירה משטרתית, אינה קובעת כי הרישום שבמחלוקת מזוייף, היינו, כי אדם אחר זייף את חתימתה של הנתבעת 4 ורשם את הרישום שבמחלוקת, במטרה להונות.
גב' ניסן העידה כי:
" אני קבעתי שהנתבעת 4 רשמה את המילים בדרגה 4, יש לנו סולם דרגות, 4 דרגות חיוביות כשאחת זיהוי וודאי. אני קבעתי שהכתב נכתב על ידה ברמה של קיימת אפשרות ".
( עמוד 9 שורות 27-28 ).
אומנם, אין המדובר בדרגה גבוהה של וודאות לכך שהרישום נעשה ע"י נתבעת 4, אם כי אין להתעלם מהקביעה של גב' ניסן, לפיה, תוצאת הבדיקה הייתה חיובית, היינו, כי נתבעת 4 רשמה את הרישום שבמחלוקת. דרגה חיובית, אף שאינה דרגה ברף העליון, היא " חיובית", והמשמעות היא, כי האפשרות לה טוען התובע, לפיה, הנתבעת 4 היא שרשמה את הרישום שבמחלוקת, כפי שהיא רשמה את החלק האמצעי במסמך, הינה סבירה וקיימת ואינה מופרכת ומשוללת יסוד.
גב' ניסן העידה כי היא מצאה התאמה בין כל המילים שברישום שבמחלוקת לבין עצמן, ובינן לבין דוגמאות כתב היד של הנתבעת 4 ( עמוד 8 שורות 26-28 ). לשיטתה, ארבע המילים ברישום שבמחלוקת נכתבו בשטף, במהירות ובמשיכת קו אחת, ותכונות הכתיבה שמצאה בטקסט האחר במסמך, שנרשם ע"י הנתבעת 4, נמצאות גם ברישום שבמחלוקת ( עמוד 9 שורות 1-4 ). עיינתי במסמך, מ/3, ומצאתי כי עדותה זו של גב' ניסן, להימצאות אותן תכונות כתיבה ברישום שבמחלוקת וכן בטקסט שמעליו, מבוססת, כאשר אותן תכונות כתיבה, לרבות מהירות הכתיבה, צפיפותה בחלקה האחד והמרווחים בחלקה האחר, החיבורים בין חלק מהמילים וההפרדה בין אחרות, וכן משיכת הקו והטייתו, בולטות לעין ומבססות היטב את קביעת העדה.
גב' ברכה שני, המומחית מטעם התובע, מציינת, בחוות דעתה מיום 27/3/08, כי היא בדקה, לצורך חוות הדעת, האם הרישום שבמחלוקת, במסמך מ/3, וערכה השוואה בינו לבין יתר חלקי המסמך, וכן בין החתימות שבמסמך הנ"ל לבין דוגמאות החתימה שקיבלה לשם השוואה, ומצאה, כפי שתיעדה בחוות הדעת, כי תנועת הכתיבה בשני חלקי המסמך, התחתון, נשוא המחלוקת, והעליון, מהירה וגמישה, קיימת רהיטות בכתיבה, וללא סימני עיכוב או היסוס, שהיה בהם כדי להצביע על ניסיון לזיוף. כן מצאה המומחית דמיון רב באיכות הקו בכל חלקי המסמך, כאשר הקו של הכתב הינו זורם ונמרץ, וזווית הכתיבה תנודית ומשתנה בכל הכתב, תופעה שנמצאה הן בחלק העליון והן ברישום שבמחלוקת, וכי קיים חוסר עקביות במרווחים שבין האותיות ותופעה של ירידה נמרצת של הכתיבה לשורה שמתחת לשורת הכתיבה, והכל בשני חלקי המסמך, וכי נראה כי הכתב, בשני חלקי המסמך, גדול עם נטייה להגדלת האות האחרונה בכל מילה. כן מציינת המומחית כי, כל המסמך, על שני חלקיו, נכתב באותו עט. לעניין החתימה מתחת לרישום שבמחלוקת, ציינה גב' שני כי, איכות וכמות הכתיבה מקשות על קביעת ממצאים, אם כי מצאה כי שתי החתימות שבמסמך, כולל זו שבמחלוקת, נחתמו באותו עט, וכי קיים דמיון רב במהירות ובתנופת ביצוע שתי החתימות, וכי צבע הקו, על רקע משיכת החתימה מעלה ומטה, חוזר על עצמו, בשתיהן. כן ציינה גב' שני כי מי שכתב את המילים " מחיר מחירון " ברישום שבמחלוקת הוא אותו אדם שחתם את החתימה מתחתיו, שהינה המשך ישיר לרישום שבמחלוקת, ללא הפרדה, היסוס או עיכוב. גב' שני קובעת כי היא הגיעה למסקנה, במידה שלא מותירה ספק של ממש, כי המסמך המקורי, מ/3, נכתב ע"י אותו אדם, הוא הנתבעת 4, וכי קיימת סבירות גבוהה מאוד כי כל החתימות שעל גבי המסמך הנ"ל, כולל החתימה שבמחלוקת, שמתחת לרישום שבטיעון, נחתמו ע"י אותו אדם, היא הנתבעת 4.