סע"ש 9764-07-13.28 דצמבר 2014

1.לפני בקשת המבקשים לבחון מחדש את החלטתי מיום 20.08.2014 בבקשה לגילוי מסמכים שהוגשה על ידם.

2.המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה על מלוא סעדיה ולחייב את המשיבים בהוצאות. לטענתה המבקשים הגישו ביום 28.09.2014 בקשה לעיון חוזר מקום שצריכים היו להגיש ערעור תוך חמישה עשר יום מיום מתן החלטת בית הדין ב- 20.08.2014 על פי תקנה 74 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 ("התקנות").

3.מקובלת עלי עמדת המשיבה כי המבקשים פעלו שלא על פי התקנות, יחד עם זאת מצאתי לנכון להתייחס לטענות המבקשים בקצרה.

4.הטענה הראשונה שהעלו המבקשים היא כי המשיבה הטעתה את בית הדין עת הצהירה שמסרה לידי בא כוחם את מלוא המסמכים הנוגעים לביקורות ותכתובות. לטענתם הדבר התגלה להם לאחר שהמשיבה מסרה ביום 18.09.2014 הודעה בהליך אחר המתנהל בבית המשפט המחוזי בעניין חידוש המכרז בו זכתה, מן ההודעה עולה כי קיימים דוחות ביקורת נוספים על אלו שנמסרו למבקשים.

לטענת המשיבה, ב"כ המבקשים עתר כנגד משרד הביטחון והמשיבה בהליך אחר במסגרתו נמסרו לו על ידי משרד הביטחון דוח ביקורת לשנים 2009-2010 והמסמכים נשוא הביקורת. ככל שיש למבקשים מחלוקת הרי שהיא עם משרד הביטחון שמסר את המסמכים ולא עימה. עוד טוענת המשיבה כי מאחר ויחסי העבודה עם המשיבים נגמרו במהלך שנת 2011 הרי שלדוח ביקורת לשנים 2012-2013 אין נפקות לענינם טענתה השלישית של המשיבה היא שהדוח לשנים 2012-2013 טרם הושלם ועל כן אין למסור אותו לידי המבקשים.

טענות המשיבה בעניין זה מקובלות עלי. הדו"ח שנערך לאחר שהמבקשים חדלו לעבוד במשיבה אינו ממין המסמכים שעל המשיבה למסור לעיונם, נכון הדבר שבעתיים משמדובר בדו"ח שטרם הושלם.

5.טענתם השניה של המבקשים נוגעת להתנהלותה של המשיבה בסע"ש 49255-05-13, שם נתבקשה עמדת המדינה בשאלת גילוי המסמכים. בהחלטתי מיום 20.08.2014 נקבע כי ככל שהמדינה תמסור המסמכים בתיק הנ"ל ימסרו הללו גם למבקשים. לטענת המבקשים, לאחר שניתנה החלטתי פנתה המשיבה בבקשה לדחות את הבקשה לגילוי מסמכים בסע"ש 49255-05-13 וגם דבר זה מצדיק עיון מחדש בהחלטי מיום 20.08.2014.

מצאתי שאין צורך לדון בשאלה זו שכן בהליך הנדון הצדדים הגיעו לפשרה לה ניתן תוקף של פסק דין ביום 25.11.2014.

6.המבקשים אף טענו לשאלת ההוצאות כפי שהורתי להם לעשות בהחלטתי מיום 20.08.2014. בין השאר הפנה בא כוח המבקשים את בית הדין לסעיפים 19 ו-21 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 שהותקנו מכוח חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. אף על פי הסעיפים הנ"ל, שבא כחו המבקשים ציטט באופן חלקי בלבד, אין מדובר בעבירה על כללי האתיקה.

שימוש של בא כוח במסמכים גלויים של רשויות ציבור שנמסרו לו על פי הוראות חוק חופש המידע אינם בגדר "מידע שאסור להשתמש בו" בתיק נוסף באותו עניין של עובד אחר המיוצג על ידי אותו בא כוח כנגד אותה נתבעת. עולה מן הדברים כי לשיטתו של בא כוח המבקשים עליו לבקש בכל תיק ותיק שבאותו עניין מסמכים שכבר מצויים בידו גם אם אין הם מסמכים סודיים ולא חל עליהם חסיון אלא הם מסמכים גלויים לציבור. קבלת עמדתו זו תוביל להכבדה לא סבירה על מערכת המשפט ויצירת עיכובים מיותרים בהליכים משפטיים.