סע"ש 9225-02-13

1.בפנינו תביעה שהגיש מר סמיון קליינר (להלן – "התובע") שהועסק בידי חברת קוניאל אנטוניו (ישראל) בע"מ (להלן – "הנתבעת") כנהג, מיום 1.7.2008 ועד לפיטוריו ביום 30.4.2012. בתביעה ביקש התובע לחייב את הנתבעת בפיצויים על פיטורים שלא כדין והשלמת פיצויי פיטורים; הפרשי שכר וגמול בגין העסקה בשעות נוספות; זכויות נלוות – דמי פדיון חופשה, דמי חגים ופיצויי על הפרשות בחסר לפנסיה; פיצויי על אי מתן הודעה לעובד; ופיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים. הסכום הכולל של התביעה ברכיביה השונים עומד על 431,431 ₪ .

הרקע העובדתי:

2.התובע תושב ירוחם, עבד בתקופה הרלוונטית לתביעה אצל הנתבעת כנהג. במסגרת תפקידו נדרש התובע להסיע את עובדי היצור למפעל בתחילת המשמרת ובחזרה לביתם בתום המשמרת. בנוסף להסעת העובדים התובע ביצע משימות נוספות שבנוגע להיקפן ותדירותן נטושה בין הצדדים מחלוקת.

3.הנתבעת היא חברה בע"מ העוסקת בייצור רעפים ולה מפעל בירוחם.

4.במהלך הקשר שילמה הנתבעת לתובע שכר המוצא ביטוי בתלושי השכר כדלקמן:

לאורך תקופת הקשר הוגדר התובע על ידי הנתבעת כעובד שמועסק בחלקיות משרה של 75%.

עבור העסקתו במשרתו המוגדרת שילמה הנתבעת לתובע שכר של 3,000 ₪ מתחילת עבודתו ועד לחודש מאי 2010; ומאותו מועד ועד לסיום יחסי עובד - מעסיק, שכר של 3,200 ₪.

עוד שילמה הנתבעת לתובע סכום קבוע של 200 ₪ לחודש "שכר הסעות", וזאת עד לנובמבר 2011.

בנוסף שילמה הנתבעת לתובע גמול על העבודה הנוספת – עבודה שנדרש לה, מעבר לתפקידו כנהג הסעות - עד לחודש אפריל 2010 הגמול שולם על בסיס דיווח שהעביר התובע על מספר השעות שנדרשו לעבודות הנוספות ושהתובע עבד בפועל. בחודש אפריל 2010 שונה ההסדר המתייחס לתשלום עבור עבודות נוספות ועל פי ההסדר החדש שילמה הנתבעת לתובע תוספת גלובלית עבור המשימות הנוספות.