פלונית נ' קרן המחקרים; פיתוח תשתיות ושרותי בריאות ליד מרכז הרפואי וולפסון

1.לפנינו בקשה למתן צו מניעה זמני, שיורה על ביטול החלטתה של קרן המחקרים, פיתוח תשתיות ושירותי בריאות, ליד המרכז הרפואי וולפסון (להלן: "קרן המחקרים" או "המשיבה") על פיטוריה של גב' א.כ. (להלן: "המבקשת") עד להכרעה בהליך העיקרי.

2.בפתח הדברים נבהיר, כי החלטה זו ניתנה מבלי שנפרשה בפנינו מסכת ראיות של כלל העובדות באופן מקיף וממצה, ועל כן הקביעות העובדתיות בה הן לכאורה בלבד, ובגדר הנחוץ להליך זה.

3.אלה העובדות הנלמדות לכאורה מן הראיות אשר הובאו בפנינו –

א.המבקשת מועסקת באמצעות קרן המחקרים במרכז הרפואי ע"ש א. וולפסון (להלן: "המרכז הרפואי" או "בית החולים") מיום 2.8.15 בתפקיד מזכירה במכון הלב, וזאת בהסכם עבודה אישי.

ב.המבקשת עובדת החל מיום 1.6.16 בהיקף משרה של 100%, 5 ימים בשבוע, ושכרה הוא 6,708 ₪ (לפני כן עבדה בהיקף משרה של 80%).

ג.המשיבה הינה תאגיד בריאות קיים ומתנהל לפי חוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985, ותקנות יסודות התקציב (כללים לפעילות תאגיד בריאות) התשס"ב-2002 שהותקנו על פיו, הפועלת בשטח המרכז הרפואי. מדובר בעמותה שמטרתה לסייע למרכז הרפואי וולפסון ובפרויקטים שונים בתחום הבריאותי.

ד.בסוף חודש אוגוסט 2016 היתה המבקשת מעורבת בשתי תקריות אשר התרחשו יום אחרי יום במכון הלב.

התקריות נבדקו על ידי ניר כץ קצין ביטחון ועו"ד לובה טחלוב מהלשכה המשפטית, והוצא לגביהן ביום 8.9.16 דו"ח (נספח א' לתגובה).

מסקנת עורכי הדו"ח היא להשעות עובדת אחת ולגבי המבקשת נרשם:

"נוכחנו לדעת כי לא' סיפור חיים קשה. מדובר באם חד הורית ושאחד מילדיה נכה. עוד התברר כי אין לה קשר עם משפחתה והיא נאבקת על פרנסתה.

יחד עם זאת, הנושא המרכזי שעולה מתוך רוב עדויות העובדים במכון הלב כי המדובר באישה בעייתית עם הפרעות התנהגות קשות, עם מצבי רוח בלתי צפויים.

חלק גדול מהעובדים, לרבות רופא בכיר במכון, "זכה" מא' למנה גדושה של גידופים, קללות בוטות, איומים לרבות בפיטורין. יש לתת את הדעת לכך שעובדת חדשה בביה"ח, בתפקיד זוטר, בכל הכבוד, שמרשה לעצמה לאיים בפיטורין על בכירי הרופאים. התנהגותה, כפי שעלה מהבדיקה, אינה הולמת עובדת מדינה, קל וחומר עובדת חדשה ואין לקבל אותה בשום אופן. ולכן מומלץ לשקול את המשך העסקתה בביה"ח, בכפוף לכל דין".

לא בוצע כל הליך בעקבות מסקנה זו ועבודתה של המבקשת נמשכה.

ה.המשיבה ביקשה לחשוף את העדויות הקשות על אישיותה של המבקשת אשר נגבו במהלך חקירת התקרית ואשר לא צורפו על מנת להגן על פרטיותם של העדים.

לא מצאנו להתירם בשלב זה, משמדובר באירועים אשר התרחשו לפני כשלוש שנים, וממילא המשיבה לא מצאה לנקוט הליך כלשהו בעקבותיהם.