פס"ד בתביעה להשבת עובד למקום עבודתו

לפנינו תביעה שהגיש התובע להשיבו ללמד בבית הספר ממנו הועבר בשנת הלימודים הקודמת (התשפ"ו( בהליך של העברה יזומה.

הצדדים להליך ותמצית הרקע העובדתי 

1. התובע, מר אילן בסיק תשתש, יליד 1972, הוא מורה לימאות בעל תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני בניהול מערכות חינוך שעבד כמורה בבית הספר לחינוך ימי בתל אביב משנת 1994 ועד לשנת הלימודים הקודמת (להלן – בית הספר). לצד עבודתו בבית הספר, אימן התובע את נבחרת ישראל לנשים בשייט מפרשיות בחמש אולימפיאדות.

    

2. הנתבעת, מדינת ישראל - משרד החינוך, היא מעסיקתו של התובע ובהתאם לכך יחסי העבודה בין הצדדים כפופים לתקנון שירות עובדי ההוראה, לחוזרי מנכ"ל משרד החינוך, לחוקת העבודה, להסכמים ולהסדרים קיבוציים בעניינם של עובדי הוראה, לרבות נוהל העברה יזומה.

    

3. בית הספר מספק לילדים הלומדים בבתי ספר שונים בתל אביב פעילות העשרה מעשית ותיאורטית הממוקדת בחינוך ימי, המתבצעת לאורך שנת הלימודים. הפעילות הימית כוללת לימוד שיט מפרשיות, חתירה בקיאקים וכיוצא בזה, ומהווה גם תשתית לפעילות המתבצעת לאחר שעות הלימודים.

    

4. האירועים שביסוד התביעה החלו בחודש אוגוסט 2024 או בסמוך לכך, עת פנה התובע למנהל בית הספר בתלונה על כך שסגנית בית הספר נסעה לעבוד בחו"ל במהלך שנת הלימודים, מבלי לקבל אישור לכך, ותוך שהיא ממשיכה לקבל משכורת.

    

5. בהמשך נשלחו למפקחת בית הספר מיילים אנונימיים נוספים בנושא זה ובנושאים נוספים הנוגעים לליקויים בבית הספר, והאצבע המאשימה הופנתה כלפי התובע, אשר הכחיש כי הוא זה ששלח את המיילים האנונימיים.

    

6. בחודש ינואר 2025 שלח התובע מכתבי תלונה לנציבות שירות המדינה וגורמים נוספים במשרד החינוך. התובע התלונן על כך שהוא נתון להתנכלות בעקבות תלונה ששלח בתחילת השנה בנוגע לנסיעות הסגנית והביע חשש שהתלונה הודלפה למנהליו.

    

7. בחודש פברואר 2025 עדכנה מפקחת בית הספר את התובע כי בעקבות התלונה שהגיש על הסגנית לגורמים במשרד החינוך, נערך לסגנית בירור משמעתי.

    

8. בחודש מרץ 2025 זומן התובע לשיחת בירור שהתקיימה עם המנהל ועם המפקחת שבה נאמר לו שהתקבלו נגדו מכתבי תלונה ממורים בבית הספר. בשיחת הבירור שהתקיימה ביום 18.3.2025 הועלו טענות כלפי התובע גם בנוגע לשליחת מכתבי התלונה על הסגנית ובסיום השיחה, התחייב התובע לעמוד בשורה של כללים שנועדו לשפר את האווירה בבית הספר.

    

9. ביום 24.4.2025 קבעה המפקחת שהתובע לא הציג שיפור בהתנהגותו וזימנה אותו לשימוע לפני העברה יזומה.

    

10. ביום 12.5.2025 התקבלה החלטה בשימוע להעביר את התובע לבית ספר ימי בבת ים, עקב אי התאמה לסגל ההוראה או לאקלים הסביבתי בבית הספר.

     

11. ביום 22.7.2025 נדחה ערר שהגיש התובע על ההחלטה בשימוע.

     

    ההליכים בתיק

     

12. ביום 28.8.2025 הגיש התובע בקשה בהולה למתן סעד זמני שיורה על ביטול ההחלטה על העברתו היזומה. במסגרת הבקשה טען התובע כי הוא זכאי להגנה לפי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז – 1997 (להלן - חוק ההגנה על עובדים).

     

13. ביום 3.9.2025 התקיים דיון בבקשה הדחופה שבסופו הגיעו הצדדים להסכמות, לפיהן התובע ילמד בשנת הלימודים שזה עתה החלה בבית ספר בבת ים, ובמקביל לכך התובע והמנהל ייפגשו כדי לנסות להגיע להסכמות בנוגע לחזרתו לבית הספר בשנת הלימודים התשפ"ז, שתתחיל ביום 1.9.2026.

     

14. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה כדלקמן:

     

    "מוסכם כי הצדדים ינצלו את 30 הימים הבאים על מנת לאפשר למנהל ולמבקש להיפגש לשניים או לשלושה מפגשים במטרה לדבר ביניהם ולבדוק אם ניתן להגיע להסכמות לעניין המשך עבודת המבקש בבית הספר בשנה הבאה. מוסכם כי המפגשים יתקיימו בתום לב בנפש חפצה מבלי שצד אחד מקליט את משנהו וכאשר מוסכם כי כל דבר שיאמר בפגישות ביניהם לא ישמש כראיה ככל שההליך המשפטי יימשך בסופו של יום.

    כמו כן מוסכם כי ככל והצדדים לא יגיעו להסכמות, יתקיים דיון ביום 16.10.2025 בשעה 12:00 בסעד הזמני במסגרתו יחקרו המצהירים שהגישו תצהירים בסעד הזמני, כאשר כל צד שומר לעצמו טענותיו.

    בתום הפגישות תוגש הודעה מוסכמת לגבי המשך ההליך."

     

15. הצדדים לא הגישו הודעה על הגעה להסכמות בדבר החזרת התובע לעבודה בבית הספר בשנת הלימודים הקרובה, ולפיכך התקיים דיון נוסף בבקשה לסעד הזמני ביום 16.10.2025.

     

16. בתום הדיון הנוסף, ולאחר שלא הושגו הבנות שייתרו את המשך ההליך, הוסכם על איחוד הדיון בסעד הזמני עם התיק העיקרי, שיישמע בלוח זמנים מזורז. כמו כן, נקבעו מועדים להגשת כתב תביעה מתוקן, כתב הגנה ותצהירים.

     

17. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 31.5.2026 העידו התובע ואשתו. מטעם הנתבעת העידו מפקחת בית הספר, ד"ר מיכל זלצמן (להלן – המפקחת), מנהל בית הספר, מר אייל שטרומאיר (להלן – המנהל) ומפקח מרכז (מפמ"ר), מר גיא דגן (להלן – המפמ"ר).

     

18. הצדדים ביקשו לסכם בכתב, ולאחר שניתנו לצדדים אורכות לבקשתם, הוגשו סיכומי תשובה בתיק ביום 30.7.2026 והתיק הועבר למתן פסק דין.

     

    תמצית טענות התובע

     

19. התובע טוען כי לאורך כשלושים שנות עבודתו בבית הספר הוא מורה מסור ואהוד שזכה להערכה רבה ממנהלים, מורים, עמיתים, הורים ותלמידים וכי הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהווייתו של המוסד החינוכי, שהיה בין מקימיו.

     

20. מאז שחשף ליקויים במנהל תקין בבית הספר החל לספוג התנכלות שהלכה והתעצמה, עד שזומן לשימוע והועבר בהעברה יזומה לבית ספר בבת ים.

     

21. התובע מונה בכתב התביעה שורה של אירועים המעידים לטענתו על התנכלות ובהם פגיעה בהיקף משרתו, נטילת תפקיד הרכז המקצועי ממנו, שינוי בדיעבד של תרשומות שיחה כדי שישמשו אסמכתאות לשימוע, והעלאת האשמות חסרות בסיס נגדו על כך שמורים התלוננו עליו.

     

22. זימונו להליך שימוע, כמו גם הליך השימוע עצמו, היו פגומים ופסולים, ללא פירוט ספציפי או מסמכים תומכים. ההחלטה על העברתו היזומה התקבלה מראש ועוד קודם להליך השימוע, וזאת בשל התלונה שהגיש.

     

23. בין שיחת הבירור ובין שיחת השימוע לא התרחש אף אירוע, והעובדה שחלפו 17 ימי עבודה בלבד בין שיחת הבירור ובין זימונו לשימוע מעידה על כך שלא הייתה כוונה לאפשר לו להמשיך בבית הספר.

     

    תמצית טענות הנתבעת

     

24. התובע ידע על החלטת ההעברה היזומה כבר ביום 12.5.2025, וערר שהגיש על ההחלטה נדחה ביום 22.7.2025. אף על פי כן, בקשתו לסעדים זמניים הוגשה רק ביום 28.8.2025, יומיים בלבד לפני פתיחת שנת הלימודים הקודמת והדבר מלמד על חוסר תום לב ושיהוי, היוצרים מצג שווא של קבלת ההעברה.

     

25. הנתבעת מכחישה את טענות התובע להתנכלות, וטוענת כי התובע הוא זה שהתנכל להנהלת בית הספר, איים על מורים, הקליט וצילם מורים ללא ידיעתם והקליט את הגורמים הממונים עליו, והתנהגותו היא זו שהובילה להעברתו.

     

26. אין קשר בין התלונה שהגיש התובע ובין העברתו היזומה לבית ספר אחר וההחלטה על העברתו התקבל כדין ומשיקולים ענייניים.

     

27. לטענת הנתבעת, החל מחודש אוגוסט 2024 הגיעו למשרד החינוך מיילים אנונימיים שעסקו בטענות כלפי עבירת משמעת של הסגנית, באירועי בטיחות ובהתנהלות ההנהלה, ולימים התגלה כי התובע הוא זה שפעל כנגד ההנהלה והכפיש אותה.

     

28. הליך השימוע היה תקין וההחלטה בעניינו התקבלה משיקולים ענייניים בלבד, בשל חוסר התאמה לאקלים הבית ספרי וחוסר אמון בין התובע למנהל, שאינם מאפשרים המשך עבודה משותפת.

     

29. לא נפל פגם בהחלטת משרד החינוך על העברתו היזומה של התובע לבית ספר בעיר בת ים, וזו התקבלה כדין ובהתאם לנוהל העברה יזומה. מדובר בהחלטה מידתית, סבירה וראויה בנסיבות העניין, ולכן אין מקום להתערב בה.

     

    דיון והכרעה

     

30. לאחר שעיינו בראיות שבתיק ושמענו את עדויות הצדדים, שוכנענו כי קיים קשר בין תלונות התובע על הסגנית ובין העברתו היזומה ומצאנו כי נפלו פגמים בהליך השימוע, המצדיקים את ביטול ההחלטה ואת השבת התובע לבית הספר לאותו התפקיד שמילא ערב ההחלטה בשימוע.

    להלן נפרט את הנימוקים לכך.

     

    תלונות התובע על הסגנית והמיילים האנונימיים

     

31. התובע הצהיר כי נחשף להתנהלות פסולה מצד הסגנית, שטסה לחו"ל כדי לעבוד במחנות קיץ במהלך שנת הלימודים, בדרך כלל בחודש יוני, ללא אישור משרד החינוך, ובעודה ממשיכה לקבל שכר (סעיף 20 לתצהיר התובע).

     

32. בחקירתו הנגדית העיד התובע שפנה בעבר למנהל בית הספר ושוחח עמו בעניין נסיעותיה הבלתי מאושרות של הסגנית לארצות הברית בתקופת שנת הלימודים, וכי כאשר פנה אליו בעניין נסיעתה האחרונה, הבטיח לו המנהל ש"זו פעם אחרונה" (עמ' 5-6 לפרוטוקול).

     

33. התובע העיד כי הסיבה שהחליט להתלונן בפעם הזו בפני גורמים חיצוניים הייתה שבמהלך נסיעתה האחרונה של הסגנית לחו"ל בחודש יוני 2024, הוא נאלץ לחפות על הסגנית בפני גורם ניהולי בבית ספר אחר בעניין זה. אותו גורם ביקש לברר היכן הסגנית, בעקבות בעיה שהתעוררה בהסעות התלמידים (עמ' 6 לפרוטוקול בשורות 5-18):

     

    "אני אגיד לך ,כל שנה שדיברתי עם המנהל ,הוא אמר לי ,אילן ,זה פעם אחרונה שזה קורה ,פעם אחרונה שזה קורה .בפעם האחרונה שבאמת זה קרה, בסוף יוני ב 16 ליוני היא הייתה בחו"ל ,קיבלתי טלפון ,הייתי רכז בטיחות, רכז מקצוע, הייתי בקבוצה של הניהול של הבית ספר, קיבלתי טלפון מסגנית מנהלת סינגלובסקי ,בית ספר סינגלובסקי בתל אביב, ששואלת אותי מה לעשות עם ההסעות ,כי היא לא משיגה את שירלי ,שירלי לא עונה לה .אני שיתפתי פעולה ואמרתי לה ,היא לא עונה ,היא בטח עסוקה, אמרתי לה ,אני כבר חוזר אליכם עם תשובה. התקשרתי למנהל ,קיבלתי תשובה וחזרתי אליה ואמרתי לה מה התשובה .ברגע שהרגשתי שאני נושא עליי את כל העבירה הזאת, החלטתי שדי."

     

34. בנוסף העיד התובע כי החליט להתלונן בפעם הזו על ההתנהלות של הסגנית בפני גורמים חיצוניים, בשל הפגיעה בכספי ציבור (עמ' 12 לפרוטוקול בשורות 2-5): "אני השנה, השנה התלוננתי באופן רשמי, מעבר לפניות שלי למנהל, השנה התלוננתי באופן רשמי, זה היה טו מאץ' אתיקה של כספי ציבור, שהסגנית נוסעת ומארצות הברית שולחת הודעות בוואטסאפ במסווה שהיא בארץ, לא התקיים לה מחליף."

     

35. מנהל בית הספר אישר בעדותו כי התובע פנה אליו בנושא נסיעותיה של הסגנית לחו"ל כבר בשנת 2023 (עמ' 133 לפרוטוקול בשורות 11-26). המנהל העיד שהוא צלצל לסגנית מאחר שלא הגיעה לאירוע סיום בית ספר, והיא השיבה לו שהיא במסיבה עם חברות (עמ' 133 לפרוטוקול בשורות 18-21): "הוא פנה אליי וזה מה שאמרתי, אני לא יודע .ב2023 . צלצלתי לשירלי, היא ענתה לי, אמרה שלצערי אני לא יכולה להגיע, שאלת למה? כן כי היא אמרה שיש לה מסיבה של אחת החברות שלה. אני מאוד התאכזבתי מזה שאת לא באה לאירוע סיום בית הספר, אבל לא ידעתי את הסיבה האמיתית. שהיא נסעה לחו"ל."

     

36. עם זאת, המנהל אישר בעדותו כי התובע התלונן בפניו מספר פעמים על נסיעות הסגנית, בטרם פנה לגורמים אחרים (עמ' 135 בשורות 1-11). בנוסף העיד המנהל שכאשר המפקחת שאלה אותו על כך בספטמבר 2024, השיב לה שהוא יודע על נסיעת הסגנית (עמ' 135 לפרוטוקול בשורות 11-14).

     

37. כאשר נשאל המנהל מדוע לא העביר את התלונה להמשך טיפול העיד שלא עשה כן משום שהמידע כבר הועבר במייל אנונימי שנשלח בעניין זה, כפי שעדכנה אותו המפקחת: "אני לא הספקתי להעביר את זה הלאה כי זה כבר עבר הלאה. אני ידעתי מזה ששירלי גונבת, לא בעצם זה לא מירכאות, אלא זה אמיתי, ששירלי גונבת את הימים האלה רק במכתבים. רק ממיכל זלצמן שאמרה לי. מתי? בספטמבר. איזה ספטמבר? ספטמבר 24. בספטמבר 24 שהגיעו מכתבים אנונימיים ורק אז אני ידעתי ששירלי נוסעת לחו"ל ללא אישור." (עמ' 135-136 לפרוטוקול).

     

38. המפקחת הצהירה כי המיילים האנונימיים על הסגנית נשלחו החל מחודש אוגוסט 2024 וצירפה לתצהירה מייל אנונימי שנשלח אליה ביום 29.8.2024, אשר כותרתו הייתה: "דיווח על עבירות משמעת חמורות במשרד החינוך מחוז תל אביב". במייל האנונימי נכתב כך (נספח 13 לתצהיר המפקחת):

     

    "ברצוננו להביא לידיעתך על עברת משמעת משמעותית של סגנית המנהלת שירלי קאשי מהמרכז לחינוך ימי תל אביב סמל מוסד 560060

    שירלי נוסעת בכל שנה לחול מ10 ימים לפני סוף שנת הלימודים באזור ה10/6 לצורך עבודות פרטיות במחנות קיץ בארה"ב...

    הנסיעות אינן מדווחות וכמובן שלא מאושרות ע"י משרד החינוך"

     

39. המפקחת צירפה לתצהיר מייל אנונימי נוסף שנשלח אליה כחודש לאחר מכן, ביום 24.9.2024, שבו חזרה התלונה על הסגנית והבקשה לערוך בדיקה: "תפקיד סגן מנהל ראשון אשר נעדר מהעבודה למשך יותר משבוע במשך שנים ומדווח כעובד בפועל עם גיבוי של ההנהלה חייב להיבדק ע"י המשרד, בדיקה קצרה מול משרד הפנים תחשוף את גזילת כספי הציבור." (נספח 13 לתצהיר המפקחת).

     

40. מהראיות עולה כי המפקחת עדכנה את המנהל במייל האנונימי שקיבלה, וכי המנהל ציין בפניה כבר בחודש ספטמבר 2024 שהוא משוכנע שהתובע עומד מאחורי המיילים. הדבר עולה מדברי המנהל לתובע בשיחת הבירור בחודש מרץ 2025: "בתחילת ספטמבר, מיכל מתקשרת אליי ואומרת לי: "תקשיב, הגיע מכתב שנשלח למנכ״ל משרד החינוך", והיא מקריאה לי את תוכן המכתב. עכשיו, מתוכן המכתב, אני מבין חד משמעית שזה אתה. עכשיו, למה אני מבין את זה? למה אני מבין את זה? לא כי יש לי חתימה למטה אילן. לאף אין לי שום דבר. אבל למה אני מבין את זה? כי זה בדיוק, אבל בדיוק, הדברים שאתה דיברת איתי בעל-פה באחת מכמה פגישות המסדרון שאנחנו קיימנו. וקיימו הרבה. בדיוק זה. אז אמרתי, ואני גם אמרתי לה בטלפון. אמרתי לה: תקשיבי אני יודע בדיוק מי זה." (עמ' 147 לתמלול השיחה מיום 18.3.2024 שצורפה כנספח 28 לתצהיר התובע).

     

41. מתצהיר המפקחת עולה כי מיילים אנונימיים נוספים נשלחו לגורמים במערכת החינוך גם בחודש נובמבר 2024 ובחודש דצמבר 2024, כאשר במיילים אלה פורטו תלונות נוספות הנוגעות להתנהלות בבית הספר.

     

42. המפקחת הצהירה כי שמו של התובע צוין במייל אנונימי שנשלח ביום 12.11.2024 להסתדרות המורים ומכאן שהתובע הוא המתלונן האנונימי: "מדוא"ל שנשלח מיום 12.11.2024, רושם התובע עצמו כי הוא בעל כתובת הדוא"ל הרשומה, ומצהיר למעשה, כי הוא המתלונן האנונימי." (סעיף 37 לתצהיר המפקחת).

     

43. מעיון במייל מיום 12.11.2024 לא עולה כי מדובר במייל שנשלח מכתובת הדוא"ל של התובע, אלא במייל שנשלח על ידי שולח אנונימי בשם שי קי, מכתובת מייל שאינה כתובת המייל של התובע, וכי רק בגוף המייל נכתב שמו של התובע: "שמי אילן בסיק תשתש XXX אחד המורים שעובד בבית הספר אני מקווה שברור לכם שאנו רוצים להישאר בעילום בבקשה תטפלו בנושא מול משרד החינוך." (נספח 13 לתצהיר המפקחת).

     

44. התובע נשאל בחקירתו על המייל האנונימי שנשלח להסתדרות המורים ביום 12.11.2024 שבו הופיע שמו, והעיד שהוא לא שלח את המייל. התובע העיד כי מיילים שהוא שלח לגורמים השונים, נשלחו עם שמו ומתיבת הדואר האישית שלו (עמ' 36 לפרוטוקול בשורות 30-35): "יש פה שי קי אחד .מה זה ?כן .ששולח שהוא אילן בסיק ,אולי כי ידעו שאני בפרונט ,אני לא יודע ,אני לא יודע איך להסביר את זה .זה לא אני, זה לא אני, לא. רגע ,שנייה ,אני רוצה להוסיף עוד משהו אחד .איפה כל המכתבים שלי להסתדרות המורים שאני מבקש מהם ייעוץ משפטי ?איפה? בתקופה הזאת שאני דיברתי איתם בייעוץ משפטי ,מהמייל שלי ,מהמייל שלי."

     

45. עיון במייל שבו נכתב שמו של התובע בצירוף בקשה "אנו רוצים להישאר בעילום" בלשון רבים, מחזק את גרסת התובע כי היה גורם נוסף או גורמים נוספים ששלחו תלונה ואשר השתמשו בשמו של התובע, לאחר שהציב עצמו 'בפרונט' כפי שטען (עמ' 34 לפרוטוקול בשורות 10-15).

     

46. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, לא מצאנו כי ניתן להכריע בשאלה האם התובע היה מעורב בשליחת המייל האנונימי שנשלח להסתדרות המורים כפי שהצהירה המפקחת, או שמא היה מורה או מורים נוספים שהתלוננו בעילום שם כפי שהעיד התובע.

     

47. נציין כי בחקירתו הנגדית טען המנהל כי חשב על האפשרות שיש מורים נוספים שהתלוננו בעילום שם: "יפה. ודאי שחשבתי על זה. ולראיה ב12. 17 קיימתי ישיבת מורים שבישיבה הזו הצגתי שיש כותב אנונימי, אנחנו לא יודעים מי זה, לא ציינתי לא שמות ולא שום דבר, ולא הפניתי מבטים אליו כמו שטוען שם בזה." (עמ' 140 לפרוטוקול בשורות 12-15).

     

48. מעדותם של התובע והמנהל עולה שאין לשלול שהיה מורה או שהיו מורים נוספים שביקשו גם הם להתלונן על הנעשה בבית הספר ואשר בניגוד לתובע אשר פנה בתלונה למנהל, הם בחרו לעשות זאת בעילום שם.

     

49. כאן המקום לציין כי מחומר הראיות עולה שהתובע שלח תלונה בשמו לגורמים הרלוונטיים בעניין הסגנית כבר בתחילת השנה. הדבר עולה ממכתב ששלח התובע בחודש ינואר 2025 לנציב תלונות הציבור, ואשר בו הוא מתלונן על ההתנכלות כלפיו ומתייחס לתלונה קודמת ששלח בעניין הסגנית כבר בחודש ספטמבר 2024 (נספח 18 לתצהיר):

     

    "אני מורה ותיק עם שנות ניסיון רבות בתחום, שזכיתי לאורך השנים לתשבחות רבות ומכתבי הערכה על עבודתי. בנוסף בעברי אימנתי את נבחרת ישראל בשייט מפרשיות בחמש אולימפיאדות – מסידני ועד טוקיו (למעט ריו). לאורך כל דרכי המקצועית, שמרתי על ערכים של יושרה ומסירות, ולכן קשה לי לעמוד מנגד כשאני עד למקרים של אי-צדק. בחודש ספטמבר 2024 פניתי בתלונה למשרד החינוך ולנציבות שירות המדינה בנושא שחיתות במוסד חינוכי שממומן על ידי משרד החינוך (סמל מוסד: 560060). מדובר בסגנית מנהלת בשם שירלי שי קאשי, שלמיטב ידיעתי נוהגת לנסוע מדי שנה לחו"ל באמצע חודש יוני למשך כשבוע ימים, וזאת ללא אישורים מתאימים. למרות זאת, היא ממשיכה לקבל שכר ממשרד החינוך עבור הימים בהם אינה נמצאת. בשנים מסוימות שירלי אף לקחה עמה מורים צעירים למחנות קיץ בארה"ב, כאשר נסיעות אלו הוסתרו מחלק מהמורים האחרים. יתרה מזאת, לא סופק לה מחליף, והנושא ידוע למנהל המוסד. פניתי למנהל מספר פעמים בשנים האחרונות בנוגע לעניין זה, אך לצערי לא נעשה דבר. לאחר שהגשתי את התלונה, אני חושש כי המידע הודלף על ידי משרד החינוך למנהלים שלי וכעת אני סובל מהתנכלויות. בשלב זה אני מצטער על כך שחשפתי את המקרה, אך מאמין כי מדובר בעניין חמור של שחיתות – שימוש בכספי ציבור למטרות פרטיות במשך שנים. ללא דיווח או אישור. בשל כך אני פונה אליך בבקשה לבדוק את הנושא ולהתערב במידת הצורך. איני מבקש דבר לעצמי, אלא רק צדק ותיקון עוולות למען מערכת חינוכית ראויה, שקופה ומוסרית."

     

50. על יסוד חומר הראיות שהובא בפנינו, שוכנענו שהתובע התלונן בפני המנהל מספר פעמים, ובכלל זה כבר בתחילת שנת הלימודים הקודמת, על נסיעת הסגנית וכי לאחר שהתלונה לא טופלה, פנה התובע בתלונה לגורמים הרלוונטיים.

     

51. נציין כי עדות התובע בפנינו הותירה בנו רושם מהימן וכי עדותו הייתה עקבית וקוהרנטית, בעוד שבעדות המנהל מצאנו חוסר עקביות בכל הנוגע למועד שבו גילה על נסיעות הסגנית, למועד שבו פנה אליו התובע בתלונה על הסגנית, ולמועד שבו הסיק כי התובע עומד מאחורי המיילים האנונימיים.

     

52. עוד נציין כי שוכנענו שתלונות התובע הן שהובילו לכך שנערך בירור לסגנית, שכן המפקחת הצהירה כי במהלך חודש פברואר 2024 היא עצמה עדכנה את התובע כי התלונה שהגיש על הסגנית נבדקה, וכי נערך דיון משמעתי במחוז בעניינה, לאחר שהתלונה נמצאה כנכונה (סעיפים 9,10 לתצהיר המפקחת).

     

53. הנתבעת לא הציגה תימוכין לכך שהתקיים הליך משמעתי בעניינה של הסגנית בעקבות התלונה, ואולם עדי הנתבעת העידו כי תלונת התובע על הסגנית נמצאה מוצדקת וכי הסגנית ננזפה. כך העיד מנהל בית הספר כי הסגנית קיבלה 'נזיפה או משהו בסגנון' (עמ' 145 לפרוטוקול בשורות 16-17) וכך העיד המפמ"ר: "אם הזיכרון שלי לא מטעה אותי, לדעתי הפסיקה הייתה נזיפה או משהו בסגנון הזה." (עמ' 55 לפרוטוקול בשורה 17).

     

54. בסעיף 119 לסיכומים מודה המדינה כי תלונתו של התובע נגד הסגנית טופלה, אך טוענת שאין כל קשר בין התלונה ובין ההחלטה שנתקבלה לאחר מכן להעבירו לבית ספר אחר בהעברה יזומה: "פנייתו של התובע בעניין נסיעות סגנית המנהל לא טויחה, אלא נבחנה בכובד ראש וברצינות מרבית, הנושא הועבר לטיפול מחוז המשרד, התקיים דיון משמעתי בעניינה וניתנה החלטה אופרטיבית. העובדה שהמדינה נקטה הליכים משמעתיים מול הסגנית מוכיחה כי המערכת פועלת באופן ענייני וישר, ויודעת להבחין היטב בין בירור לגיטימי של ליקויים לבין טיפול הכרחי בעובד שמייצר משבר אמון ומערער את האקלים הבית ספרי".

     

55. כפי שיובהר להלן, לאחר שעיינו במכלול הראיות, הגענו למסקנה שקיים קשר בין תלונתו של התובע על הסגנית ובין ההחלטה על העברתו.

     

    התובע מזומן לשיחת בירור בחודש מרץ 2025

     

     

56. כחודש לאחר שהתובע עודכן כי התקיים בירור משמעתי לסגנית, נשלח לתובע ביום 13.3.2025 מייל מהמנהל שבו הוא מזומן לשיחת בירור בשל תלונות של מורים נגדו, שזו לשונו (נספח 26 לתצהיר התובע):

     

    אילן שלום,

    בהמשך לשיחות הקודמות שקיימנו בנושא, ולאור טענותיך כלפי הנהלת ביה״ס ותלונות רבות שהתקבלו מצוות המורים, אני מבקש לקיים איתך שיחה יחד עם ד״ר מיכל זלצמן, מפקחת ביה״ס, באשר להתנהלותך.

    מורים טענו בפני כי אתה מאיים עליהם, מציין בפניהם שההנהלה עומדת להתחלף, מזהיר מורים מלהתלונן ועוד.

    עוד הובא לידיעתי כי אתה מקליט ומצלם מורים ללא ידיעתם ולפיכך מרגישים מאוימים.

    חלק מהמורים טענו כי הם חוששים מנוכחותך ולעיתים נמנעים מלהיכנס לחדר המורים כאשר אתה שם.

    בשיחה שקיימת ביום שישי 10/1/25 עם המורים בסיום ההשתלמות במרינה, נעשה ניסיון מצדך לגייס מורים כנגד ההנהלה.

    בנוסף, נשלחו על ידיך תלונות באשר להתנהלות ההנהלה בעניינים שונים. אני מבהיר בזאת שביקורת על התנהלות ההנהלה מותרת, כאשר היא נעשית בצורה הולמת.

    תשובות לכלל פניותיך נענו.

    לאור כל האמור, עולה כי התנהגותך פוגעת באקלים בית הספר, הן בשיח בינך לבין ההנהלה והן בשיח בינך לבין המורים. התנהלות זו משפיעה בראש ובראשונה על התלמידים.

    לפיכך, הנך מוזמן לשיחת בירור ותיאום המשך עבודה בתאריך 18/3/25 בשעה 10:15, לאור התלונות ההדדיות.

     

57. מהראיות שהובאו בפנינו עולה שהזימון לשיחת בירור נשלח לתובע מבלי שהוצגו לו תלונות כלשהן של המורים שלכאורה התלוננו נגדו ומבלי שצורפו מכתבי התלונה.

     

58. מתמלול שיחת הבירור עולה שהתובע לא היה מודע למכתבי התלונה נגדו וכאשר ביקש להבין מי המורה או המורים, ובאלו תלונות מדובר, השיב לו המנהל שהתלונות לא יוצגו לו בגלל שהמורים חוששים: "כרגע, כרגע אני מעדיף לא לשתף כי מורים חוששים." והתובע שואל: "חוששים?" (עמ' 3 לתמלול בשורות 2-4, התמלול צורף כנספח 28 לתצהיר התובע).

     

59. מעדותו של התובע עולה כי המנהל והמפקחת הציגו לו בשיחת הבירור ניירות לבנים 'הפוכים' ואמרו לו שאלה הם מכתבי תלונה של מורים נגדו: "ב 18.3 הם שתפו אותי ,הציגו לי בשיחה ,כבוד השופטת ,ניירות לבנים הפוכים, אמרו לי פה יש תלונות .על מה התלונות ?איומים .מי התלונן ?לא יודע ,מתי התלוננו? מה אמרתי ?כלום." (עמ' 24 לפרוטוקול בשורות 1-3).

     

60. המנהל הודה בעדותו שלא הציג לתובע את מכתבי התלונה בשיחת הבירור שנערכה עמו: "נכון, אני השארתי אצלי, והראיתי לו שיש לי פה את כל המכתבים, זאת אומרת, אני מתאר לעצמי שאולי עיניו פגשו חלק מהמכתבים. אבל לא באתי ושמתי את זה שהוא יעיין בהם. הצגתי לו את הדברים שהיו שם." (עמ' 139 לפרוטוקול בשורות 11-13).

     

61. מתמלול שיחת הבירור עולה כי כאשר המפקחת מעלה בפני התובע טענות על תלונות של מורים שלכאורה התלוננו על 'אווירה שלילית' שהוא מייצר בקרב המורים, מבקש התובע לדעת באלו מורים מדובר אך המפקחת מסרבת למסור שם של מורה (עמ' 10 לפרוטוקול בשורות 12-16). כאשר מציע התובע למפקחת לברר ביחד עם אותם מורים את התלונות נגדו, המפקחת מסרבת לכך (עמ' 8 לתמלול).

     

62. בשיחת הבירור, מציין התובע בפני המפקחת שהיא הייתה לאחרונה בבית הספר ושואל אותה אם חשה באווירה שלילית: "את היית פה בתחרות. הייתה פה אווירה שלילית?" המפקחת משיבה לו: "תקשיב, יש הבדל בין יום של תחרות לסדר היום-יום. אנחנו מקבלים תלונות. אייל מקבל בלי סוף תלונות על דברים שקורים ביום-יום. מורים מרגישים לא טוב, מרגישים מאוימים, מרגישים שאתה מנסה להקליט אותם. יכול להיות שלא. זה שמורה חושב. אילן, זה לא. זה אותך זה מצחיק אבל זה לא מצחיק אותי." (עמ' 26-27 לתמליל שצורף כנספח 28 לתצהיר התובע).

     

63. מעיון בסיכום שיחת הבירור שכתב המנהל לאחר שיחת הבירור עולה כי השיחה לא עסקה בתלונה כזו או אחרת שהוגשה לכאורה נגד התובע מצד מורה שחש 'מאוים', אלא שהמנהל והמפקחת מטיחים בתובע ביקורת על התלונה ששלח על הסגנית (נספח 4 לתצהיר המפקחת): "כאשר מיכל שאלה אותך אם כתבת משהו כנגד ההנהלה, טענת שלא, למרות מכתב שקיים אצל מיכל, והופנה למנהלת המחוז, שבו הוזכרה שירלי, שנסעה לחו"ל לפני סוף השנה יחד עם מורה צעיר נוסף. טענת שיש גזל של כספי ציבור, יש כאן שחיתות ואתה חושף אותה."

     

64. עוד עולה מתמלול שיחת הבירור כי התובע הואשם בשליחת המיילים האנונימיים בתחילת השנה: "בתחילת ספטמבר מיכל התקשרה אלי ואמרה שיש תלונה על שירלי, מכתב שהגיע למשרד החינוך והקריאה לי את תוכן המכתב כדי שאוכל להגיב לו. מתוכן המכתב הבנתי בוודאות, שאתה זה שכתב אותו, כיוון שאותו נוסח ואותו מלל נאמר בשיחה שהתקיימה איתי בעל פה באחת משיחות המסדרון שקיימנו. בהמשך הגיעו מכתבים נוספים, שהנוסח שלהם, תואם בדיוק לדברים שזרקת בצורה כזו או אחרת ביננו והיו בהם תוספות שאינם מתכתבים עם המציאות."

     

65. מתמלול שיחת הבירור עולה כי זימון התובע לשיחת הבירור קשור בקשר ישיר לתלונה שהגיש על נסיעות הסגנית לחו"ל ולנזק שנגרם עקב כך (עמ' 23-24 לתמלול):

     

    אילן:אני יודע שאפשר. אפשר לדבר עם החמאס, אז אפשר לדבר עם אילן תשתש, ואפשר לדבר עם אייל ואפשר לדבר עם כל אחד. אני אומר את

    זה ברצינות. אני אומר את זה ברצינות. אני לא פשעתי, לא עשיתי שום

    דבר רע. אם יש דברים שבאתי ואמרתי? קודם כל, כל מה שאמרתי, כל מה שאמרתי, מיכל, הוא אמת לאמיתה. כל מה שאמרתי.

    מיכל:שאתה מדבר על כל מה שאמרת, זה כולל מה שכתבת?

    אילן:על כל מה שאמרתי, עם הנסיעות לחו״ל.

    מיכל:אוקי.

    אילן:עם העבודה הנוספת. כל דבר שאמרתי, זה אמת לאמיתה.

    מיכל:אוקי. וזה חמור.

    אילן:אמת לאמיתה.

    מיכל:100 אחוז. בסדר גמור.

    אילן:אני...

    מיכל:אני יודעת.

    אילן: אני מצטער על זה שאייל נפגע מזה, וחברי ההנהלה.

    מיכל:מאד נפגע מזה.

     

66. עוד עולה משיחת הבירור כי המפקחת מציינת בפני התובע שעליו לשאת באחריות למה שקרה: "תקשיב, אני.. זה שאייל ואתה חברי ילדות, ואני בטוחה שאפשר לתת חיבוק והכל. אבל עוד פעם, זה לא מקובל עליי שיש פה בבית ספר סוג של אווירה לא טובה. גם אם מחר אתה ואייל תתחבקו, זה לא... מה אתה חושב? משהו קרה, צריך לקחת אחריות. הכל ייעלם?" (עמ' 25 לתמלול).

     

67. בשיחת הבירור פונה התובע למפקחת ומביע צער על כך שנפגעה, אך המפקחת משיבה לתובע כי מאוחר מדי להתנצל על כך: "אני יודע. רגע, שניה מיכל. אני יודע שנפגעת." המפקחת משיבה לתובע: "אילן, זה מאוחר מדי. אני מצטערת." (עמ' 18 לתמלול בשורה 3).

     

68. בהמשך שיחת הבירור מציינת המפקחת שלדעתה לתובע יהיה טוב יותר בבית ספר אחר לאור המצב הנפשי הקשה אליו נקלע עקב המצב, אך התובע משיב לה שאין עבורו אף מקום אחר מלבד בית הספר. התובע שב ומציע להתנצל בפני המורה שלכאורה התלונן ומבקש שתינתן לו אפשרות לעשות זאת, אך המפקחת מסרבת לכך וממשיכה לטעון בעלמא שישנם מורים 'רבים' שחוו 'איום' ממנו לכאורה (עמ' 154-155 לתמלול):

     

    אילן:מיכל, אין לי מה לחשוב.

    מיכל:אתה לא רוצה להיות במקום,

    אילן:זה כמו שתגידי לי, אם אתה רוצה לחיות. ברור שאני רוצה לחיות. אני רוצה לעבוד בתל אביב.

    מיכל:כן, אבל אפשר לחיות בהרבה צורות.

    אילן:לא. מבחינתי התשובה היא חד-משמעי כן. אני חושב שהדברים שלך, קצת מרחיקים אותנו מהפתרון. אני חושב שעם רצון טוב שלך ועם רצון טוב של אייל, אנחנו נגיע לפתרונות שגם יעשו פה אווירה טובה, יחזיר את האווירה הטובה. תל אביב תמיד היה מספר אחד האווירה. מספר אחד.

    מיכל:כן, אבל מה הפתרון? לבוא ולהגיד למורים שחוו איום, להגיד: "אתם לא מאוימים"? מה אני? אני אהיה שקרנית? מה מה אתה רוצה שנעשה?

    אילן: קודם כל, אם יש מורה שהוא,

    מיכל:זה לא מורה, זה מורים.

    אילן:אם יש מורים שהורגשו מותקפים או מאוימים, לא משנה, יכול להיות שאני אתנצל בפניהם. יכול להיות שאני אסביר להם. יכול להיות שאני..

    מיכל: ואם הם לא יסכימו לקבל את ההתנצלות?

     

69. כאשר מבקש התובע מהמפקחת שתמסור בשמו התנצלות למורה כזה או אחר שנפגע, המפקחת מסרבת גם לכך. כך אומר התובע: "אם פגעתי, תמסרי להם התנצלות מלאה." על כך משיבה המפקחת: "אני לא מוסרת להם כלום. אני לא מוסרת כלום." (עמ' 41 לתמלול בשורות 15-16).

     

70. בסיום השיחה, ולאחר שהתובע שב ומביע את רצונו להמשיך לעבוד בבית ספר, אומרת לו המפקחת שהיא מצפה ממנו שמעתה והלאה האווירה תהיה 'מצוינת' והתובע מתחייב בפניה שיעשה את כל הדרוש לשם כך (עמ' 46 לתמלול בשורות 7-11). בסיום השיחה התובע הוחתם על דף שבו הוא מתחייב לעמוד בשורה של כללים ודרישות שהציבה המפקחת, ומבטיח שיעמוד בכל דבר הדרוש כדי להמשיך ולעבוד בבית הספר.

     

71. מתמלול שיחת הבירור עולה שלא ניתנה לתובע אפשרות להתמודד עם תלונות של מורים נגדו, כי התלונות כלל לא הוצגו בפניו, וכי הצעתו להתנצל בפני מורה או מורים שנפגעו ממנו נדחתה על הסף.

     

72. עוד עולה מהתמלול שהמפקחת סירבה לכל פתרון שהציע התובע לליבון מחלוקות עם מורה כזה או אחר בבית הספר, באופן שיש בו כדי להטיל ספק בכך שמדובר בבירור אובייקטיבי.

     

73. לאחר שעיינו במכלול הראיות ושמענו את העדויות, לא מצאנו כי עלה בידי הנתבעת להוכיח את הטענות שהועלו נגד התובע בשיחת הבירור. הנתבעת לא הוכיחה כי התובע נהג לאיים על מורים, לגרום להם אי נוחות, לצלם או להקליט אותם לאורך זמן או באופן שיטתי. באופן דומה, לא הוכחה הטענה הכללית שהופנתה כלפיו שהשהייה בקרבתו יוצרת אצל מורים מסוימים תחושת חשדנות ואי נוחות. טענות המדינה בסעיף 11 לסיכומים כי התובע פעל נגד ההנהלה לא נתמכו בראיה, ואף אם התובע אמר למורים שההנהלה תתחלף או שיש לו עורכי דין טובים, לא מצאנו שיש בכך משום איום המצדיק זימון לבירור. טענות כלליות אלה חותרות תחת זכותו של עובד להביע ביקורת לגיטימית על התנהלות שאינה תקינה ואף להתלונן על פגיעה במנהל תקין. ככזו, היא אינה יכולה לשמש בסיס לנקיטה בהליך משמעתי שעניינו פגיעה באקלים הבית ספרי המצדיק העברה יזומה.

     

    הפגמים שנפלו בהליך השימוע

     

74. שיחת הבירור התקיימה עם התובע ביום 18.3.2025, ולא הובאו בתיק ראיות כלשהן לכך שלאחר שיחת הבירור הפר התובע אילו מן הכללים שקבעה המפקחת ואשר עליהם הוחתם.

     

75. על אף זאת, ביום 24.4.2025 מצאה המפקחת שלא חל שיפור בהתנהגות התובע והוא זומן לשימוע.

     

76. כפי שיפורט להלן, מצאנו כי נפלו בהליך השימוע שורה של פגמים חמורים אשר משקלם במצטבר מצדיק להורות על ביטול ההחלטה שהתקבלה בשימוע.

     

77. א. פרק הזמן הקצר שחלף בין שיחת הבירור לזימון לשימוע – הנתבעת לא ציינה אף סיבה קונקרטית לכך שהתובע זומן לשימוע תוך פרק זמן כה קצר לאחר שיחת הבירור, באותן עילות בגינן זומן לשיחת הבירור.

     

78. בסעיף 15 הצהירה המפקחת באופן לקוני שלא חל שיפור בהתנהגות התובע, ולכן הוא זומן לשימוע: "בשל העובדה כי לא חל שיפור בהתנהגותו של התובע אל מול המנהל והצוות, הוחלט להזמינו לשימוע בטרם העברה יזומה מטעמי אקלים, וזאת בהתאם לנוהל העברה יזומה."

     

79. בהתייחס לטענת התובע כי חלפו 17 ימי עבודה בלבד בין שיחת הבירור ובין זימונו לשימוע בשל 'אי שיפור בהתנהגות', הצהירה המפקחת: "אציין כי 17 ימי עבודה מהווים שלושה וחצי שבועות של עבודה שוטפת במהלכה לא הורגש שיפור בהתנהלותו של התובע." (סעיף 43 לתצהיר).

     

80. התובע הצהיר בסעיף 58 לתצהירו כי בתוך פרק זמן זה חלה גם חופשת הפסח, שבה כלל לא היו לימודים ובחקירתו הנגדית העיד כי במהלך 17 ימי העבודה לא הועלתה נגדו אף טענה שיכולה הייתה ללמד על כי 'לא חל שיפור' בהתנהגותו: "בסעיף 58 אני הייתי בשיחת בירור, אמבוש, מה18.3 לא קרה שום דבר, הם לא הביאו שום דבר שקרה, הם פשוט אמרו שלא היה שיפור, הם לא אמרו היה ככה, היה ככה, גם לפני כן וגם אחרי כן הם המשיכו עם טענות בעלמא." (עמ' 23 לפרוטוקול בשורות 32-35).

     

81. פרק הזמן הקצר שחלף בין שיחת הבירור ובין השימוע והיעדר תימוכין לכך שהתובע הפר אלו מבין הכללים עליהם הוחתם, תומך בגרסת התובע כי התקופה שחלפה בין שיחת הבירור לשימוע לא נועדה לאפשר לו להציג 'שיפור'.

     

82. בנסיבות אלה, זימון התובע לשימוע בתוך פרק זמן כה קצר, בשל אותן העילות בגינן זומן לשיחת הבירור, מבלי שנקבע פרק זמן שיינתן לתובע להצגת שיפור ומבלי שהוגדר מהו השיפור המצופה, מצביע על פגם שנפל בזימון לשימוע.

     

83. ב. התיעוד ששימש לזימון התובע לשימוע אינו אותנטי - התובע זומן לשימוע בהתבסס על סיכומים של שתי שיחות שיזם התובע עם המנהל, שיחה אחת מיום 30.9.2024 ושיחה נוספת מיום 12.1.2025.

     

84. במכתב הזימון לשימוע כתבה המפקחת ששני סיכומי השיחות הם התיעוד לאי התאמה לאקלים בית הספר: "בהמשך לשיחות שהתקיימו במהלך שנה"ל תשפ"ה באשר להתנהלותך בבית הספר בתאריכים: 30.9.2024 ו-12.1.2025, הנך מוזמן לשימוע במהלכו תידון אפשרות העברתך מבית הספר לחינוך וספורט ימי תל אביב יפו וזאת בשל אי התאמתך לאקלים בית ספר כפי שיפורט." (נספח 18 לתצהיר המנהל).

     

85. בהתייחס לתרשומת השיחה מיום 30.9.2024 - הנתבעת לא חלקה על כך שלתרשומת השיחה מיום 30.9.2024 שלושה נוסחים שונים שכתב המנהל במועדים שונים. הנוסח המאוחר ביותר הוא זה אשר שימש כתיעוד לשימוע והוא נכתב רק ביום 13.1.2025 (הנוסחים לשיחה צורפו כנספחים 6-8 לתצהיר התובע).

     

86. הנתבעת טענה כי הנוסחים השונים של תרשומת השיחה מיום 30.9.2024 משקפים תהליך טבעי של השלמת תיעוד מנהלי אך לא שוכנענו כי הסבר זה מניח את הדעת, שעה שהסיכום האחרון כלל הערות על התנהלות התובע שכלל לא הופיעו בנוסחים קודמים.

     

87. כעולה מעדות התובע, תרשומת השיחה האחרונה מיום 30.9.2024 שנכתבה כאמור ביום 13.1.2025 ותרשומת השיחה מיום 12.1.2025, הוכנסו לתיקו האישי, והיוו את התיעוד שעל בסיסו זומן התובע לשיחת לשימוע. התובע העיד כי מצא בתיקו האישי נוסח נוסף של סיכום שיחה מיום 30.9.2025 שכלל לא ידע על קיומו (עמ' 9 לפרוטוקול בשורות 38-43).

     

88. המנהל נשאל בחקירתו הנגדית על סיכומי השיחה מיום 30.9.2024 ועל הסיכום שכתב שלושה חודשים לאחר מכן, ביום 12.1.2025 וטען כי הסתמך על זכרונו בעת שכתב את התרשומת: "לאחר שלושה חודשים, שלושה וחצי חודשים, משהו כזה, הוא פנה אלי והוא רצה את כל תכתובת השיחות שהיו בינינו. עכשיו, אמרתי, טוב, אז איך אני עושה את זה? אז קודם כל אני חיפשתי את הדף הזה, לא מצאתי, אמרתי בוא נזכור ממה ש. בוא נכתוב ממה שאני זוכר." (עמ' 151 לפרוטוקול בשורות 25-33).

     

89. לא שוכנענו כי המנהל כתב סיכום שיחה חדש בחלוף שלושה חודשים לבקשת התובע ולדעתנו מסתברת יותר גרסת התובע כי סיכום השיחה נכתב בדיעבד לצורך הגשתו כתיעוד בשימוע.

     

90. בנוסף לכך אין בידנו לקבל את גרסת המנהל כי זכר בעל פה בחודש ינואר 2025 תוכן של שיחה בת מספר דקות שהתקיימה בינו לבין התובע בחודש ספטמבר 2024.

     

91. בהקשר זה נציין כי שוכנענו על יסוד הראיות שבתיק, שמדובר היה בשיחה אקראית שיזם התובע ואשר עסקה בעניינים שוטפים בבית הספר.

     

92. נבהיר כי כעולה מתצהירו של התובע ומעדותו, השיחה שהתקיימה בין השניים ביום 30.9.2024 עסקה בצורך לפתור בעיה נקודתית של שינוי שעות במערכת של התובע בימי רביעי, לאור קורס 'מנהיגות חינוכית' שאליו נשלח התובע בהמלצת המנהל (סעיף 23 לתצהיר התובע, עמ' 10 לפרוטוקול בשורות 37-38).

     

93. בחקירתו הנגדית העיד התובע על השיחה שהתקיימה ביום 30.9.2024: "ה 30.9 לא הייתה שיחה ,הייתה שיחה של חמש דקות ,ודרך אגב ,בצילום וואטסאפ ,אני מניח שאחר כך עורכות הדין שלי יתעכבו על זה ,הוא מציין שיש לו פגישה אחת לפני ופגישה אחת אחרי ,ואני אומר לו שאני רוצה לבוא להיפגש איתו לחמש דקות ,מטרת השיחה של ה30 .9 הייתה לשנות את ימי רביעי ,שעבדתי עד שעה שלוש ,ליום חמישי, מהסיבה שנבחרתי להיות בקורס מנהיגות חינוכית." (עמ' 13 לפרוטוקול בשורות 34-40).

     

94. נציין כי כל שמצוין בתצהיר המנהל בנוגע לתלונות לכאוריות שהעלה נגד התובע בשיחה זו מופיע בהערה אגבית בשולי סעיף 8 לתצהירו שבו הוא מצהיר בלקוניות כי נאמר בשיחה שיש "מספר תלונות של מורים על עבודה משותפת עם התובע", מבלי שהובאה אף דוגמא.

     

95. לאחר שעיינו בגרסאות השונות של סיכומי השיחות מיום 30.9.2024, הגענו לכלל מסקנה כי יש ממש בטענות התובע בסיכומים מטעמו, כי הנוסח המאוחר של סיכום השיחה מיום 30.9.2024 כלל החרפה בטון בכל הנוגע לאופן שבו הוצגה התנהגות התובע וכי הוספו בו טענות שלא הופיעו בנוסחים קודמים. טענות אלו עסקו בתלונות לכאורה ממורים וכללו ביקורת אישית כלפי התובע והתנהלותו. בהיעדר תרשומת לכך מזמן אמת, אין בידנו לקבל את גרסת הנתבעת כי סיכום השיחה שנכתב בחלוף שלושה חודשים משקף את הדברים שנאמרו בה.

     

96. בהתייחס לסיכום השיחה מיום 12.1.2025 – גם כאן מצאנו כי מדובר בשיחה אשר התובע יזם עם המנהל ובה העלה בפני המנהל את תחושותיו הקשות בעקבות ההאשמות שהועלו נגדו כי הוא זה שעומד מאחורי המיילים האנונימיים.

     

97. כעולה מתמלול השיחה, התובע דיבר עם המנהל על שיחה שקיים עם מורים ביום 10.1.2025 ואשר בה שיתף את המורים בתחושתו כי הוא עובר 'חרם'. התובע התלונן בפני המנהל על כך שהוא חש מוחרם, שמתנכלים לו במישור המקצועי, כי הוא עובר שיימינג בעקבות האשמתו בכתיבת המיילים האנונימיים, וכי הוא שוחח עם המורים על תחושותיו (עמ' 48 לתמליל השיחה שצורף כנספח 13 לתצהיר התובע): "אני הרגשתי שזה כבר too much ובסיכום, ביקשתי דקה לדבר, ודיברתי עם המורים על מה שאני מרגיש. עם כל מה שאני מרגיש, עם ה... עם הסוג של חרם שאני עובר, וסוג של שיימינג שאני עובר. לשון הרע. דברים מאד קשים. וזהו, שחררתי את זה קצת מעליי, ובאתי לשחרר את זה. אני רציתי להיפגש איתך ועם נועם קצת קודם."

     

98. נציין כי תמלול השיחה אינו עולה בקנה אחד עם סיכום השיחה שהוגש בשימוע, שכן בסיכום השיחה מוצגת השיחה עם התובע כשיחת נזיפה בתובע, ולא כשיחה שבה פונה התובע למנהל בבקשה שיסייע לו להתמודד עם ההאשמות שהועלו כלפיו כמי ששלח את המיילים האנונימיים.

     

99. לאחר ששקלנו את הדברים, שוכנענו כי שני סיכומי השיחות אינם אותנטיים והם אינם משקפים את תוכן השיחות. תרשומת השיחה מיום 30.9.2024 עברה שלושה גלגולים עד אשר סוכמה כשיחת נזיפה, אף שהייתה שיחה שוטפת בענייני עבודה. השיחה מיום 12.1.2025 אף היא הייתה שיחה שיזם התובע בכדי שהמנהל יסייע לו להתמודד עם החרם שחש מצד מורים לאחר שהופנתה אליו האצבע המאשימה כמי ששלח את המיילים האנונימיים.

     

100. ג. לתובע לא הוצגו מכתבי התלונה נגדו - מצאנו כי נפל פגם בהליך השימוע בכך שלא הוצגו לתובע מכתבי התלונה נגדו, ולא ניתנה לו כל אפשרות להתמודד עם ההאשמות נגדו במכתבים.

      

101. מדובר במכתבים מהותיים לשימוע העוסק בתלונות של מורים נגד התובע, בהיותם עומדים בבסיס הטענה לאי התאמתו לאקלים בית הספר. שלילת זכות העיון במכתבי התלונה מנוגדת לחובת תום הלב המחייבת שקיפות בהליך השימוע, בפרט כאשר הנתבעת לא טענה לחיסיון על פי דין למכתבים או לתוכנם.

      

102. התובע העיד כי מכתבי התלונה נגדו, שלקיומם התוודע לראשונה בשיחת הבירור, לא הוצגו בפניו בשיחת הבירור ואף לא בשימוע אלא רק בהליך המשפטי עצמו: "אני ראיתי את המכתבים של התלונה, רק ב. עכשיו בסוף עכשיו שהם הגישו. בשימוע? אחרי השימוע? איפה? לא בשימוע, לא בערעור, בגילוי מסמכים." (עמ' 24 לפרוטוקול בשורות 14-16).

      

103. מכתבי התלונה של מורים נגד התובע הוצגו לתובע רק במסגרת ההליך המשפטי (נספח 15 לכתב ההגנה). מעיון במכתבי התלונה שצורפו עולה כי מדובר בחמישה מכתבים הנושאים את לוגו בית הספר ותאריכים הסמוכים לשיחת הבירור, אך מעדות המנהל עלה כי ישנם מכתבים נוספים אשר לא הוצגו כלל בהליך (עמ' 137 לפרוטוקול בשורות 13-19).

      

104. מעדות התובע, אשר לא נסתרה, עולה כי המכתבים שהציגה הנתבעת בהליך הם מכתבים שכתבו לכאורה מורים שמלמדים בשלוחה שנמצאת בעיר יפו. כעולה מעדות התובע, השלוחה ביפו היא שלוחה אליה נשלח התובע בימי רביעי, ואשר בה שימש רכז בטיחות: "כל המורים שהתלוננו, זה מימי רביעי, אני יודע בדיוק מי זה המורים. הם הוגשו לבית המשפט בצורה אנונימית. אחד המכתבים הוא מסוף ספטמבר, שהתלונה נכתבת, סליחה, נכתבת ב 20 לפברואר. ב 20 לפברואר היא נכתבת וכל התלונות הם מהמורים של יום רביעי, זה יום שריכזתי ביפו, בסניף יפו, ריכזתי את הפעילות ואני ביקשתי מהמנהל בתמליל של ה, 18.3 לא לרכז יותר את הפעילות ומהמפקחת והוא סירב, הוא סירב. ב, 19.2 אני מתקשר למנהל בים, ואני אומר לו, תקשיב, המורים פה עושים עבירת בטיחות, אני לא יכול לקחת אחריות. ובכל זאת הוא משאיר אותי לרכז." (עמ' 24 לפרוטוקול בשורות 16-22).

      

105. כעולה מעדותו של התובע, הוא ביקש מהמנהל מספר פעמים שלא לרכז את הפעילות ביפו בשל עבירות בטיחות שמבצעים המורים, אך המנהל סירב לכך. עוד העיד התובע כי המנהל הורה לו להמשיך ולהיות רכז ביפו, גם לאחר שהתריע בפני המנהל על עבירות בטיחות שמתרחשות בו, ואשר לא טופלו.

      

106. במהלך חקירתו הנגדית של המנהל התברר כי המכתבים שהוגשו בתיק אינם מכתבי התלונה, אלא מדובר במסמכים שהוכנו למטרת ההליך. מנהל בית הספר העיד כי המכתבים שצורפו לכתב ההגנה אינם מכתבי תלונה מקוריים, אלא מסמכים שהוכנו על גבי דפים עם הלוגו של בית הספר: "לא, הרי לצורך הגשת המסמכים לבית המשפט אז נאלצתי לקחת את אותם חומרים ולעלות על הדף שלנו ולהציג את זה פה." (עמ' 137 לפרוטוקול בשורות 28-29). בהמשך הודה המנהל שהמכתבים נושאים תאריך הסמוך לשיחת הבירור (עמ' 138 לפרוטוקול בשורות 22-26): "חלק ב20 לפברואר וחל ב 25 וחלק ב וחלק בחמישה במרץ, נכון."

      

107. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, זכותו של עובד לעיין במסמכים שמחזיקה הרשות נגדו היא ממושכלות היסוד של המשטר הדמוקרטי, והדברים נכונים לדעתנו גם ביחס לנתבעת בשינויים המחויבים (ע"ע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – צמח קיסר (24.3.2005)):

      

     "על הרשות המסרבת לאפשר עיון במסמכיה הנטל להצדיק את סירובה, והטוען לחיסיון - עליו הראיה. עמד על כל אלה הנשיא ברק בפסק הדין בעניין ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלמית, בין היתר באלה הדברים: 'זכותו של הפרט לעיין במסמכים, המוחזקים בידי הרשות המינהלית ואשר שימשו אותה להחלטה בעניינו, היא ממושכלות היסוד של המשטר הדמוקרטי. זוהי 'זכות העיון הפרטית' הנגזרת בעיקר מזכות הטיעון ומחובת המינהל לפעול בשקיפות'. הנה כי כן, קמה חובתה של הרשות הציבורית לחשוף לעיונו של בעל הדבר את ההחלטה שניתנה בעניינו והמסמכים הכרוכים בה, קל וחומר בהתקיים יחסי עבודה בין הצדדים."

      

108. מכתבי התלונה שהוגשו בתיק לא הוצגו לתובע בהליך השימוע ובכך נפגעה זכותו של התובע להגן על עצמו ולהשיב לטענות שהועלו נגדו, באופן שפגם בהליך השימוע באופן מהותי (ע"ע (ארצי) 1027/01 יוסי גוטרמן – המכללה האקדמית עמק יזרעאל (7.1.2003)).

      

109. אי הצגת מכתבי התלונה בהליך השימוע שלל מהתובע את זכות הטיעון ביחס אליהם, ובכלל זה את האפשרות להתייחס לשאלת האוטנטיות של המכתבים, לסמיכות הזמנים הברורה בין מועד שליחתם לשיחת הבירור, ולכך שלכאורה נשלחו ממורים בשלוחה ביפו ולא ממורים בבית הספר בתל אביב.

      

110. לאחר ששקלנו את הדברים, הגענו לכלל מסקנה כי משקלם הראייתי של המכתבים המודפסים שהוכנו לכאורה מחומרים שנשלחו במייל הוא אפסי, משום שמדובר במסמכים שנכתבו לצורך הגשתם בהליך זה מבלי שניתן יהיה לערוך השוואה לנוסח המקורי.

      

111. בנסיבות אלה, אף אם נקבל את גרסת הנתבעת כי היו מורים שהתלוננו על התובע, הרי שלא מצאנו כי עלה בידי הנתבעת לסתור את גרסת התובע כי מדובר בתלונות של מורים בשלוחה ביפו שנשלחו בסמוך לבירור, וככאלה הם אינם תומכים בגרסת הנתבעת בדבר פגיעה באקלים הבית ספרי. התובע עובד בבית הספר הימי בתל אביב אשר ממוקם בצפון העיר, ולא מצאנו כי הנתבעת הציגה תלונה של מורה מבית הספר, ומכאן שהטענה לאי התאמה לאקלים בית הספר בתל אביב על רקע תלונות, לא הוכחה.

      

112. סיכומם של דברים, מהראיות בתיק עולה כי נפלו בהליך השימוע שורה של פגמים מהותיים היורדים לשורש ההליך. התובע זומן להליך שימוע 17 ימי עבודה בלבד לאחר שבשיחת הבירור סוכם עמו כי תינתן לו הזדמנות להציג שיפור ומבלי שהוכח כי הפר תנאי כלשהו שסוכם עמו; השימוע נערך בשל ריבוי תלונות לכאורה מצד מורים נגד התנהלות התובע, מבלי שהוצג לתובע בשימוע אף מכתב תלונה וכאשר מכתבי התלונה שהוצגו לראשונה רק בהליך המשפטי הם במסמכים שהוכנו לצורך ההליך. בנוסף לכך, סיכומי השיחות שהוגשו בתמיכה לכך שהתקיימו עם התובע שיחות קודמות אינם משקפים את תוכן השיחות בזמן אמת.

      

113. הפגמים שנפלו בשימוע מתעצמים בשים לב לכך שמדובר בשימוע שנערך בהליך של העברה יזומה. בעניין זה נפסק כי בעת שדנים בשאלה כיצד תבוצע העברה יזומה בשירות המדינה, יש להקפיד הקפדה יתרה על כללי הצדק הפרוצדוראלי ובפרט על זכות הטיעון וזאת נוכח הכוח הרב המצוי בידי המעסיק בהליך שכזה (ע"ע (ארצי) 39172-11-16 מדינת ישראל משרד החינוך – דניאל שדה (3.6.2018)):

      

     "הסוגיה 'כיצד תבוצע ההעברה היזומה, ומי יחליט בה' נדונה והוכרעה כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, עת החליט בית דין זה כי יש לפעול כדין, תוך הפקדה על הכללים המתאימים ושמירה על כללי הצדק הטבעי לרבות מתן זכות טיעון למורה (דב"ע (ארצי מו/3-170 מדינת ישראל –מצגר פד"ע יט 237, 243 (1987); ראו גם – דב"ע (ארצי) 3-231/98 גלבוע – מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.5.1999) להלן – עניין גלבוע). בהליך מאוחר יותר, שעניינו העברה יזומה בשירות המדינה שלא מטעמים משמעתיים, הבהיר בית הדין את הטעמים למתן זכות טיעון כך: "בהעברה למשרה אחרת מטעמים אחרים, ההלכה היא כי מאחר ומדובר בהפעלת "כוח" של מעביד, הרי ש"על כל הפעלת כוח, בעיקר כשמדובר בגוף ציבורי, חל הכלל שיש להפעילו משיקולים רלוונטיים, ועת מדובר בעובד-מעביד - ב'תום לב' וב'הגינות'." (דב"ע מד/7-3[8], בע' 416). כלל זה הוא הבסיס לזכות של העובד הנוגע בדבר כי טענותיו תישמענה בטרם יוחלט על העברתו ממשרתו למשרה אחרת וכי יש ליתן לו "שעת כושר' להישמע ולטעון טענותיו כנגד ההעברה" (דב"ע מו/170-3א [9], בע' 243)". דב"ע נד/3-71 אילת - שירות התעסוקה, [פורסם בנבו] פד"ע כז 169, 178 (1993))."

      

114. בעניינו מדובר בהליך של העברה יזומה שלא מטעמים משמעתיים, ועל כן נדרש היה שהפעלת הכוח בידי מי שבידו הופקדה הסמכות לכך תיעשה תוך הקפדה יתרה על זכויותיו הפרוצדוראליות של התובע, משיקולים רלוונטיים, בתום לב ובהגינות, ותוך שמירה על הכלל הבסיסי הוא שטענות העובד ביחס לכל הטענות נגדו יישמעו בטרם תתקבל החלטה על העברתו.

      

115. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר במורה בעל ותק של קרוב לשלושים שנים שהיה ממקימי בית הספר, והנתבעת לא טענה כי הוגשה נגדו בעבר תלונה כלשהי מצד מורה כלשהו על התנהגות לא ראויה, על איומים, על הקלטות וכיוצא באלה האשמות שבהן הואשם בשימוע.

      

116. בנסיבות אלה, ולאור הפגמים החמורים שנפלו בהליך השימוע, מצאנו להורות על ביטול ההחלטה על העברה יזומה שהתקבלה בעניינו של התובע בשימוע.

      

     ההתנכלות לתובע בעקבות הגשת התלונה נגד הסגנית

      

117. לאחר שעיינו בראיות שבתיק ושמענו את עדויות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי עלה בידי התובע להצביע על שלושה אירועים המעידים על התנכלות כלפיו בעקבות הגשת התלונה, כמפורט להלן:

      

118. א. שינוי מתכונת העבודה של התובע באמצע שנת הלימודים - מחומר הראיות עולה כי ביום 12.11.2024 נמסר לתובע שהחל מחודש דצמבר 2024 הוא יעבור למתכונת עבודה של חמישה ימי לימוד בשבוע, במקום ארבעה ימים בשבוע, כפי שעבד עד אותה עת מאז שנת 2012.

      

119. התובע הצהיר כי ההחלטה על כך התקבלה באופן חד צדדי 'מהרגע להרגע': "כך, באמצע שנת לימודים, ללא מתן זכות טיעון וללא כל הודעה מוקדמת, באופן חד צדדי מהרגע לעכשיו, מנהל ביה"ס וסגניתו הרעו את תנאי עבודתי, בניגוד לכל דין ותוך פגיעה בזכויותיי." (סעיף 26 לתצהיר).

      

120. הנתבעת לא הכחישה בסעיף 20 לכתב ההגנה שההחלטה התקבלה ויושמה בעניינו של התובע באופן מיידי. לטענת הנתבעת, השינוי נעשה בהתאם להוראות סעיף 14 להסכם 'אופק חדש', הקובע כי מורה במשרה מלאה מחויב לעבוד חמישה ימים בשבוע, וכי יישום ההוראה נעשה באופן אחיד ביחס לכלל המורים.

      

121. לאחר שעיינו בראיות ושמענו את עדויות הצדדים, לא שוכנענו שיישום ההוראה נעשה באופן אחיד ביחס לכלל המורים והנתבעת לא הצביעה על אף מורה אחר בבית הספר שנדרש באמצע השנה לשנות באופן מיידי את מתכונת עבודתו, ולעבור לעבוד במתכונת של חמישה ימים בשבוע.

      

122. על פי גרסת התובע, אשר לא נסתרה, הוא עבד במתכונת של ארבעה ימי עבודה מאז שנת 2012. מפנייתו למפקחת בעניין זה ביום 5.12.2024 עולה כי במועד שבו הוחלט על שינוי מתכונת עבודתו, היו לפחות שלושה מורים אחרים שהמשיכו לעבוד במתכונת של ארבעה ימים בשבוע באותה שנת לימודים (נספח 10 לתצהיר התובע).

      

123. בתשובת המפקחת לתובע, היא מציינת כי שניים משלושת המורים עברו את גיל 60 ולכן הוראות הסכם אופק חדש אינן חלות עליהם, אך לא מצאנו התייחסות למורה השלישי שהתובע נקב בשמו במייל שבו פנה למפקחת.

      

124. אין בידנו לקבל את טענת הנתבעת בסעיף 117 לסיכומים שלפיה "טענות התובע ביחס למעבר לשבוע עבודה בן חמישה ימים אינן מלמדות על התנכלות, אלא על יישום הוראות הסכם 'אופק חדש' באופן שוויוני ביחס לעובדי הוראה." מגרסת התובע, שלא נסתרה, עולה כי ההחלטה יושמה רק ביחס אליו באופן מיידי ובאמצע שנת לימודים, ומכאן שהיישום הדווקני בעניינו של התובע, מבלי שניתנה לו אפשרות להשמיע את טענותיו בטרם התקבלה ההחלטה, מחזק את גרסתו כי מדובר היה בהתנכלות.

      

125. ב. נטילת תפקיד הרכז המקצועי מהתובע - כעולה מהראיות בתיק, התובע, שהוא בעל תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני בניהול מערכות חינוך, שימש כרכז מקצוע החל משנת 2008, לצד היותו מורה בבית הספר ועל פי גרסתו שלא נסתרה הוא ריכז את מקצוע הימאות בבית הספר לאורך השנים. 

      

126. ביום 22.4.2025 וכחודש לאחר שיחת הבירור, הודיע המנהל כי הוחלט לערוך לראשונה 'מכרז פנימי' לתפקיד הרכז לשנת הלימודים הבאה ובדרישות הסף נקבע תנאי סף שפוסל את מי שאינו בעל תואר ראשון בחינוך גופני (נספחים 29, 30 לתצהיר התובע).

      

127. התובע טען כי מדובר בהחלטה בעלת משמעות רבה לשכרו, משום שמדובר בהפחתה של כ-4,000 ₪ משכרו החודשי בגין תוספת ריכוז.

      

128. הנתבעת לא הציגה ראיות בתמיכה לכך שלצורך ביצוע התפקיד של רכז בבית ספר ללימוד ימי נדרש תואר ראשון בחינוך גופני והמנהל העיד כי ההחלטה על דרישת הסף החדשה התקבלה משום שחלק מהשיעורים מתבצעים בחוף ולא בים, ולכן מדובר בפעילות גופנית (עמ' 148-149 לפרוטוקול): "אני, אנחנו דיברנו על זה בסוף שנה שעברה. כן. רגע, סוף. לפני שנה לפני כן, כן, שנה לפני כן. ואז, כאשר הבנו וזה על סמך תבחינים שלי, שאנחנו רואים, שאני ראיתי בשטח. תבחינים. והתבחינים היו שחלק גדול מהשיעורים מתקיימים לאו דווקא בסביבה הימית, אלא גם באזור החוף. וברגע שזה מתקיים באזור החוף, אנחנו עושים פעילות שהיא פעילות גופנית ולא פעילות ימית. ומי שמפעיל פעילות גופנית, חייב להיות מורה לחינוך גופני. התייעצתי על זה עם מיכל, כן. ואז מיכל אמרה והראיתי לה את הסעיף הזה גם שמופיע בחוזר מנכ"ל שהמורים לחינוך ימי יהיו בעלי תעודה של מורים, של בעלי תואר ראשון בחינוך גופני."

      

129. קביעת תנאי חדש שפוסל את התובע מלהמשיך ולבצע את תפקיד רכז אותו מילא כעשרים שנים, בנימוק שהפעילות הימית בבית הספר כוללת גם פעילות גופנית בחוף נועדה לדעתנו לפגוע בתובע. התובע הוא מורה לימאות בעל ותק רב, מחזיק בתארים אקדמיים ובעל ידע מקצועי ייחודי בתחום הימאות, הדרוש במוסד חינוכי אליו מגיעים תלמידים על מנת לקבל הכשרה ייחודית בתחום זה.

      

130. נבהיר כי אין חולק על כך שתפקיד רכז הוא מינוי שנתי שאינו מקנה קביעות בתפקיד, ואולם החלטה על העברת עובד מתפקיד רכז לאחר קרוב לעשרים שנה שבהן הוא משמש בתפקיד, באמצעות הצבת תנאי ספציפי חדש שפוסל אותו, מבלי שניתנה לו האפשרות להשיג על כך ובלא שנערך הליך שימוע לנוכח הפגיעה בשכרו, תומכת בטענת התובע כי מדובר בהתנכלות.

      

131. ג. בילוש אחר התובע לאחר העברתו היזומה - כעולה מסעיף 108 לתצהיר התובע, במהלך חודש דצמבר 2025, ולאחר שהתובע כבר עבר ללמד בבית הספר בבת ים, שלח המנהל מייל למאמן הראשי של נבחרת השייט של ארצות הברית שבו הציג עצמו כמנהל הנוכחי של התובע, המבקש לברר פרטים על השתלמות שייט שהתובע הוזמן אליה.

      

132. מעיון במייל עולה כי המנהל מציג עצמו כמנהל הנוכחי של התובע, המבקש לברר פרטים בנוגע להשתלמות של התובע בארצות הברית לשם 'צרכים פנימיים':

      

     Dear Mr Keen

     My name is Eyal Strohmayer and I am the director of the maritime school in Israel, where Mr. Ilan Tashtash works year round.

     On December 2025 the board of education received the attached letter, signed by you, stating that Ilan is invited to participate in a 420 seminar.

     For internal purposes, we wish to confirm what was the nature of Ilan's participation in the aforementioned event.

      

133. המנהל נשאל בחקירתו הנגדית על המייל ששלח והעיד שהמפקחת מסרה לו מידע שהגיע לידיעתה ממורה אחר ששמע מצד שלישי, שהתובע 'עושה ארגזים של כסף': "היא טענה בפני אחד המורים שהוא עושה ארגזים של כסף .איך שהוא הגיע לפתחי ,דרך מיכל .מי זו מיכל ?מיכל זלצמן .המפקחת ?כן .כן ,ש ש .אילן נסע להשתלמות ,בסדר ?השתלמות מקצועית ".(עמ' 131 לפרוטוקול בשורות 35-37).

      

134. כאשר נשאל המנהל מדוע שלח את המייל השיב שהסתקרן (עמ' 131 לפרוטוקול בשורה 40) וכאשר נשאל מדוע הציג עצמו כמנהל של התובע השיב: "כי הייתי חייב להציג את זה בדרך מסוימת, כי מנהל בית הספר לשעבר, אני לא יודע איך מר קין יפרש את זה ומה הוא יבין מזה." (עמ' 132 לפרוטוקול בשורות 5-6).

      

135. שליחת מייל למאמן נבחרת השייט של ארצות הברית בניסיון לברר מידע על התובע שהועבר באמצעות המפקחת, יש בה כדי לפגוע בכבודו של התובע נוכח סימני השאלה שמעלה הפנייה מאחורי גבו של התובע לעמית למקצוע וקולגה בחו"ל, וזאת מבלי שנעשה כל ניסיון לברר את העובדות עם התובע.

      

136. סיכומם של דברים - לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים הגענו לכלל מסקנה כי ההתנהלות כלפי התובע מלמדת על התנכלות מתמשכת כלפיו במשך תקופה שהתרחשה מספר חודשים.

      

137. בקביעתנו זו העמדנו לנגד עינינו את פסיקת בית הדין הארצי לפיה קיימת חשיבות לבחון תביעה להתנכלות כמכלול, וכי בחינת הטענות השונות במנותק זו מזו עשויה להוביל להחמצת התמונה השלמה, שכן לכל טענה בנפרד עשוי המעסיק לספק הסבר הגיוני, בעוד שההתנכלות נלמדת מצבר האירועים השונים ומשקלם המצטבר (ע"ע (ארצי) 21934-02-21 יצחק חקמון – מדינת ישראל (6.9.2022)).

      

     טענת התובע כי הוא זכאי להגנה לפי חוק הגנה על עובדים

      

138. התובע טוען כי הוא זכאי להגנה לפי סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים הקובע, בין היתר, כי מעסיק לא יפגע בתנאי עבודתו של עובד בשל הגשת תלונה נגד המעסיק או נגד עובד אחר. בסיכומים טען התובע בסעיפים 147-158 כי הוא עונה על הגדרת עובד הזכאי להגנה לפי סעיף 2 לחוק, וכי גם מטעם זה יש להורות על השבתו לבית הספר בשנת הלימודים הקרובה לאותו תפקיד.

      

139. הנתבעת טוענת בסיכומיה כי אין תחולה להגנות הקבועות בחוק הגנה על עובדים בעניינו של התובע. לטענתה, העובדה שהתובע הגיש תלונה, אינה מקימה חזקה שלפיה כל החלטה שהתקבלה בעניינו נובעת מאותה תלונה שהגיש והתובע אינו זכאי להגנות על פי חוק זה.

      

140. בהתאם להוראות סעיף 3 א' לחוק ההגנה על עובדים, משעה שהעובד הוכיח שלא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפגיעה בעבודתו, עובר הנטל אל המעסיק להוכיח כי החלטתו לא נבעה מהתלונה שהגיש העובד.

      

141. בענייננו שוכנענו שלא הייתה בהתנהגותו של התובע סיבה לפגיעה בעבודתו ולא מצאנו כי עלה בידי הנתבעת להוכיח כי ההחלטה על העברתו היזומה אינה נובעת מהתלונה. מכלול הראיות שהובאו לעיל מלמד על כך שההחלטה בעניינו של התובע התקבלה ממניעים שאינם ענייניים הקשורים לתלונה שהגיש.

      

142. לאחר שעיינו במכלול הראיות ושמענו את העדויות, שוכנענו כי התלונה שהגיש התובע נמצאת בבסיס ההחלטה על העברתו לבית ספר אחר, ותמלול שיחת הבירור מלמד על כך. כפי משיחת הבירור, התובע הואשם בשליחת המיילים האנונימיים ונדרש לשאת 'באחריות' לפגיעה שנגרמה בעקבות שליחת התלונה.

      

143. זימון התובע לשימוע 17 ימי עבודה לאחר שיחת הבירור שבה הוסכם כי לתובע תינתן אפשרות להמשיך בעבודה, מלמד על כך שלא ניתנה לתובע שהות מינימאלית להוכיח 'שיפור', והשימוע שנערך בסמוך לאחר שיחת הבירור ועל יסוד אותן תלונות, קשור אף הוא לתלונה שהגיש.

      

144. אשר להתחשבות בהשפעת הסעד על יחסי העבודה במקום העבודה – בשיחת הבירור הסכים התובע לעמוד בתנאים ובכללים שקבעה המפקחת, ובסיכום בין הצדדים ניתנה לתובע האפשרות להמשיך בעבודתו ולסייע לכך שהאווירה בבית הספר תשתפר.

      

145. מצאנו לתת משקל לעובדה שבסיום שיחת הבירור התקבלה החלטה משותפת לאפשר לתובע להמשיך בבית הספר, ולא מצאנו כי עולה משיחת הבירור שקיים משבר אמון שאינו ניתן לגישור שכן לתובע הוצגו כללים להמשך עבודה, והתובע הסכים לעמוד בכללים שנקבעו. 

      

146. בנסיבות אלה לא שוכנענו כי המשבר בין התובע למנהל ולמפקחת, שבא לעולם בעקבות תלונת התובע והשתלשלות האירועים שהחלה בעקבות כך, מצדיק לשלול מהתובע את הזכות להוכיח את עצמו, תוך מתן אפשרות אמיתית לבחינת יכולתם של התובע והמנהל להביא לשיפור היחסים.

      

147. בהקשר זה נעיר כי מעדות המנהל עלה כי בעקבות התלונה על הסגנית, נקלעו גם יחסי העבודה של המנהל עם הסגנית למשבר, אך על אף זאת עלה בידיהם להתגבר על משבר האמון ולשקם את יחסי העבודה בחלוף הזמן (עמ' 136 לפרוטוקול בשורות 7-18): "היה משבר אמון, היה משבר אמון, אנחנו. לא מעט פעמים, ואנחנו דיברנו על איך אנחנו משקמים את התקשורת הזאת בינינו, איך הדבר הזה לא חוזר שוב כפי שהיה קודם, ולשמחתי זה עבד מצוין."

      

148. נוכח הוותק של התובע בבית הספר ושנות עבודתו הרבות, שבמהלכן לא מצאנו כי היו חיכוכים בינו לבין אף גורם בהנהלה או בצוות המורים, שוכנענו כי היה מקום לאפשר לתובע פרק זמן ארוך יותר מ- 17 ימי עבודה לפעול לשיקום התקשורת והאמון.

      

149. באשר לתום ליבו של התובע – אין בידנו לקבל את טענת הנתבעת בסעיף 104 לסיכומיה, שלפיה התובע פעל בחוסר תום לב, ולכן אינו ראוי להגנת החוק להגנה על עובדים. כעולה מחומר הראיות, התובע פנה למנהל בית הספר כבר לפני כשנתיים, אולם התלונה לא טופלה. התובע פנה בשנית בתחילת השנה הקודמת, אך התלונה לא טופלה אף לאחר שהדבר הובא לידיעת המפקחת ובהמשך פנה התובע לגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך ורק לאחר מכן טופלה התלונה.

      

150. במאמר מוסגר נעיר כי הנתבעת לא פירטה את ממצאי התלונה נגד הסגנית ולא הבהירה האם התלונה התבררה כתלונה על פגיעה בטוהר המידות, שלאחריה היה על הנתבעת לשלוח לתובע תעודת ממצאים בהתאם לתקנה 1 א' לתקנות לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ"ד – 1994. טענות התובע בסעיף 47 לתצהירו בעניין אי עדכונו בכתב בתוצאות הבירור המשמעתי, נותרו ללא מענה מצד הנתבעת.

      

151. אין בידנו לקבל את טענת הנתבעת בסיכומיה כי יש לראות בהקלטת השיחות של התובע עבירת משמעת המנוגדת להוראות התקשי"ר. התובע העיד כי נאלץ להקליט את השיחות וכי עשה זאת בעקבות ייעוץ משפטי, כדי שיוכל להוכיח את גרסתו (עמ' 3 לפרוטוקול בשורות 34-35): "אני יודע בוודאי שאסור להקליט אנשים, מזל שהקלטתי אנשים. לצורך הוכחת האמת ,אחרת הייתי עומד פה ולא יכול להוכיח את האמת. ברגע שהבנתי שממציאים פרוטוקולים, ממציאים מכתבים ,החלטתי בייעוץ משפטי להקליט."

      

152. לאחר ששקלנו את הדברים הגענו לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בכך שהתובע הקליט את השיחות אשר תומללו והוגשו כראיות בתיק. מדובר בראיות התומכות בגרסת התובע כי העברתו הייתה נגועה בשיקולים זרים, ואשר בהיעדרן היה עשוי התובע להתקשות להוכיח את גרסתו.

      

153. בהתאם לפסיקה, עובד אשר סובל מהתנכלות בעקבות דיווח על פגיעה במינהל תקין עשוי להידרש להקליט את ההתנכלות כלפיו כדי להוכיח את גרסתו (ע"ע (ארצי) 14184-11-11 עמוס ברנס - המרכז האקדמי כרמל (14.7.2016)). בעניין ברנס נפסק כי יש להבחין בין מצב שבו עובד מבצע הקלטות ללא סיבה מוצדקת ובאופן שיטתי לצורך שימוש בחוסר תום לב, ובין מצב שבו עובד נוקט פעולה זו על מנת להוכיח את טענותיו לפגיעה בו שלא כדין, וכי במקרה כזה עצם ההקלטה אינו פסול (פסקה 42 לפסק הדין).

      

154. אין בידנו לקבל את טענת הנתבעת בסעיף 110 לסיכומים כי פניות התובע והגשת התלונה על ידו נעשו סמוך להחלטות ניהוליות שלא היו לשביעות רצונו. טענה זו אינה מתיישבת עם חומר הראיות ועם עדות המנהל שלפיה התובע פנה אליו בעניין נסיעות הסגנית עוד בטרם התקבלה החלטה ניהולית כלשהי בעניינו. טענה זו אף אינה מתיישבת תצהיר המפקחת כי הסיקה שהתובע עומד מאחורי המיילים האנונימיים כבר בחודש נובמבר 2024, ועם דברי המנהל כי עדכן את המנהלת כבר בתחילת חודש ספטמבר 2024 שהתובע אחראי למיילים, שכן גם פניות אלה נעשו בטרם באו לעולם החלטות ניהוליות שלא היו לשביעות רצונו.

      

155. בנסיבות אלה, ושעה שתכליתו של חוק הגנה על עובדים היא להגן על עובדים שחשפו אי סדרים או אי עמידה במנהל תקין במקום עבודתם, מצאנו כי הסעד הראוי בעניינו של התובע יהיה השבתו לבית הספר, כפי שעתר התובע בכתב התביעה.

      

156. במתן סעד זה יש כדי לצמצם את ההשפעה המצננת של חושפי ליקויים פוטנציאליים ובהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, יש לעשות מאמץ נוסף להחזרת העובד לתפקידו המקורי ולא לתפקיד אחר, ככל שהוא מעוניין בכך, וזאת אף אם חלף זמן מאז הועבר (ע"ע (ארצי) 38459-04-23 אלי ירושלמי – מדינת ישראל (7.8.2024)).

      

     אשר ליתר הסעדים שנתבעו:

      

157. פיצוי בגין התנכלות: כמפורט לעיל, מצאנו כי עלה בידי התובע להוכיח שהיה נתון להתנכלות, לאחר שהופנתה אליו אצבע מאשימה כמי שעומד מאחורי המיילים האנונימיים. ההתנכלות באה לידי ביטוי בפגיעה בשינוי תנאי עבודתו, בקביעת תנאי סף שמונע ממנו להמשיך ולשמש בתפקיד רכז, בסיכומי שיחות שנערכו עמו לצורך הצגתן בשימוע, בשכתוב מכתבי תלונה שנשלחו נגדו לכאורה, במניעת הזדמנות אמיתית לשיקום יחסי האמון על פי הסיכום בשיחת הבירור ובפניה לצד שלישי מאחורי גבו.

      

158. נוסיף כי התובע פנה למנהל לאחר שהחל להרגיש בהתנכלות כלפיו מצד מורים בשיחה שהתקיימה ביום 12.1.2025. בנוסף לכך מעדות המפקחת עלה כי התובע חלק גם עם המפקחת את המצב הנפשי הקשה אליו נקלע בעקבות ההאשמות שהועלו נגדו כמי שכתב מיילים אנונימיים, סיפר למפקחת כי הוא אינו ישן בלילות וכי החל לקבל טיפול פסיכולוגי עקב הלחץ הנפשי שבו הוא נתון (עמ' 68 לפרוטוקול בשורות 15-18). כעולה ממכתבו לנציבות שירות המדינה מחודש ינואר 2025, התובע אף התחרט על כך שפנה בתלונה על הסגנית בתחילת השנה, נוכח ההתנכלות שהתלונה גררה בעקבותיה (נספח 18 לתצהיר התובע).

      

159. לאור קביעותינו כי התובע היה נתון להתנכלות בתקופה שקדמה להעברתו היזומה ולאחריה, ולאחר ששקלנו את חומרת הדברים ומנגד את העובדה שמצאנו להורות על השבתו לעבודתו, אנו פוסקים כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 30,000 ₪.

      

160. התביעה להפרשי שכר: התובע תבע הפרשי שכר בטענה לפגיעה בשכרו עקב שלילת תוספת ריכוז בשנת הלימודים הקודמת.

      

161. משקבענו כי התובע זכאי להגנה מפני פגיעה בתנאי עבודתו, זכאי התובע להפרשי השכר בשנת הלימודים הקודמת עקב העברתו לבית הספר בבת ים, באופן שעל הנתבעת לשלם לתובע את ההפרש שבין השכר ששולם לו בתקופת עבודתו בבת ים ובין שכרו ערב ההחלטה בשימוע לרבות הזכויות הסוציאליות הנגזרות מכך (להלן – ההפרש).

      

162. מלוא הנתונים מצויים בידי הנתבעת ומשכך בידה לערוך תחשיב אריתמטי של ההפרש לו זכאי התובע בגין אובדן גמול ריכוז בשנת הלימודים הקודמת, וככל שתיוותר מחלוקת בעניין הסכום יהיה התובע רשאי לפנות לבית הדין למתן פסיקתא בעניין זה.

      

163. פיצוי בגין הפסדים בקצבה: התובע תבע פיצוי בסך 500,000 ₪ בגין הפסדים שייגרמו לו בקצבה שיקבל לאחר פרישה. תביעה זו נדחית, שכן לא הונחה תשתית ראייתית מינימאלית להוכחת רכיב זה.

      

164. פיצוי בגין לשון הרע: התובע תבע פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין לשון הרע. תביעה זו נדחית משלא מצאנו לקבל את טענות התובע בעניין זה אשר נטענו בכלליות. נציין כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, היעדר פירוט מספיק בתביעת לשון הרע, די בו כדי לדחות את התביעה, בלא צורך לברר את טענות הנתבע (ע"ע (ארצי) 39172-11-16 מדינת ישראל משרד החינוך – דניאל שדה (3.6.2018)).

      

165. פרסום הודעת התנצלות: התובע עתר להורות לנתבעת לפרסם הודעת התנצלות. לאור דחיית התביעה לפיצוי בגין לשון הרע, גם תביעה זו נדחית.

      

166. פיצוי בגין עוגמת נפש: התובע תבע פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין עוגמת נפש. לאור קביעתנו כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין התנכלות, לא מצאנו לפסוק לתובע פיצוי נוסף בגין רכיב עוגמת הנפש, שכן יהא בכך פיצוי בכפל. לפיכך, התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש נדחית.

      

     סוף דבר

      

167. על יסוד הנימוקים שפורטו לעיל, מצאנו כי דין התביעה להתקבל כדלקמן:

      

     ההחלטה בשימוע על העברתו היזומה של התובע התקבלה בניגוד לדין ולפיכך היא מבוטלת.

      

     הנתבעת תשיב את התובע לעבודתו כמורה וכרכז מקצוע בבית הספר לחינוך ימי בתל אביב בשנת הלימודים המתחילה ביום 1.9.2026, לאותו היקף משרה ובאותם תנאי העסקה ערב ההחלטה בשימוע.

      

     הנתבעת תשלם לתובע את ההפרש כאמור בסעיף 161 לעיל עקב שיבוצו בבית הספר בבת ים בהתאם לחישוב שייערך על ידי הנתבעת וככל שתיוותר מחלוקת בין הצדדים בעניין החישוב יהיה התובע רשאי לפנות לבית הדין לקבלת פסיקתא בעניין זה לאחר קבלת עמדות הצדדים.

      

168. לאור קביעותינו בדבר התנכלות תשלם הנתבעת לתובע פיצוי בגין ההתנכלות בסך של 30,000 ₪.

      

169. בנוסף תשתתף הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של התובע בסך 15,000 ש"ח.

      

170. כל הסכומים לעיל ישולמו לתובע בתוך 30 יום מהיום.

      

171. על פסק דין זה ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מהיום.

      

     ניתן היום, כ"ז אב תשפ"ו, (10 אוגוסט 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

      

      

      

     _________________________________________________________

     מר גד גפני רעות שמר בגס, שופטת גב' פזית קורן

     נ.צ. עובדים נ.צ. מעסיקים