אבו עקל נ' מושב משואה ואח' - פסקדין

בפני בית הדין תביעת התובע מאת שני הנתבעים, לזכויות שונות בגין עבודה משך 15 שנה ברציפות בבית האריזה, ובהם הפרשי שכר מינימום, פיצוי לפי חוק הודעה לעובד , פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, פדיון חופשה ודמי בראה ופיצוי בגין העדר תלושי שכר.

הנתבע 1 טען כי התובע לא ציין את שמו ומהותו כנתבע כראוי ולא תיקן את התביעה ולכן, יש לדחות תביעתו על הסף. פרט לכך טען כי התובע מעולם לא עבד אצלו.

הנתבע 2 טען כי נתן שירותים למושב משואה תקופה קצרה בה לא היה מעסיק באופן פרטי והתגורר במושב פצאל.

המחלוקת

1. האם עבד התובע במקום ובתקופה לה הוא טוען.

2. אצל מי עבד התובע, האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין מושב משואה, ו/או בינו לבין מר שלמה עמרם ו/או עם שניהם כמעסיקים במשותף. ככל שכן, אם ובאיזה תקופות וכתוצאה האם מגיעים לו תשלומים בגין רכיבי התביעה כדלקמן: הפרש שכר מינימום, פיצויים לפי חוק הודעה לעובד,

3. האם הייתה רציפות בתקופות או שמא מדובר בהעסקה בלתי רציפה.

4. מה משמעות ההיתרים שבידי התובע.

5. מה היו נסיבות סיום עבודתו וכתוצאה האם מגיעים לו פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

6. ככל שהועסק, על ידי מי שהועסק, האם הונפקו או לא הונפקו תלושי משכורת והאם היו כדין.