פלונית נ׳ מדינת ישראל

התובעת התקשרה עם מדינת ישראל כנותנת שירותים בין השנים 2005-2016. המחלוקת בתיק היא האם יש לראות בה כעובדת וככל שכן מה ההשלכות הכספיות על כך.

נציין שעיון מדוקדק בפרוטוקול המוקלט העלה כי ללא ספק שתי השורות הראשונות שלו (שורות 16-17) לקוחות מדיון אחר, ולא ברור כיצד אירעה התקלה. מכל מקום בדיון נכחה רק נציגת ציבור אחת נוכח זאת שנציג שהוזמן לא התייצב. הדבר הצדיק בנסיבות אלו את קיום הדיון במותב חסר והיה ברור לצדדים בין אם ניתנה החלטה והיא לא הוקלטה ובין אם לאו.

יש להכיר בתובעת כעובדת:

ראשית נציין כי לגבי תחילת ההעסקה המדויקת קיימת מחלוקת אולם לטעמינו טענת התובעת כי החלה לעבוד כבר בנובמבר 2004 לא הוכחה. טענה זו לא מגובה במסמכים ונסמכת גם בתצהיר התובעת (סעיף 7) על הערכות והשערות.

מכל מקום אין חולק שהתובעת הועסקה כיועצת ומרצה בבית ספר להכשרה מקצועית למבוגרים "תל ארזה". מוסד זה היה בתקופה הרלוונטית מרכז הכשרה שהופעל על ידי המדינה. לטעמינו עלה בידי התובעת להוכיח באופן מובהק את קיומם של יחסי עובד ומעסיק בינה לבית המדינה בתקופה הרלוונטית.

אין חולק כאמור, כי דובר על מוסד שהופעל על ידי המדינה. אין חולק כי במוסד האמור לימדו כתף אל כתף עם התובעת מורים לא מעטים שהיו עובדי מדינה בתקן (עמ' 45 שורה 20 עדותו של מנהל האגף מר גדעון זקן). למעשה הודה מר זקן כי במרכז הועסקו לכל הפחות מנהלת, סגן ושניים עשר מורים קבועים עובדי מדינה בתקן (עמ' 47 שורה 20). עוד ציין כי התקן היה זהה לתקן של עובד הוראה בתיכון (עמ' 48 שורה 15).

אין חולק כי התובעת החליפה בתפקידה כיועצת במרכז, את הגב' נורית ברגר שהייתה עובדת מדינה בתקן (למשל עמ' 48 שורה 33 ואילך לעדות מר זקן). מר זקן גם העיד שהתפקיד הוא משמעותי לפעילות המרכז והוא חלק אינטגרלי ממנו (עמ' 53 שורה 31 והלאה). כך, שניתן לסכם בפשטות שבפן החיובי של מבחן ההשתלבות עומדת התובעת בקלות.

למעשה תיאורו הכן של מר זקן את מערכת השיקולים שהובילה להעסקת מורים כיועצים חיצוניים, סותם את הגולל על כל טענה שיכולה הייתה המדינה להעלות בהקשר של הפן ה"חיובי". כך אמר: "ש. אני אשאל אותך את שאלת המאה, אתה יודע להגיד לי למה העסקתם אותה בצורה הזו ולא עם מורים בתקן? ת: אני אמרתי את זה כבר קודם. יש מחסור מאוד גדול במורים. קשה מאוד לגייס מורים וכפי שאמרתי מתוקף האחריות שלנו לתת אפשרות להבין שהכשרה מקצועית שלא לאפשר מצב של חלל ושל וואקום ועל מנת לקיים קורסים ושאנשים ייכנסו לשוק העבודה זו הייתה הדרך היחידה אז, לא הייתה דרך אחרת. המדינה לא הייתה מוכנה לגייס מורים קבועים, זו עלויות כבדות מאוד, לא צריך להסביר לך את המשמעות של עובד מדינה. יש לזה משמעות כבדה למדי. ולכן המדינה בחרה להפעיל אופן העסקה כזה. ואני מניח שהדבר הזה קיים במגזר הציבורי בכמה אופנים ולכן זה מה שקרה".

היה קיים אפוא מוסד שהפעילה המדינה, חלק מעובדיו - ללא אבחנה מקצועית או עניינית אלא משיקולים כלכליים בלבד - היו עובדי המדינה וחלקם הועסקו כיועצים חיצוניים. התובעת הועסקה בתפקיד ליבה חיוני במוסד ("התפקיד של היועצת הוא כמו של מורה של חשמל שהוא מחויב המציאות...במרכז הכשרה" דברי מר זקן); ואפילו החליפה באותו תפקיד עובדת מדינה. הפן ה"חיובי" הוא מובהק כאמור.