מינץ נ' החברה למרכזי תרבות וספורט לעובד ולמשפחתו בע"מ

עניינה של תביעה זו הוא פיטוריה של התובעת עקב צמצומים.

נקדים אחרית לראשית ונציין, כי לאחר שנתנו את דעתנו לטענות הצדדים, החלטנו לקבל את התביעה, ואולם, עוד בטרם נפנה למלאכת כתיבת פסק הדין, נבקש להקדים התנצלות בפני הצדדים על האיחור במתן פסק הדין שנבע מעומס חריג בלשכת האב"ד.

תמצית הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1. התובעת, הגב' ענת מינץ (להלן – התובעת) ילידת 1952, הועסקה במשרה מלאה אצל הנתבעת בקאנטרי קלאב בראשון-לציון בתפקיד מדריכה ומאמנת שחיה החל מחודש 04/1994 עד לפיטוריה ביום 23.08.18 כשהיא כבת 65 וחצי. הנתבעת היא חברה בבעלות הסתדרות העובדים החדשה, מפעילה מרכזי ספורט שונים (להלן – הנתבעת).

2. לטענת התובעת, היא פוטרה למרות שהביעה את רצונה להמשיך בעבודתה עד הגעתה לגיל פרישה על פי זכותה מכוח חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 ועל פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988. לטענת התובעת, ודומה כי אין על כך חולק, במהלך 24.4 שנות עבודתה של התבעת כמדריכת חוגי שחיה, היא הקימה דורות של שחיינים, שחלקם זכו להכרה בינלאומית והוכרה כעובדת מצטיינת ומוערכת ע"י מעסיקיה וע"י חניכיה והוריהם.

3. לדבריה, ביום 25.01.18, בשעה שהיתה עסוקה בפעילות הדרכה בבריכת השחייה, חלף על פניה מר דורון דנינו (להלן – מר דנינו), מנהל הקאנטרי קלאב והודיע לה בצורה אגבית, כי היא מוזמנת לשיחה אצל סמנכ"לית משאבי אנוש הגב' דינה טריפטו (להלן – הגב' טריפטו) לפגישה במשרדה שעתידה להיערך 5 ימים לאחר מכן, ביום 30.01.18.

4. התובעת, שידעה כי עובדים נוספים כבר נקראו לשיחה עם הגב' טריפטו, ובשובם, נודע לה כי פוטרו, הכינה עצמה לקראת השיחה הצפויה לה, כתבה מילים נרגשות על אודות אהבתה ומסירותה לעבודה והוסיפה רשימה של משתתפים בחוגי השחייה שיעידו על כך.

5. כמתוכנן, ביום 30.01.18 התקיימה אותה פגישה אצל הגב' טריפטו, במהלכה הובהר לתובעת כי היא עומדת לסיים את עבודתה בחודש שלאחר מכן. לטענת התובעת, הסיבה שניתנה לה היא כי היא עברה את גיל הפרישה, ומכאן שזכותה של הנתבעת לא להעסיקה יותר.

6. במהלך הפגישה, הציגה הגב' טריפטו בפני התובעת מסמך מודפס הנושא את הכותרת "הסכם סיום עבודה" (להלן – ההסכם). תגובתה של התובעת היתה כי היא מעוניינת להמשיך עד גיל 67, והיא הוסיפה כי יש חניכים רבים שזה עתה נרשמו והחלו קורסי שחיה שיימשכו עד לסוף הקיץ. לאור זאת, ניאותה הגב' טריפטו לדחות את מועד הפיטורים לסוף אוגוסט, ולא ביום 28.02.18, בתום 30 יום ממועד קיום הפגישה, כפי שנכתב בהסכם.

7. לטענת התובעת, הגב' טריפטו הציגה בפניה מצג שקרי, לפיו היא מרעיפה עליה הטבות מעבר לחובות הנתבעת על פי דין ועל מנת לזכות בהן, על התובעת להסכים לחתום על ההסכם. האלטרנטיבה, כך הבינה, היתה כי עבודתה תסתיים ללא כל זכויות יתר ביום 28.02.18.